הלכה ליום רביעי כ"ה תמוז תשס"ז 11 ביולי 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאברהם בן מזל הי"ו

שעבר ניתוח חוזר בעיניים ואנו תקווה ומתפללים לקדוש ברוך הוא רופא חולים שירפא אותו במהרה ומאור עיניו ישוב אליו.

הוקדש על ידי

אישתו ורדה נירן

האם האשה מקבלת עליה את קדושת השבת במעשה הדלקת הנרות?

הלכה זו, וכן ההלכה הבאה שתפורסם באתר, מפורסמות כאן על פי הוראתו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, מפני שראה שרבים טועים בדין זה, ובאים מתוך כך לידי מכשול, (כפי שיבואר יותר בהלכה הבאה).

נודע הדבר, שאדם שמקבל עליו בפירוש את קדושת השבת אפילו שעה או יותר קודם כניסת השבת, כבר נאסרה עליו עשיית כל מלאכה כאילו נכנסה כבר השבת, וזאת משום שניתן להוסיף מן הקודש על החול להקדים את כניסת השבת.

נחלקו הפוסקים, אם מיד בשעה שהאשה מדליקה נרות שבת, כבר נחשב הדבר כאילו קבלה עליה שבת בפירוש או לא. ומנהג האשכנזים (על פי דברי בעל הלכות גדולות ומהרי"ל והרמ"א) שהאשה מקבלת עליה שבת מיד בהדלקת הנרות של שבת. ולפיכך נוהגות נשות האשכנזים שאחר שהן מדליקות את נרות השבת, אינן מכבות את הגפרור או הנר שבידן אלא מניחות אותו כדי שיכבה מעצמו, משום שמשעת הדלקת הנרות הרי חלה עליהן קדושת השבת ואסור להן לכבות את הגפרור או הנר. וכמו כן למנהגן, אסור לאשה לטעום שום דבר מזמן הדלקת הנרות עד הקידוש, שהרי מעת כניסת השבת נאסרת האכילה עד שיקדשו על היין.

אולם למנהג הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השולחן ערוך בכל דבריו, אין האשה מקבלת על עצמה את קדושת השבת בהדלקת הנרות, ומותרת בעשיית מלאכה ובאכילה ושתיה עד זמן כניסת השבת, דהיינו עד סמוך לשקיעת החמה, שכך היא דעת רוב הראשונים ובעקבותיהם מרן השולחן ערוך.

ומכל מקום מהיות טוב כדי לחוש לסברת בעל הלכות גדולות הסובר שמיד בזמן ההדלקה חלה קדושת השבת על האשה, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שנכון שכל אשה תעשה "תנאי" דהיינו שתאמר בפירוש שאין רצונה לקבל קדושת השבת בהדלקת הנרות, ודי בעשיית תנאי זה פעם אחת בשנה, ואז בודאי שתהא רשאית לעשות מלאכה ולאכול עד זמן כניסת השבת ממש.

ובהלכה הבאה יבואר פרט חשוב היוצא מדין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה