הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תשע"ט 1 בנובמבר 2018

חיתוך ירקות בשבת – מלאכת טוחן

בהלכות הקודמות ביארנו שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון תבלינים בשבת. אבל יש אופן שמותר לטחון פלפל שחור וכדומה בשבת, והוא על ידי שני שינויים. שיטחן על ידי הידית של הסכין, ולא בצד שחותך, ושיטחן בתוך קערה רגילה, ולא בתוך מדוכה, שהיא כלי מיוחד לטחון בתוכו.

חיתוך ירקות - טוחן
כשם שאסור לטחון בשבת מיני תבלין, כן אסור לחתוך בשבת ירקות דק דק. כמו שאמרו בגמרא (דף עד:), "אמר רב פפא, האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן", כלומר, מי שחותך סלק לפרוסות דקות דקות, חייב משום טוחן. משום שחיתוך ירקות בחיתוך דק, הרי הוא דומה למלאכת טוחן, ואסור בשבת.

איך בכל זאת מותר לחתוך ירקות
אולם חילוק יש בין חיתוך ירקות בשבת לטחינה של ממש, כמו שנבאר:

כתב רבינו הרשב"א בתשובה, (הביאו הבית יוסף בסימן שכא), מה שאמרו שאסור לחתוך סלק, זהו דוקא באופן שחותך את הסלק כדי לאכלו לאחר זמן מה, כגון לאחר שעה, אבל אם חותך ירקות כדי לאכלן מיד, מותר. שלא אסרה התורה על האדם לאכול מאכלו חתיכות גדולות או קטנות.

כלומר, דרך טחינה שאסרה התורה, היא דוקא בחיתוך ירק שאינו צריך לאכלו מיד. אבל אם בא לאכול את הירק, וחותך אותו כדי לאכלו, בזה לא שייך כלל איסור טוחן.

ומכן למד רבינו מרן הבית יוסף, שמותר לחתוך בשבת "קיבוץ ירקות שקורין אינשׂלאדה", כלומר, סלט ירקות שלנו. מותר להכינו בשבת, אפילו כשחותך את הירקות דק דק, בתנאי, שיאכל את הסלט מיד.

ומכל מקום בתורת חומרא סיים הבית יוסף, שנכון להזהיר, שיחתכו את הירקות בחתיכות גדולות קצת, ולא דק דק, ושיאכלו את הסלאט מיד. כדי להתרחק מן האיסור.

הדין למעשה
לכן אין להכין סלאט  אלא בסמוך לסעודה ממש. כמו שכתבנו בהלכות בורר, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום טוחן (ובורר), שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.

וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.

ולסיכום: אסור לחתוך ירקות בשבת להכין סלאט, אלא כשעושה כן על מנת לאכול מיד, ולכל היותר בתוך חצי שעה. ואז מותר גם לחתוך את הסלאט דק דק, בסכין על גבי קרש חיתוך. (וראה חזון עובדיה ח"ד עמוד רסה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה