הלכה ליום שלישי ל' שבט תשע"ו 9 בפברואר 2016

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת המרוחמת הצדקת

נעימה בת מרים נ"ע ולעילוי נשמת המרוחם איש החסד אהרן יוסף בן מזל נ"ע

ולרפואת מיכל בת רחל בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

למי מותר להתרחץ בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור להתרחץ בשבת במים חמים. והכוונה בזה היא, שאפילו אם המים התחממו בהיתר, כגון שהם התחממו לפני שבת, או שהתחממו בשבת על ידי "דוד שמש", בכל זאת אסור להתרחץ בהם בשבת, מפני שגזרו רבותינו שלא ירחץ אדם את כל גופו בשבת, כדי שהבלנים, שהיו אחראים על בתי המרחץ, לא יבואו לידי חילול שבת.

וכתב הגאון רבי עקיבא איגר (סימן שכו), שאדם שהוא מצטער, אף על פי שאינו חולה ממש, נראה לכאורה שמותר לו להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. כלומר, אדם שרגיל להתרחץ כל גופו מידי יום ביומו, ואם לא יתרחץ בשבת בכל גופו יצטער מאד, וכן אדם שמחמת איזו סיבה הזיע מאד בשבת ומצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, ויש לו מים חמים, הרי מותר לו לרחוץ באותם המים בשבת.

והביא הגאון רבי עקיבא איגר ראיה לדבריו, ממה שכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות שבת), שמותר לומר לגוי להביא לו מים חמים לרחוץ בהם ילד קטן "או אדם שמצטער". ומשמע שלגבי מצטער לא גזרו שלא יוכל להתרחץ בחמים בשבת. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ו עמוד פח) דן בענין זה, והביא ראיות שאיסור רחיצה במים חמים בשבת, אין חומרתו רבה כל כך כמו כל גזירות חכמים, ולכן במקום צער, לא גזרו חכמים, ומותר למצטער לרחוץ כל גופו במים חמים בשבת.

אולם כל זה לענין גזירת איסור רחיצה בשבת. אבל למעשה, ברחיצה בשבת באמבטיות ומקלחות שמצויות בזמנינו, ישנה בעיה הלכתית נוספת. והיא, שמאחר ויש בכל בית "דוד" ובו מים רותחים (שהתחממו לפני שבת כפי שאמרנו), הרי בפתיחת הברז בבית, נכנסים מים צוננים לתוך הדוד, ומיד הם מתבשלים במים הרותחים שהיו בו קודם, ובדבר זה עלול להיות איסור משום "בישול" בשבת. (וכן יש מקום לחוש לזה בעירוב המים הצוננים והחמים בתוך הברז).

ואמנם, כאשר המים שבדוד התחממו על ידי "דוד שמש", כבר כתב מרן רבינו זצ"ל (יביע אומר ח"ד סימן לד, ובחזון עובדיה ח"ד עמוד תה) שיש להקל בשימוש במים אלה בשבת. משום שגם כאשר נכנסים מים צוננים לדוד, הרי הם מתבשלים במים שהתחממו על ידי החמה (השמש), ומים אלה (הרותחים, שרתחו בדוד על ידי השמש) נחשבים "תולדת חמה", ובישול כזה, בתולדת חמה, אינו אסור מן התורה. ועוד האריך בהסבר הדברים. אבל כאשר המים התחממו על ידי דוד חשמלי, הרי שאף אם הדוד מכובה כעת, נחשבים המים הרותחים שבתוכו ל"תולדת האור", ובישול במים אלה אסור מן התורה. לכן יש להחמיר ולא להשתמש במים שהתחממו על ידי דוד חשמל, אלא במים שהוחמו על ידי דוד שמש בלבד.

וכן יש להקל בזה ביום שבת אפילו בדוד חשמל מכובה, כאשר ידוע שהמים שבדוד כבר אינם רותחים, אלא חמים מעט, שאז אין איסור כלל להכניס לתוכם מים צוננים.

ומותר לרחוץ תינוק אף במים חמים בשבת, באופן שהמים הוחמו על ידי דוד שמש, או שהוחמו לפני השבת, וכעת הם פושרים.

ולסיכום: אין להתרחץ כל גופו בשבת במים חמים. אבל אדם שמצטער מאד מכך שאינו יכול להתרחץ, רשאי לרחוץ במים שהוחמו על ידי דוד שמש. וכן מותר לרחוץ תינוק בשבת במים שהוחמו על ידי דוד שמש. (וכפי שנתבאר בהלכה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן  הגר"ע זצל כתב בחזו"ע חלק ו בדיני רחיצה שהמצטער מאוד יכול לרחוץ כל גופו במים שהוחמו בערב שבת. כלומר, מים שהוחמו בהיתר. לפי זה, דין מצטער מאוד, יהיה מותר לרחוץ כל גופו גם במים מדוד שמש שכן גם הם הוחמו בהיתר (כמבואר ביבי"א ד,לד). . האם כך ההלכה? א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

כך ההלכה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה