הלכה ליום שלישי ל' שבט תשע"ו 9 בפברואר 2016

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת המרוחמת הצדקת

נעימה בת מרים נ"ע ולעילוי נשמת המרוחם איש החסד אהרן יוסף בן מזל נ"ע

ולרפואת מיכל בת רחל בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

למי מותר להתרחץ בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להתרחץ בשבת במים חמים. והכוונה בזה היא, שאפילו אם המים התחממו בהיתר, כגון שהם התחממו לפני שבת, או שהתחממו בשבת על ידי "דוד שמש", בכל זאת אסור להתרחץ בהם בשבת, מפני שגזרו רבותינו שלא ירחץ אדם את כל גופו בשבת, כדי שהבלנים, שהיו אחראים על בתי המרחץ, לא יבואו לידי חילול שבת.

וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (סימן שכו), שאדם שהוא מצטער, אף על פי שאינו חולה ממש, נראה לכאורה שמותר לו להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. כלומר, אדם שרגיל להתרחץ כל גופו מידי יום ביומו, ואם לא יתרחץ בשבת בכל גופו יצטער מאד, וכן אדם שמחמת איזו סיבה הזיע מאד בשבת ומצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, ויש לו מים חמים, הרי מותר לו לרחוץ באותם המים בשבת.

והביא הגאון רבי עקיבא איגר ראיה לדבריו, ממה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות שבת), שמותר לומר לגוי להביא לו מים חמים לרחוץ בהם ילד קטן "או אדם שמצטער". ומשמע שלגבי מצטער לא גזרו שלא יוכל להתרחץ בחמים בשבת. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ו עמוד פח) דן בענין זה, והביא ראיות שאיסור רחיצה במים חמים בשבת, אין חומרתו רבה כל כך כמו כל גזירות חכמים, ולכן במקום צער, לא גזרו חכמים, ומותר למצטער לרחוץ כל גופו במים חמים בשבת.

אולם כל זה לענין גזירת איסור רחיצה בשבת. אבל למעשה, ברחיצה בשבת באמבטיות ומקלחות שמצויות בזמנינו, ישנה בעיה הלכתית נוספת. והיא, שמאחר ויש בכל בית "דוד" ובו מים רותחים (שהתחממו לפני שבת כפי שאמרנו), הרי בפתיחת הברז בבית, נכנסים מים צוננים לתוך הדוד, ומיד הם מתבשלים במים הרותחים שהיו בו קודם, ובדבר זה עלול להיות איסור משום "בישול" בשבת. (וכן יש מקום לחוש לזה בעירוב המים הצוננים והחמים בתוך הברז).

ואמנם, כאשר המים שבדוד התחממו על ידי "דוד שמש", כבר כתב מרן רבינו זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן לד, ובחזון עובדיה ח"ד עמוד תה) שיש להקל בשימוש במים אלה בשבת. משום שגם כאשר נכנסים מים צוננים לדוד, הרי הם מתבשלים במים שהתחממו על ידי החמה (השמש), ומים אלה (הרותחים, שרתחו בדוד על ידי השמש) נחשבים "תולדת חמה", ובישול כזה, בתולדת חמה, אינו אסור מן התורה. ועוד האריך בהסבר הדברים. אבל כאשר המים התחממו על ידי דוד חשמלי, הרי שאף אם הדוד מכובה כעת, נחשבים המים הרותחים שבתוכו ל"תולדת האור", ובישול במים אלה אסור מן התורה. לכן יש להחמיר ולא להשתמש במים שהתחממו על ידי דוד חשמל, אלא במים שהוחמו על ידי דוד שמש בלבד.

וכן יש להקל בזה ביום שבת אפילו בדוד חשמל מכובה, כאשר ידוע שהמים שבדוד כבר אינם רותחים, אלא חמים מעט, שאז אין איסור כלל להכניס לתוכם מים צוננים.

ומותר לרחוץ תינוק אף במים חמים בשבת, באופן שהמים הוחמו על ידי דוד שמש, או שהוחמו לפני השבת, וכעת הם פושרים.

ולסיכום: אין להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. אבל אדם שמצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, רשאי לרחוץ במים שהוחמו על ידי דוד שמש. וכן מותר לרחוץ תינוק בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש. (וכפי שנתבאר בהלכה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן  הגר"ע זצל כתב בחזו"ע חלק ו בדיני רחיצה שהמצטער מאוד יכול לרחוץ כל גופו במים שהוחמו בערב שבת. כלומר, מים שהוחמו בהיתר. לפי זה, דין מצטער מאוד, יהיה מותר לרחוץ כל גופו גם במים מדוד שמש שכן גם הם הוחמו בהיתר (כמבואר ביבי"א ד,לד). . האם כך ההלכה? א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

כך ההלכה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה