הלכה ליום שני כ"ז חשון תשע"ז 28 בנובמבר 2016

שאלה: בקידוש בשבת בבוקר, מנהגינו לקדש על היין, ואחר כך מגישים לכולם עוגות ומשקאות קלים. האם יש לברך על המשקאות ברכת "שהכל נהיה בדברו"?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקרי הדינים, שעל כל המשקאות, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן".

והוספנו, שאדם שבירך ברכת "בורא פרי הגפן" על היין, ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן ממשקאות אחרים, כגון מיץ פירות או מים, אינו חוזר לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין, פוטרת את כל המשקאות המובאים לאחריה. כשם שברכת "המוציא לחם מן הארץ" פוטרת את ברכת שאר המאכלים הבאים לאחריה.

שתית משקאות קלים לאחר הקידוש
ועתה נבוא בדבר שאלתינו, שכן בשאלה כזו ממש נשאל מכבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי אנשים העושים "קידושא רבה" בבית הכנסת אחר תפלת מוסף, כשיש שם חתן  או ברית מילה וכדומה. וכולם שומעים מפי המקדש את ברכת "בורא פרי הגפן", וטועמים מעט מן היין, ולאחר מכן רוצים לשתות מן המשקאות הקלים המוגשים לפניהם. והשאלה, האם עליהם לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו" על המשקאות, או לא.

והשאלה מתחלקת לשניים. שיש אנשים הנוהגים לטעום מעט יין לאחר שהמקדש מסיים את ברכת "בורא פרי הגפן", ויש אנשים שאינם שותים כלל מן היין, ותיכף לאחר הקידוש באים לשתות מן המשקאות שלפניהם. והשאלה, האם אלו ואלו נפטרים בברכת בורא פרי הגפן של המקדש?

מי שטעם מן היין, ומי שלא טעם כלל מן היין 
והנה לגבי אותם שאינם טועמים יין לאחר הקידוש, כתב מרן זצ"ל (בספר הליכות עולם חלק שני עמוד כד), שאין לפטור אותם אחר כך מברכת "שהכל" על שאר המשקאות, הואיל ודוקא כאשר טעם מן היין, אז יש לומר שברכת היין שבקידוש תפטור את שאר המשקאות הבאים אחר כך, שהם נגררים אחרי היין.

אבל אותם ששתו בפועל מן היין בשעת הקידוש, דינם כדין מי שבירך בורא פרי הגפן על היין, שאינו חוזר לברך אחר כך שהכל על משקאות אחרים. ואף שיש חולקים בדבר, שאומרים שבטעימה מועטת של הקידוש, שאר המשקאות אינם נפטרים, מכל מקום אין הלכה כדבריהם.

ולסיכום: השומע "קידוש" בשבת בבוקר, וטעם מעט מן היין לאחר הקידוש, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים (והיה בדעתו מתחילה לשתות מהם), אינו מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת הגפן פוטרת את המשקאות הבאים לאחריה.

אבל השומע את ברכת "בורא פרי הגפן" מהמקדש, ולא טעם כלל מן היין, ובא לשתות לאחר מכן משקאות אחרים. חייב לברך "שהכל" על המשקה שלפניו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

ברכות הנהנין חלק א

אורך השיעור: 01:09:46         הורד     (15.97 MB)

ברכות הנהנין חלק ב

אורך השיעור: 01:15:48         הורד     (17.35 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם שמע קידוש וטעם יין אך לא מהכוס של הקידוש, האם נחשב שיצא ידי חובה? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

יצא ידי חובת קידוש, אבל אם לא שתה יין בכלל, לא יצא ידי חובת ברכת בורא פרי הגפן, ולכן, אם יבוא לשתות משקאות אחרים אחר כך, יצטרך לברך עליהם

אני רוצה להבין אם בקידוש המקדש שותה רביעית יין ואני לא, אם הובאו לאחר מכן משקאות אני צריך לברך עליהם? או שלא לברך בגלל שמיד אחרי הקידוש אני מברך על הלחם ואז לא מברכים על משקאות מחשש בט"ל?
לגבי ברכת המוציא אם אני אוכל פחות מכזית ללא לפתן אחר אז אני צריך לברך על המאכלים שלפני? כ"ח חשון תשע"ז / 29 בנובמבר 2016

יש בזה חילוק בין פת ליין.

בפת, אם אוכל אחר כך מאכלים אחרים, כגון בשר ודגים, אינו מברך עליהם רק אם אכל כזית.

וביין, אם שתה רביעית, אינו מברך כלל על שאר המשקאות, ואם לא שתה בכלל, צריך לברך על המשקאות. ואם שתה רק מעט, אז אם המשקאות האחרים היו לפניו או שכיון בפירוש לשתות מהם אחר כך, אינו מברך עליהם, אבל אם לא היו לפניו, ולא כיון לשתות מהם אחר כך, עליו לברך עליהם.

האם ברכה על היין פוטרת את המשקים וכנ''ל הלחם זה דווקא אם שותה מהיין שיעור רביעית או מהלחם שיעור כזית או שמספיק טעימה מהם כדי לפטור את המשקים מברכה? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

לגבי ברכת המוציא, אם אינו אוכל את המאכלים עם הלחם עצמו, צריך שיאכל כזית, ורק אז פוטר את שאר המאכלים.

אבל ביין, הדין הוא שברכת בורא פרי הגפן פוטרת שאר משקין אפילו אם לא שתה רביעית. אך זאת דוקא בתנאי שהיו שאר המשקאות לפניו, או שהיה בדעתו בפירוש לשתות את המשקאות הנוספים. מה שאין כן אם שתה רביעית יין, אז פוטר כל מיני משקין בכל מקרה. כמו שמבואר באחרונים (סימן קעד).

אנו רגילים בשבת בבוקר להתפלל בנץ ולעשות לאחר מכן קידוש בבית הכנסת על רביעית יין וכזית פת הבאה בכיסנין ולאחר מכן אנו לומדים, השאלה היא האם כאשר מגיעים לבית מחויבים מצד הדין לעשות שוב קידוש לצורך אכילת פת גם כאשר אנו לבד? ובמידה והאשה בבית, האם עדיף שהיא זו שתעשה את הקידוש? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

אין חובה לעשות שוב קידוש. והאשה חייבת בקידוש, ואם אינה מקדשת בעצמה יש לעשות לה קידוש.

לדעתי יש בהלכה אי הבנה חמורה, כי מי ששומע קידוש בבוקר ואף טועם מעט מן היין, אינו יכול לשתות כלום, הואיל ולא יצא ידי חובת קידוש, כי אין קידוש אלא במקום סעודה ואם היה שותה רביעית יין או אוכל כזית מזונות, רק אז יוכל לטעום מעט ואכן לא יצטרך לברך על משקאות
ואמנם דעת ס' מעם לועז, שכיוון שיוצא המקדש - מוציא את כולם ורשאים לאכול אף בלי סעודה, מ"מ זו דעת יחידאה ואם זו דעת מרן שליט"א - נא להבהיר זאת ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

מובן שדברינו מדברים כאשר אוכלים פת כסנין כפי שנוהגים בקדושא רבה, וכפי שכבר כתבנו כמה פעמים בעבר, שאין קידוש אלא במקום סעודה. ועל כל פנים שוב אנו חוזרים ומדגישים את הדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה