הלכה ליום חמישי כ"ו תמוז תשס"ז 12 ביולי 2007

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ריקה ע"ה

הוקדש על ידי

נכדה יעקב

ברכת הדלקת נרות שבת

הלכה זו כקודמתה, מתפרסמת בהוראתו של מרן הרב שליט"א.

 

בהלכה הקודמת הזכרנו שנחלקו הפוסקים האם האשה מקבלת על עצמה את קדושת השבת  מיד בהדלקת הנרות, וממילא מזמן ההדלקה נאסרת מיד בעשיית מלאכה. (וכמו שכתב בעל הלכות גדולות, וכן פסק הרמ"א, וכן הוא מנהג האשכנזים), או שאף אחר הדלקת הנרות רשאית האשה לעשות מלאכה עד לזמן כניסת השבת, (וכדעת רוב הראשונים ומרן השולחן ערוך, וכמנהג הספרדים.)

ומכיון שלמנהג האשכנזים מקבלת האשה עליה את קדושת השבת מיד בהדלקת הנרות, כתב מהרי"ו (רבינו יעקב וייל ז"ל, מגדולי פוסקי האשכנזים לפני כשש מאות שנה.) שקצת נשים נוהגות לברך על הדלקת נרות שבת אחר שמדליקות את הנרות, וטעמן, משום שבשעה שהן מברכות "להדליק נר של שבת" כבר נחשב הדבר כאילו קבלו עליהן בפירוש את קדושת השבת, ואז כבר נאסרת עליהן עשיית מלאכה וממילא אינן יכולות להדליק את נרות השבת. והרמ"א הזכיר מנהג זה וכן נוהגות נשים רבות מעדות האשכנזים.

אולם לדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו, בודאי שאין מקום לכל זה, שהרי אין קבלת השבת תלויה כלל בהדלקת הנרות, ובודאי שאינה תלויה בברכת הדלקת הנרות, ואף למנהג האשכנזים שפוסקים כדעת בעל הלכות גדולות שקבלת השבת תלויה במעשה הדלקת הנרות, מכל מקום אין הדבר ברור שקבלת השבת תלויה בברכת ההדלקה בלבד, אלא אך ורק בהדלקת הנר עצמה, ולכן בודאי שעל כל פנים למנהג הספרדים, יש לברך על הדלקת נרות שבת קודם הדלקת הנרות, וכשם שאנו מברכים על כל המצוות קודם עשייתן, (כגון נטילת לולב ותקיעת שופר וכדומה.) ואף  מי שנהגה עד עתה לברך אחר ההדלקה בערב שבת, והיא מבנות הספרדים ובני עדות המזרח, יש לה לשנות מנהגה ולהחזיר עטרה ליושנה לברך ואחר כך להדליק, מפני שלדעת רוב הפוסקים ומרן השולחן ערוך, המברך לאחר ההדלקה ברכתו ברכה לבטלה. ויתירה מזו, אף למנהג האשכנזים, נודע הדבר שהגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל (ראש ישיבת עץ חיים בסלוצק ואחר כך בירושלים לפני כארבעים שנה) ציוה את בני ביתו לבטל ממנהגם שנהגו בחוץ לארץ להדליק ואחר כך לברך, ושינו את מנהגם בארץ ישראל על פי דעת מרן השולחן ערוך, לברך ואחר כך להדליק, מפני שיש בדבר זה ספק ברכה לבטלה, ושורש המנהג אינו אלא מדברי המהרי"ו שהעיד שכך הוא מנהג "קצת נשים", כלומר שאף אצל האשכנזים לא הכל נהגו כן. וגם הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל הורה לאשתו שתנהג כדעת מרן השולחן ערוך לברך ואחר כך להדליק. וכן הייתה היא מלמדת את קהל הנשים שהיו שומעות ממנה שיעורים. וכל זאת בעקבות תשובת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א בעניין זה, שכתב שאף ספרדים שנהגו להדליק ואחר כך לברך, צריכים לשנות מנהגם בזה, וכאמור.

לפיכך, אין שום חילוק בין הברכות שאנו מברכים קודם עשיית כל מצוה, לבין ברכת הדלקת נרות שבת, שלעולם מברך ואחר כך מקיים המצוה, ולכן יש קודם כל לברך "להדליק נר של שבת", ורק אחר כך להדליק את הנרות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה