הלכה ליום ראשון כ"ג אייר תש"פ 17 במאי 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דויד חי בן לאה

הוקדש על ידי

משפחת פוזיילוב

חדש אסור מן התורה

לפני חמש שנים ביארנו בהלכה יומית מקצת הלכות הנוגעות לאיסור "חדש", ומאחר ואנו עומדים כחודש לאחר חג הפסח, אנו מוצאים לנכון לחזור וללמוד הלכות אלה.

דין "חדש"
נאמר בתורה (ויקרא, כג): "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן, וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן, וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

וביאור הדברים, שצונו ה' יתברך, שכל היבול החדש של חמשת מיני דגן (חטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמין ושיפון), שנוצר לפני חג הפסח, אסור יהיה לאכול ממנו עד ליום ט"ז ניסן, שהוא יום לאחר יום טוב (חג) ראשון של פסח (וזהו שנאמר "ממחרת השבת", כלומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח).

ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו מקריבים ביום זה את קרבן העומר, ומשעה שהקריבו את הקרבן, היו מותרים לאכול מן התבואה החדשה שנוצרה לפני חג הפסח, ובזמן הזה שאין לנו בית המקדש, אסור לאכול מן התבואה החדשה, עד ליל י"ז בניסן (ובחוץ לארץ עד ליל י"ח בניסן). (סוכה דף מא.).

דין "חדש" בזמן הזה, בחוץ לארץ, ובתבואה של גויים
ובגמרא במסכת מנחות (דף סח.) מבואר, שאיסור "חדש" נוהג מן התורה גם בזמן הזה.

ובמסכת קדושין (לו.) וכן במשנה במסכת ערלה מבואר, שאיסור "חדש" נוהג הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ובתלמוד ירושלמי (הובא בתוספות קדושין לז.) מבואר, שאיסור חדש נוהג הן בתבואה של ישראל (יהודים) והן בתבואה של הגויים.

הזמן הקובע אם הדגן הוא "חדש"
למדנו אם כן, שכל החטים והשעורים שנוצרו לפני חג הפסח, אסור לאוכלם עד שיגיע ליל י"ז בניסן. והזמן שקובע אם החטים "נוצרו" לפני חג הפסח, או לאחר חג הפסח, הוא זמן ההשרשה של הזרעים, כלומר, משעה שזורעים את הזרעים, חולף זמן מה עד שהם משרישים בקרקע, (ונחלקו הפוסקים כמה הוא שיעור השרשה, שדעת התרומת הדשן שלאחר שלושה ימים כבר השרישו הזרעים, ודעת הגדול מרבבה והגר"א ועוד, שהזרעים משרישים רק לאחר שבועיים מזמן הזריעה). ומשעה שהשרישו הזרעים בקרקע, הרי החטים קיימות כבר בעולם.

ולפיכך, חטה שנזרעה בראש חודש אדר, וגדלה בקרקע, ונקצרה בחודש אייר, או סיון, הרי מותר לאוכלה, כי זמן ההשרשה היה לפני חג הפסח, וביום י"ז בניסן היא הותרה באכילה.

אבל חטים שזרעו אותם לאחר הפסח, ולדוגמא, מחודש אייר והלאה, וקצרו אותם לפני חג הפסח הבא, הרי אסור לאוכלם עד ליל י"ז בניסן.

ובארץ ישראל, בדרך כלל זורעים את החטים לפני חג הפסח, והן נקצרות לאחר חג הפסח, וכשהן מגיעות לצרכנים, הרי הן מותרות, כי עבר עליהן חג הפסח. אבל בחוץ לארץ, יש הרבה מקומות שזורעים את החטים לאחר חג הפסח, וקוצרים אותן בחודש חשון, ואסור לאכול מהן עד שיעבור עליהן חג הפסח כמו שכתבנו.

ובזמן שהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל רב ראשי לישראל, בא בדברים בענין זה עם שר המסחר, כדי שמדינת ישראל תרכוש מארצות הברית חטה מתוצרת שעבר עליה חג הפסח בלבד, ולא יביאו ארצה סחורה חדשה שלא עבר עליה החג, מפני איסור "חדש". ובדרך כלל הדברים אמנם נעשו כראוי, וכל החטה שיובאה ארצה היתה מתוצרת "ישנה" שעבר עליה הפסח.

ובהלכה הבאה נכתוב כיצד יש לנהוג למעשה בענין זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה