הלכה ליום ראשון ז' אייר תשע"ח 22 באפריל 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן רבי יצחק וידידה מלאי ז"ל

נלב"ע בו' באייר התשע"ה . יהי זכרו ברוך ושיזכה לקום בתחיית המתים במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

המשפחה

ברכת המצה

שאלה: מהי ברכת המצה בימות הפסח ובשאר ימות השנה? ומה יש לברך על קרקרים שדרך לאוכלם כסעודה?

תשובה: ביארנו כמה פעמים בעבר, שכל פת (דבר העשוי מבצק) שהיא נכססת, כלומר שהיא יבשה לגמרי, כמו בייגלה או קרקרים וכדומה, ברכתה בורא מיני מזונות ולא המוציא לחם מן הארץ.

הברכה על מצות קשות
ומכאן יש להעיר לכאורה אודות המצות המצויות בזמנינו, שהן יבשות לגמרי ונכססות, מדוע אנו מברכים עליהן בימי הפסח המוציא לחם מן הארץ, והרי ברכתן בורא מיני מזונות?

וכן אמנם כתב בספר "בשמים ראש" (המיוחס ברובו לרבינו הרא"ש) בזו הלשון: ועל דבר הרקיקים הדקים מאד, דעתי נוטה שכל לחם שאין דרך בני אדם לאכול אותו בתורת לחם לשובע, אלא לפרקים (מידי פעם) בתורת מעדנים, אין זה הלחם שקבעו לו חכמים ברכת המוציא וברכת המזון. עד כאן. מפורש אם כן בדברי ה"בשמים ראש", שעל המצות יש לברך "בורא מיני מזונות".

גם הגאון רבי אברהם סבע, בספר "צרור המור" כתב בפשיטות, שהמצה שהיא כמו פת חרבה ויבשה בלי מלח, אין לברך עליה המוציא וברכת המזון. ורק על מצות רכות (כמו שעדיין נוהגים לעשות אצל עדות הספרדים לכבוד ליל הסדר) יש לברך המוציא וברכת המזון. (רבי אברהם סבע הספרדי, כתבו אודותיו שהיה נוסע בספינה, ופרצה סערה והאניה עמדה לטבוע בין הגלים, ורב החובל התחנן לרבי אברהם שיצילם. והרב השיבו שיצילם אך בתנאי שאם הוא ימות בספינה שלא ישליכוהו לים כפי שנהגו אז בספינות, אלא ידאגו להביאו לאחת מערי ישראל ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל על כך, והתפלל הרב לה' ונח הים, ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא, וקברוהו בית ישראל שבעיר וירונא בכבוד גדול. זיע"א. שם הגדולים להחיד"א).

ברכת המצות תוך ימי הפסח
אולם פוסקים רבים כתבו שברכת המצה היא המוציא לחם מן הארץ, אף על פי שנעשית יבשה. וכתב בשו"ת גינת ורדים (למהר"א הלוי ממצרים לפני כשלוש מאות וחמישים שנה) שהמצה שעושים בפסח, מן הדין היה ראוי לדונה כדין פת הבאה בכסנין לברך עליה בורא מיני מזונות, כיון שהיא יבשה וכוססים אותה, אלא שבהיות ומצה זו לחמו של חג הפסח (כלומר שהיא נעשית עיקר הלחם בימי הפסח) מברכים עליה המוציא וברכת המזון. (לפי שאין לומר שאין דרך בני אדם לאכול אותה בתורת לחם, שהרי בימות הפסח המצות הללו, הן ה"לחם"). אלא שלפי זה יש לומר שבשאר ימות השנה, שאז מצוי לחם רגיל, אין דרך בני אדם לאכלה בתורת לחם, ואז ברכת המצה תהפוך לבורא מיני מזונות.

ויש שכתבו חילוקים אחרים להסביר מדוע דין המצה אינו דומה לדין פת נכססת, וכתבו שברכת המצה היא המוציא לחם מן הארץ, בין בימות הפסח ובין בשאר ימות השנה. וכך גם מנהג רוב האשכנזים, שמברכים על המצה גם בשאר ימות השנה המוציא וברכת המזון.

מנהג הספרדים
אולם מרן החיד"א כתב שמנהג הספרדים לברך על המצות בפסח המוציא לחם מן הארץ, מפני שאז דרך בני אדם לאכלם כלחם, אבל בשאר ימות השנה מברכים עליהם בורא מיני מזונות ועל המחיה, מפני שאז מצוי לחם רגיל ואין דרך בני אדם לאכול את המצה במקום לחם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב שיש לנוהגים כן על מה שיסמוכו. אלא שהחרדים לדבר ה' נוהגים לאכול את המצה רק בתוך סעודה עם פת רגילה, ונפטרים בברכת המוציא על הפת ובברכת המזון, ובזה יוצאים מכל חשש.

מנהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
אולם יש לציין, כי אף שמנהג הספרדים לברך על המצות בורא מיני מזונות בשאר ימות השנה, מכל מקום מכיון שעל פי שורת הדין נראה יותר שברכתן המוציא לחם מן הארץ, המחמיר לנהוג בהן כדין לחם, וליטול ידים ולברך עליהן המוציא, בודאי שיש לו על מה שיסמוך. וכן נהג למעשה מרן רבינו הגדול זצ"ל, שנהג במצות כדין פת ממש, ובירך עליהם המוציא לחם מן הארץ.

ברכת קרקר "לחמית"
ולפני כשבע שנים, פורסם בשם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, כי בהיות ודרך אנשים רבים לאכול בכל בוקר קרקר "לחמית" לשם סעודה, יש לברך על קרקרים אלה ברכת המוציא לחם מן הארץ. ושאלנו על כך את מרן רבינו זצ"ל, והראנו לו את הלחמית, ואמר שלדעתו ברכת הלחמית שווה לברכת המצה, והוא היה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ. ועל כן אף שמעיקר הדין המברך על הלחמית ועל המצה מזונות, בודאי שיש לו על מה שיסמוך, מכל מקום הנוהג לברך עליהם המוציא, או לאכלן דוקא בתוך הסעודה, תבא עליו ברכה.

ולסיכום: ברכת המצה (היבשה) בימות הפסח היא "המוציא לחם מן הארץ" ולאחר שאוכלים ממנה יש לברך ברכת המזון. ומנהג האשכנזים לנהוג כן גם בשאר ימות השנה. ומנהג הספרדים לברך על המצה בשאר ימות השנה "בורא מיני מזונות" ועל המחיה, ויש להם על מה שיסמוכו. והחרדים לדבר ה' נוהגים לאכלה רק בתוך סעודה עם פת ובזה יוצאים ידי חובת כל הדעות.

כתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שכאמור מנהג הספרדים לברך בשאר ימות השנה בורא מיני מזונות על המצה, מכל מקום במוצאי חג הפסח שעדיין לא נמצא בשוק לחם חמץ, יש לברך על המצה המוציא וברכת המזון לכל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם, ובירך עליהם המוציא לחם מן הארץ, האם דוקא כשאכל שיעור קביעת סעודה או גם בפחות? ט"ז אדר תש"פ / 12 במרץ 2020

גם בפחות משיעור קביעת סעודה.

מה הברכה על מצה בפסח שני, המוציא או מזונות? י"ד אייר תשע"ח / 29 באפריל 2018

אין חילוק בין פסח שני לשאר ימות השנה, ומעיקר הדין ברכת המצה מזונות. (רק במוצאי חג הפסח, לפני שמתחילים למכור ולהפיץ לחם, עדיין ברכת המצה המוציא)

מה הדין לפי מרן הרב עובדיה לספרדי הרוצה לאכול מצה לבד ללא פת, האם מותר לו ליטול ידיים ולברך המוציא כפת או אסור? ג' אייר תשע"ז / 29 באפריל 2017

עיקר הדין הוא, שיברך מזונות. והנוהגים לברך המוציא יש להם על מה שיסמכו. וכן נהג מרן זצ"ל.

האם הברכה האחרונה תלויה בשיעור שנאכל? ולא מברכים ברכת המזון? י"ז ניסן תשע"ז / 13 באפריל 2017

אם אוכל פחות מכזית מצה, אינו מברך ברכת המזון, מפני שלא אכל כשיעור המחייב בברכת המזון

האם הרב פסק לברך המוציא, על מצה מחוץ לפםח? כ"ה אייר תשע"ג / 5 במאי 2013

מנהג הספרדים לברך על המצה מזונות, מלבד בימי הפסח. ומנהג מרן שליט"א כדברי הפוסקים לברך המוציא. וכמו שהארכנו בזה בדין ברכת המצה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה