הלכה ל יום ראשון 6 Tevet 5778 24 דצמבר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת

איילה בת מרים

שתזכה לזיווג הגון בקרוב, עם בעל ירא ה' ובעל מדות טובות, מתוך רוב שמחה,

הוקדש על ידי

משפחתה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה?

תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", וקודם טבילת כלים, מברכים "על טבילת כלים", וכן כל כיוצא בזה. מלבד טבילת הגר, שהוא גוי הבא להכנס תחת כנפי השכינה ולהיות יהודי, שאינו יכול לברך על הטבילה לפני שיטבול, שהרי אינו יכול לומר "אשר קדשנו במצותיו וצונו", כי עוד לא נתקדש בשום קדושה. לכן תקנו לו רבותינו שיברך על הטבילה לאחר שיטבול ויהיה יהודי.

אבל בכל שאר המצות בלי יוצא מן הכלל (חוץ ממצוה נמשכת), יש לברך על המצוה לפני עשייתה. ולא אחריה. ומי שמברך על המצוה לאחר עשייתה, ברכתו היא ברכה לבטלה. ולדעת הרמב"ם, עובר על איסור מן התורה, משום "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא".

ולפיכך לכאורה גם במצות נטילת ידים, חובה לברך על המצוה לפני שמקיימה.

ובכל זאת מצאנו כמה שיטות בענין ברכת "על נטילת ידים". שדעת האור זרוע, ורבינו חננאל, ועוד מרבותינו הראשונים, שיש לברך על נטילת ידים מיד כאשר מתחיל את הנטילה. כדי שיברך לפני מצות הנטילה. ואין אנו נוהגים כדבריהם.

ולעומתם דעת מקצת מרבותינו (הובאו באור זרוע סימן עט), שבנטילת ידים אין צורך בכלל שתהיה הברכה לפני המצוה. שהרי לפעמים, אין ידיו של הנוטל נקיות. ולכן לא תקנו שיברך לפני הנטילה כלל, ויוכל לברך אפילו אחר הנטילה. ואין הלכה כשיטה זו.

והדעה האמצעית, היא דעת התוספות ועוד הרבה פוסקים, שיש לברך לאחר הנטילה, כאשר ידיו נקיות, אבל לפני הניגוב. וזאת משום שניגוב הידיים הוא גם כן חלק ממצות הנטילה, שהרי חייב אדם לנגב את ידיו לפני שיאכל. ונמצא שמברך כאשר ידיו נקיות, ועדיין הוא עומד באמצע המצוה.

ומנהג העולם כשיטה זו, שיש לברך על נטילת ידים לאחר הנטילה קודם הניגוב. ולפי דעת מרן השלחן ערוך (סימן קנח סעיף יא), כל שמברך לאחר הניגוב, הרי ברכתו היא ברכה לבטלה. וכן דעת הרמב"ם ורוב הראשונים, שאם שכח לברך לפני הניגוב, אסור לו לברך לאחר הניגוב, ואם יברך, ברכתו היא ברכה לבטלה.

ולכן לסיכום: יש לברך על נטילת ידים, לאחר שנוטלים ידים, ולפני ניגוב הידים. ואם לא בירך עד שכבר ניגב את ידיו, לא יברך כלל. וכן פסק מרן רבינו הקדוש (הכ"מ) בספרו הליכות עולם (עמוד שיז)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בניגוב הידים שלאחר יציאה מהשירותיים, קודם צריך לברך ואז לנגב, או לא? 23 Shevat 5780 / 18 פברואר 2020

בנטילת ידיים אחרי שעושה צרכיו, יכול לברך אחרי ניגוב הידיים, כי הברכה אינה שייכת לנטילה, אלא היא ברכת שבח לה' יתברך אשר יצר את האדם בחכמה.

לאחר שאני מתפנה בבוקר, אני נוטל ידי ומברך "על נטילת ידיים" ומיד אח"כ מברך "אשר יצר" (מברך את 2 הברכות בעוד ידי רטובות), ורק אז מנגב את ידי. האם זוהי הדרך הנכונה? 23 Tammuz 5778 / 6 יולי 2018

יש לברך על נטילת ידיים, לנגב את הידיים, ואז לברך אשר יצר.

גם בנרות שבת אומרים את הכלל שצריך שיברך לפני שעושה את המצוה? 28 Tevet 5778 / 15 ינואר 2018

כוונתך, האם יש לברך על נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה. והתשובה היא שלפי דעת מרן השלחן ערוך, גם בנרות שבת יש לברך לפני ההדלקה. וכן יש לנהוג.

ומה לגבי נטילת ידיים לפני ברכת אשר יצר?
ניתן לנגב ואז לברך? 16 Tammuz 5774 / 14 יולי 2014

ברכת אשר יצר, רשאי לברכה לאחר הנטילה

הכוונה לפני נטילת ידיים של בוקר? או לפני ארוחה עם פת? 16 Tammuz 5774 / 14 יולי 2014

הכוונה הן לנטילה של סעודה והן לנטילה של שחרית. רק שבנטילה של שחרית, אם לא בירך לפני שניגב, רשאי לברך אחר כך. (הלכה ברורה ח"א, בתשובות שבסוף הספר סימן ז).

אם אין באפשרותו לנגב ידיים מה יעשה? למשל הוא נמצא במקום שאין נייר לניגוב. או כשיש מכשיר אלקטרוני לייבוש ידיים.. שזה לא ממש ניגוב אלא ייבוש מהיר באוויר.
האם יברך כשאין לו במה לנגב כלל? 28 Sivan 5774 / 26 יוני 2014

יברך בזמן שידיו רטובות, ואחר כך ייבש אותן באויר או על ידי מכונה.

למה כל הברכות ?
נרות שבת , נשים מדליקות ואחר כך מברכות, אני טועה? 28 Sivan 5774 / 26 יוני 2014

גם בהדלקת הנרות, יש לברך ואחר כך להדליק. כמו שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בכמה מקומות. ויש מן האשכנזים שנהגו כמו שכתבת, וסמכו בזה על דברי קצת פוסקים שכתבו כן. אבל לספרדים ודאי אין לנהוג כן.

רציתי לשאול למה הכוונה  "חוץ ממצןה נמשכת"
ומה לגבי ברכת אשר יצר? אני נוהגת לאחר ניגוב הידיים. 28 Sivan 5774 / 26 יוני 2014

ברכת אשר יצר, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת השבח. ואפשר לברכה אחר שינגב ידיו, שאין לה שייכות למצות הנטילה.

מצוה נמשכת, היא מצוה שזמנה נמשך, כמו מצות מזוזה, או ציצית או תפלין, שאם לא בירך, יכול למשמש בתפלין ולברך.

האם מדובר גם בנטילת ידיים בבוקר וגם בנטילה שלפני הסעודה? ומה לגבי אשר יצר? 28 Sivan 5774 / 26 יוני 2014

מדובר הן בנטילה של שחרית והן בנטילה לסעודה. אבל ברכת אשר יצר, יכולים לברכה לאחר הניגוב, כיון שאינה ברכה על מצות הנטילה, אלא ברכת שבח לה'.

האם גם בהדלקת נרות שבת - שקודם מדליקים ורק לאחר מכן מברכים? 27 Sivan 5774 / 25 יוני 2014

גם בהדלקת הנרות של שבת, לדעת מרן השלחן ערוך וכמעט כל רבותינו הראשונים, יש לברך לפני ההדלקה, ולא לאחריה. כמו שהורה מרן רבינו זצ"ל הכ"מ בכמה מקומות, ורק בין האשכנזים יש שנהגו להדליק תחילה, אבל לספרדיות, אין לנהוג כן. ויש בדבר חשש ברכה לבטלה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ORDEN RITUAL DE LA NOCHE DE ROSH HASHANA

Las dos noches de Rosh Hashana es costumbre comer alimentos que simbolizan buenos designios para Israel. Por ello se come Rubia o lubia en árabe, zapallo –calabaza dulce-, dátiles, acelga, puerro, cabeza de cordero, manzana y miel. Ya hemos escrito oportunamente, que la perso......

לקריאת ההלכה

TIEMPO DE LLUVIAS

Comenzamos a citar el párrafo “Mashib Haruaj…” en la plegaria de Musaf (adicional) de la festividad de Simjat Torá (shemini atzeret, fuera de Israel). No se trata de un pedido formal por las lluvias sino de una alabanza al Creador, por ello se denomina en el lenguaje......

לקריאת ההלכה

EL SHOFAR

Es un precepto de la Torá oír los sonidos del Shofar el día de Rosh Hashana, como está escrito: Día de Teruá será para ustedes. A partir de que se oyen las bendiciones correspondientes está absolutamente prohibido hablar hasta que finalicen ......

לקריאת ההלכה

SOBRE LA SANTIDAD DE LOS FRUTOS EN EL AÑO SHEVIIT

Como vimos anteriormente en las entregas que precedieron, los frutos que crecen durante el año sheviit, este año 5782, poseen una santidad especial, incluso si se los exporta fuera de Israel. Por ello los etroguim que saldrán de Israel el año próximo deben cuidarse......

לקריאת ההלכה


HOL HAMOED

Los días intermedios entre el primero y el séptimo día de Sucot o el primero y el último de Pesaj, son denominados Hol Hamoed y nuestra sagrada Torá los denomina “mikrae kodesh”, o sea convocación sagrada y así mismo los citamos en la pleg......

לקריאת ההלכה

MACETAS DENTRO DE LA CASA

Como vimos anteriormente, las prohibiciones de trabajar la tierra durante el año sheviit aplican incluso a las macetas conectadas, según la Torá, a la tierra por medio de huecos. A continuación, veremos sobre esta prohibición referida a las macetas que se hallan......

לקריאת ההלכה

LEYES SOBRE LA FESTIVIDAD DE SUCOT

A pedidos de numerosos suscriptores, citamos a continuación un compendio de leyes sobre la festividad de Sucot. 1. La Sucá debe estar construida de –por lo menos- tres paredes y el “secaj” –techo de paja-. Las paredes pueden confeccionarse de cualquier mater......

לקריאת ההלכה

JARDIN COMPARTIDO

Como vimos anteriormente, durante el año sheviit –este año 5782- está prohibido realizar cualquier trabajo agrícola en la tierra de Israel, como plantar, etc. a menos que se trate de algún trabajo destinado a proteger la plantación para que no sufra da......

לקריאת ההלכה