הלכה ליום חמישי כ"ג חשון תשע"ט 1 בנובמבר 2018

חיתוך ירקות בשבת – מלאכת טוחן

בהלכות הקודמות ביארנו שאחת המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "טוחן". ולכן אסור לטחון תבלינים בשבת. אבל יש אופן שמותר לטחון פלפל שחור וכדומה בשבת, והוא על ידי שני שינויים. שיטחן על ידי הידית של הסכין, ולא בצד שחותך, ושיטחן בתוך קערה רגילה, ולא בתוך מדוכה, שהיא כלי מיוחד לטחון בתוכו.

חיתוך ירקות - טוחן
כשם שאסור לטחון בשבת מיני תבלין, כן אסור לחתוך בשבת ירקות דק דק. כמו שאמרו בגמרא (דף עד:), "אמר רב פפא, האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן", כלומר, מי שחותך סלק לפרוסות דקות דקות, חייב משום טוחן. משום שחיתוך ירקות בחיתוך דק, הרי הוא דומה למלאכת טוחן, ואסור בשבת.

איך בכל זאת מותר לחתוך ירקות
אולם חילוק יש בין חיתוך ירקות בשבת לטחינה של ממש, כמו שנבאר:

כתב רבינו הרשב"א בתשובה, (הביאו הבית יוסף בסימן שכא), מה שאמרו שאסור לחתוך סלק, זהו דוקא באופן שחותך את הסלק כדי לאכלו לאחר זמן מה, כגון לאחר שעה, אבל אם חותך ירקות כדי לאכלן מיד, מותר. שלא אסרה התורה על האדם לאכול מאכלו חתיכות גדולות או קטנות.

כלומר, דרך טחינה שאסרה התורה, היא דוקא בחיתוך ירק שאינו צריך לאכלו מיד. אבל אם בא לאכול את הירק, וחותך אותו כדי לאכלו, בזה לא שייך כלל איסור טוחן.

ומכן למד רבינו מרן הבית יוסף, שמותר לחתוך בשבת "קיבוץ ירקות שקורין אינשׂלאדה", כלומר, סלט ירקות שלנו. מותר להכינו בשבת, אפילו כשחותך את הירקות דק דק, בתנאי, שיאכל את הסלט מיד.

ומכל מקום בתורת חומרא סיים הבית יוסף, שנכון להזהיר, שיחתכו את הירקות בחתיכות גדולות קצת, ולא דק דק, ושיאכלו את הסלאט מיד. כדי להתרחק מן האיסור.

הדין למעשה
לכן אין להכין סלאט  אלא בסמוך לסעודה ממש. כמו שכתבנו בהלכות בורר, שאין להקל לברור לצורך סעודה, או לחתוך סלט לצורך סעודה, אלא כאשר עומדים סמוך לסעודה ממש, בתוך חצי שעה בסמוך לסעודה, אבל יש להזהר מאד מאד שלא להתחיל לברור או לחתוך סלט הרבה לפני הסעודה, שהרי יש בדבר איסור תורה משום טוחן (ובורר), שלא הותרו אלא כאשר כוונתו לאכול לאלתר, דהיינו שבתוך חצי שעה תתחיל הסעודה. וגם אין להקל בזה אלא כאשר יש צורך לחתוך הרבה סלט וכדומה, שאז יש להתיר החל מחצי שעה קודם הסעודה, אבל אם אין צורך אלא בברירה מועטת, אין להקל אלא דקות אחדות קודם הסעודה בלבד.

וכבר כתב המגן אברהם (סי' שכא ס"ק טו), ועוד הרבה מהפוסקים, שאין להקל בחיתוך סלט או בברירה לצורך סעודה, אלא משעה שיצאו האנשים מבית הכנסת לכיוון הבית, שאז נחשב הדבר "לאלתר", שתיכף עומדים לשבת לסעודה, אבל לא קודם לכן.

ולסיכום: אסור לחתוך ירקות בשבת להכין סלאט, אלא כשעושה כן על מנת לאכול מיד, ולכל היותר בתוך חצי שעה. ואז מותר גם לחתוך את הסלאט דק דק, בסכין על גבי קרש חיתוך. (וראה חזון עובדיה ח"ד עמוד רסה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה