הלכה ליום רביעי כ"ז אב תשע"ב 15 באוגוסט 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אדל בת רחל שתחי'

בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

בנה

שאלה: האם מותר לאכול כבד אווז?

תשובה: לפני שנתחיל לדון בשאלת הכשר "כבד אווז", עלינו להסביר באופן כללי את אופן הייצור של מאכל זה.

האווז הוא עוף כשר בלי שום ספק, וממילא גם כבד האווז מעיקרו הוא כשר. אלא שאין לכבד האווז טעם מיוחד, אלא אם הוא בא מאווזים שפוטמו על ידי הלעטה, והיינו, שמאכילים את האווזים בעל כרחם שלש פעמים בכל יום, בכל פעם כחצי ק"ג תירס מבושל, על ידי מכונה המיוחדת לשם כך, שאליה מחובר צינור ארוך, שאורכו ורוחבו מתאימים לושט של האווז, והמלעיט תופס את האווז  ומכניס את הצינור לושט, ומתחיל לסובב בידית שבידו, ועל ידי כך נדחף התירס בחזקה לתוך הושט של האווז. כך עושים במשך שלשה שבועות, עד שמגיע האווז למשקל כפול כמעט ממשקלו המקורי. והבעיות ההלכתיות הכרוכות בכך הם רבות, ואנו לא נדון בכולן, אלא בעיקרן, ובמסקנה להלכה.

מכיון שמאכילים את האוזים בעל כרחם, מצוי אצלם פצעים ונקבים באזור הושט, אם מחמת לחץ האוכל שמאכילים אותם, ואם מחמת הצינור שמכניסים לושט שלהם. ונקב כזה בושט הוא סימן לטריפות העוף, ולא תמיד ניתן לברר אם יש נקב או פצע כזה בושט האווז, ועל כן נחלקו הפוסקים אם יש להקל באכילתו. וטעם זה הוא העיקרי לשיטת אוסרי אכילת אווזים אלו.

עוד יש לדון אודות אווזים אלה, כי הדבר ידוע, שלאחר סדר ההלעטה, אין האוזים יכולים עוד להתקיים, ולכן ממהרים לשחטם מיד בתום שבועיים להלעטתם, הלכך יש אומרים, שעצם הדבר שאין האוזים יכולים לחיות יותר, הוא סימן טריפות.

ומתחילה, לא נהגו באכילת אוזים אלו, אלא בחלק מארצות אשכנז, שהיתה שם עניות גדולה, ושומן האוזים הללו היה בזול, והיתה שעת הדחק גדולה, ולכן כמה גדולים צידדו להקל עד כמה שאפשר באכילת האוזים. אבל בארץ ישראל, לא נהגו מעולם בהלעטת אווזים. ולכן כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, שאם ניתן לבטל לגמרי את הלעטת האוזים, למצוה יחשב הדבר . גם הגאון החזון איש, אמר שאין להקל בעניין זה בארץ ישראל, מפני שאף על מה שנהגו בכמה מקומות בחו"ל להקל בזה אנו מצטערים, ולא נוסיף עוד להקל בזה בארץ ישראל.

נמצינו למדים, שיש באכילת אווזים כאלה חששות הלכתיים כבדים מאד הנוגעים לאיסורי תורה. לכן, כאשר נשאל מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מאב בית הדין בפריז, אם יש לתת הכשר למסעדות בפריז המיבאות כבד אווז מארץ ישראל, השיב לו שיפה עשה שמנע מהם קניית הכבד מבני ארץ ישראל, ובפרט שיש בכך עניין חמור של "צער בעלי חיים", שהרי כידוע נעשית ההלעטה באופן אשר הנפש היפה סולדת אף מלהביט בו, ותורתינו הקדושה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

אלא שבשנים האחרונות, הוכנס בארץ ישראל שיפור משמעותי בעניננו, בכך שהחלו להלעיט את האווזים על ידי צינור קצר הרבה יותר ממה שנהגו עד כה, והחלו גם להאכיל את האווזים בדייסת אורז רכה, שאינה גורמת לפצעים בושט האווז, (שזו הבעיה העיקרית בכשרותו), גם על ידי כך, יש אומרים שנגרם פחות צער לאווז. ואז יש יותר מקום להקל בענינו. אם כי גם באופן זה עדיין יש סברות להחמיר. ולכן כתב הגאון רבי שלמה עמאר שליט"א, שאף אם יש מקום להקל בזה, מכל מקום אין לתת כשרות "מהדרין" למסעדה המספקת מעדני כבד אווז, שהרי למהדרין בכשרות אין ראוי לאכול מהם.
 
ובאמת, שלאחרונה נאסר על פי חוק להלעיט אווזים במדינת ישראל, ובחוץ לארץ (ברוב המקומות) לא נוהגים להלעיט על ידי השיפורים שהזכרנו, ואז קרוב הדבר שיש באכילת האווזים איסור ממש. ומכל מקום במקום שידוע בבירור שהאוזים הולעטו על פי הדרך שהזכרנו, עם צינור קצר וגרעיני תירס טחונים כדייסה, ונעשה הכל בהשגחה ראויה על ידי גוף כשרות אחראי, (המקפידים לבדוק לאחר השחיטה את ושט האווז לראות שאין בו סימני טריפות), המיקל לאכול ממנו, יש לו על מה שיסמוך, והמחמיר להמנע לגמרי מאכילת אווזים מפוטמים, תבא עליו הברכה. כך השיב לנו מרן הרב שליט"א.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה