הלכה ליום רביעי א' אדר תשע"ו 10 בפברואר 2016

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת המרוחמת הצדקת

נעימה בת מרים נ"ע ולעילוי נשמת המרוחם איש החסד אהרן יוסף בן מזל נ"ע

ולרפואת מיכל בת רחל בתוך שאר חולי עמו ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

ביקור חולים

לפני כעשר שנים, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים.

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", (שמות יח), זו מצות ביקור חולים. ובמסכת סוטה (יד.) אמרו, נאמר בתורה, "אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ", וכי אפשר לו לאדם ללכת אחרי השכינה? והלא נאמר "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא"?, אלא הלך (לך) אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא. מה הוא מלביש ערומים, שנאמר "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", אף אתה הלבש ערומים, (למי שאין לו כדי לקנות בגדים). מה הקדוש ברוך הוא ביקר חולים, שנאמר "וירא ה' אליו באלוני ממרא", אף אתה בקר חולים. מה הקדוש ברוך הוא ניחם אבלים, שנאמר "ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו", אף אתה נחם אבלים. כללו של דבר, שחובה עלינו לנהוג במדת החסד ובמידת גמילות חסדים, ובודאי שבכלל זה מצות ביקור חולים.

וענין מצוה זו, כי על ידי הליכתו אצל החולה, עומד מקרוב על צרכי החולה להושיט לו כל עזרה אפשרית, אם חסר לו דבר ממאכל ומשקה או תרופות, או בעצה נבונה ונכונה כמו שנאמר "ותשועה ברוב יועץ", או בנקיון הבית כמו שהזכירו בגמרא במסכת נדרים (דף מ.) "מעשה בתלמידו של רבי עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו, נכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבד וריבץ לפניו (שרבי עקיבא ניקה וסידר את סביבתו של תלמידו החולה), אמר לו (התלמיד לרבי עקיבא), רבי החייתני! יצא רבי עקיבא ודרש, כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים". (ובהלכה הבאה נרחיב עוד מענין זה).

ואפילו אם החולה שוכב בבית וישנם רופאים ואחיות המטפלים בו במסירות, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל זאת מצוה להכנס אליו לבקרו ולעודדו ולחזקו, וכמו שאמרו בגמרא במסכת נדרים (מ.) בן גילו נוטל אחד מששים בחוליו. ופירש המאירי שהכונה שאם המבקר את החולה אוהב אותו, שביקורו ערב על החולה מצד האישיות שבאה לבקרו, מיקל חוליו מעליו. וזו לשון הרמב"ם (פרק יד מהלכות מלכים הלכה ד), "ביקור חולים מצוה על הכל, ואפילו גדול מבקר את הקטן, ואפילו הרבה פעמים ביום, ובלבד שלא יטריח. וכל המבקר את החולה כאילו נטל חלק מחוליו והיקל מעליו, וכל שאינו מבקר כאילו שופך דמים".

ומדבריו מבואר גם כן שישגיחו המבקרים היטב שלא להטריח על החולה יותר מדאי. והדבר מצוי לעתים כאשר בני המשפחה באים לבקר את היולדת סמוך ללידתה, מרוב שמחתם מהלידה, ובכך הם מכבידים לעיתים על היולדת הזקוקה למנוחה, ומטרידים אותה שלא לתועלתה, דבר שאינו בכלל ביקור חולים, אלא להיפך. אלא ישגיחו היטב לדאוג למנוחתה ותועלתה.

בגמרא במסכת נדרים, אמר רב, כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם שנאמר (בתהלים פרק מא), "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל (דל הוא החולה, כמו שהוכיחו בגמרא), בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'" (רעה היא דינה של גיהנם). והקדוש ברוך הוא משלם שכר על כך גם בעולם הזה, שנאמר בהמשך: "ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו". וביארו בגמרא, ה' ישמרהו, מיצר הרע, ויחייהו, מן היסורים, ואושר בארץ, שיהיו הכל מתכבדין בו, ואל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו רעים (חברים) טובים ולא יזדמנו לו חברים רעים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה