הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תש"פ 22 בינואר 2020

עניני סכנה – מכוניות בדרכים

ביארנו לפני כשנתיים, את החיוב המוטל על כל אדם לעשות מעקה בגג ביתו, כדי שלא יפול משם הוא או אדם אחר.

לאחר שביאר הרמב"ם את מצות התורה לעשות מעקה, כתב עוד (בפי"א מהלכות שמירת הנפש) בזו הלשון:

"וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ".  וְאִם לֹא הֵסִיר, וְהִנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה, בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל "לֹא-תָשִׂים דָּמִים".

ומבואר בדברי הרמב"ם שכל דבר שיש בו סכנה, כגון אדם שמניח מכשול בחצרו, שיוכל אדם להכשל וליפול שם, או מניח סולם רעוע בביתו, שמי שיעלה עליו יוכל ליפול, וכן כל כיוצא בזה, כל אלה אסורים מן התורה, שציותה שיזהר אדם שלא ישים דבר שמביא לידי שפיכות דמים בביתו או באחריותו. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן תכז סעיף ח).

ולפיכך כתב מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, (ילקו"י שובע שמחות ח"ב עמ' שצה), כי אין להשאיר חוט חשמל חשוף בחצר הבית, שמא יגע בו אדם ויתחשמל חס ושלום. וכן ישמר אדם שלא להעמיד גדר רעועה בחצרו.

ומכאן יש ללמוד גם שמי שיש לו תקע פתוח בביתו, (שהכסוי נפל ממנו), חובה עליו לכסותו, פן יגע בו אדם או ילד, ויתחשמל חס ושלום.

ובכלל זה כתבו אחרוני דורינו, הגאונים רבי יצחק וייס זצ"ל ורבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, (הובאו בילקוט יוסף שם עמוד שצו), כי חובה על האדם להזהר בנסיעה במכוניתו שלא יסע במהירות מסוכנת, וכן עליו להקפיד על תקינות בלמי המכונית וכדומה, שלא יביא את עצמו ואת האחרים לידי סכנה חס ושלום.

ומי שמחמת רצונו לחסוך בכספו, אינו נזהר לתקן את בלמי הרכב כראוי, הרי זה מתחייב בנפשו. ואם חס ושלום יארע איזה אסון מחמת כן, הרי שבעולם העליון ידרשו מידיו את דמם של הנהרגים.

וכן מי שמחנה מכוניתו בסמוך למעבר חצייה, וגורם בכך סכנה לחוצים, כי נהגי המכוניות החולפות לא יבחינו בהם, הרי זה עובר על מה שנאמר לא תשים דמים בביתך, ואפילו אם לא נגרמה סכנה מחמת מעשיו, הרי זה עובר על מצוה מן התורה.

ובכלל הדברים יש לציין, כי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לא היתה דעתו נוחה כלל מאותם הנוסעים באופנוע מהיר, כי נסיעה זו היא בחזקת סכנה, ואף על פי שיש צורך בדבר, היה מייעץ להמנע מנסיעה כזו לגמרי.

וזכור לנו, כי פעם הגיעו כמה עשרות מתנדבים מארגון "הצלה", שהיו רכובים על אופנועים. וכשישבו לפני מרן זצ"ל, ביקשו המארגנים שמרן ישא דברים בחשיבות מצוות הצלת נפשות שהם עסוקים בה. ומרן זצ"ל דיבר דוקא על ענין הנסיעה באופנוע, והפציר בהם להתרחק כמה שניתן מנסיעות בכלי זה, והזהירם לבל יסעו במהירות מסוכנת, כדי שלא יסתכנו בשעה שהם חפצים להציל נפשות אחרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה