הלכה ליום שני י"ד סיון תשע"ט 17 ביוני 2019

תפלת ערבית בתורת נדבה

בהלכה הקודמת הזכרנו, שמי שעמד להתפלל תפלת העמידה, ולפתע נזכר שכבר התפלל את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד בתפלתו, כיון שברכותיו ברכות לבטלה. ואינו יכול להמשיך להתפלל ולכוין שהמשך תפלתו תהיה "בתורת נדבה", משום שתפלת נדבה שייכת דוקא כאשר מתפלל את כל התפלה לשם נדבה, אבל להתפלל מחצית מן התפלה בתורת חובה, ומחציתה בתורת נדבה, אי אפשר.

גם רבינו הרמב"ם (בפרק י מהלכות תפלה) כתב כדעת רוב הפוסקים, שאדם שהתחיל בתפלה, ושוב נזכר שהתפלל כבר את אותה התפלה, עליו להפסיק מיד את התפלה, ולא יוכל לסיימה בתורת נדבה. אלא אם כן מדובר בתפילת ערבית, שאז אם נזכר באמצע התפילה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפילה כדרכו. וכלשון הרמב"ם:

"מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלַּל, פּוֹסֵק וְאַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה, וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִית, אֵינוּ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלַּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֵלָא עַל דַּעַת שְׁאֵינָהּ חוֹבָה".

והסבר הדברים הוא, שיש חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית, שהרי מבואר בגמרא, שמעיקר הדין תפלת ערבית נתקנה על ידי חז"ל בתורת "תפלת רשות", ולא ב"תורת חובה". ולכן, כל אדם שעומד להתפלל ערבית, אינו עומד בתפלה בתורת חובה ממש, אלא בתורת נדבה, ומאחר וכך, אם נזכר באמצע תפלת ערבית שכבר התפלל, יוכל להמשיך בתפלה בתורת נדבה, שהרי גם קודם היתה תפלתו בתורת נדבה.

לעומת זאת, רבינו מנוח כתב לחלוק על דברי הרמב"ם בזה, משום שאף על פי שמתחילה תיקנו את תפלת ערבית בתור תפלת רשות, הרי לאחר מכן נקבעה אותה תפלה כתפלת חובה, וכל אדם חייב להתפלל ערבית בכל יום, ואם כן בזמנינו אין חילוק בין תפלות שחרית ומנחה לבין תפלת ערבית. ויש אומרים שגם הראב"ד סבור בזה כדעת רבינו מנוח, שבזמנינו שקבלו כל ישראל את תפלת ערבית כחובה, אין לחלק בזה בין התפילות כלל.

אולם מרן השלחן ערוך, בספרו כסף משנה, כתב שאין די בסברא זו כדי לדחות את דברי הרמב"ם, שהרי מתחילה תפלת ערבית היתה רשות, וסוף סוף אין לה את אותו התוקף שיש לשאר התפלות שהן חובה גמורה מתקנת חז"ל הקדומה, לכן, יש מקום לדברי הרמב"ם בזה. ולפיכך נראה שיש לפסוק כדעת הרמב"ם, שבתפלת ערבית, אם נזכר באמצע התפלה שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלה בתורת נדבה.

אלא שבשלחן ערוך, מרן לא כתב את החילוק שיש בין תפלות שחרית ומנחה לתפלת ערבית בענין זה. ומשמע שבסיכום הדברים דעתו לפסוק כדעת רבינו מנוח והראב"ד, ולא כדעת הרמב"ם. וכן כתבו להסביר את הדברים המגן אברהם, הגאון רבי יהודה עייאש ועוד.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הוכיח בראיות ברורות, שהראב"ד אינו חולק על דברי הרמב"ם בענין תפלת ערבית, וכתב שאף לשיטת הראב"ד רשאי להמשיך ולסיים את תפלת ערבית בתורת נדבה. והביא עוד מדברי הפוסקים שכתבו כן, ופסקו שאף לדעת מרן השלחן ערוך, יש להורות כדברי הרמב"ם, שאם עמד בתפלת ערבית ונזכר שכבר התפלל, רשאי להמשיך בתפלת העמידה בתורת נדבה.

ולסיכום: מי שעמד בתפלת ערבית, ונזכר באמצע תפלת העמידה שכבר התפלל ערבית, רשאי להמשיך בתפלתו "בתורת נדבה".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה