הלכה ליום שני י"ג חשון תש"פ 11 בנובמבר 2019

שאלה: האם מותר להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת?

שאלה: האם מותר להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת?

תשובה: בנדון הדבקת פלסטר בשבת, עלינו לדון מצד שלושה ענינים שונים:

האחד, מצד איסור רפואה בשבת. שכבר ביארנו בהלכות האחרונות, שאסרו רבותינו לעשות כל דבר של רפואה בשבת, (אלא אם מדובר באדם חולה ממש כמו שביארנו). והפלסטר הרי מיועד לרפאות את המכה.

הענין השני שעלינו לדון בו, הוא מצד איסור תפירה בשבת. כי הדבקת הפלסטר דומה לתפירה האסורה בשבת מן התורה.

והענין השלישי, מצד איסור קורע בשבת. כי לפני שמדביקים את הפלסטר, מפרידים ממנו את הניירות שמכסות את הדבק, ולכאורה יש בזה איסור משום קורע.

אם שייך איסור רפואה בפלסטר
והנה מצד איסור רפואה בשבת, אין איסור כלל בהדבקת פלסטר, כי הדבקת הפלסטר אינה נחשבת כדבר שבא לרפאות את הפצע, שכן עיקר תפקידו של הפלסטר, הוא לשמור על המכה שלא תשרט ושלא יפגעו בה זיהומים. וכמו שכתב מרן הבית יוסף (סימן שכח) בשם הירושלמי, שמותר להניח רטייה על גבי מכה (שנתרפאה), "שאינו אלא כמשמרה", כלומר, הרטייה, התחבושת, אינה מיועדת לרפאות את המכה, אלא לשמור עליה מפני דברים חיצוניים.

ולא נותר לנו לדון אלא מצד איסור תפירה וקריעה בשבת.

תפירה וקריעה בפלסטר
והנה מרן השלחן ערוך (סימן שמ סי"ד) כתב כך: המדביק ניירות הרי זה בכלל מלאכת תופר, וחייב משום חילול שבת. וכן המפרק ניירות דבוקים, הרי זה בכלל מלאכת קורע וחייב משום חילול שבת. (ומדובר באופן שקורע את הניירות לצורך כל שהוא, ולא על מנת לקלקל את האריזה).

ומעתה לגבי פלסטר, גם כן נראה לכאורה שיש בהפרדת הניירות שעליו איסור קורע, ובהדבקתו על הגוף יש איסור משום תופר.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה כתב שאין בזה איסור, לא משום תופר ולא משום קורע. וטעמו, משום שהנייר שהיה דבוק על הפלסטר, לא נועד להשאר דבוק על הפלסטר, שהרי כל מהותו היא כדי שיפרידוהו ויוכלו להדביק את הפלסטר. ולא אסרו מרן השלחן ערוך והפוסקים להפריד ניירות דבוקים, אלא כשנדבקו על דעת להשאר דבוקים תמיד, אבל כל שהודבקו על דעת שיפרידום, מותר. כיון שלא נעשה כן לקיום.

וכן לענין הדבקת הפלסטר, אין בזה איסור משום תופר, משום שאין דין תפירה בגוף האדם, וגם משום שאין איסור תפירה כשעושה כן לזמן מועט. ורק כשמדביק את הפלסטר על מנת שישאר שם תמיד יש בדבר איסור. והביא עוד טעמים וראיות להקל בזה.

לכן למעשה, אדם שנפצע בשבת, רשאי להדביק פלסטר על גבי המכה. ורשאי גם להפריד את הניירות הדבוקים לפלסטר לפני ההדבקה. (חזון עובדיה חלק ג עמוד תג).

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כך מה הדין לגבי מוצרים שיש להם סרט הדבקה קטן כדי לשמור על טריות המוצר כגון שקית של שקדי מרק שמוכרים בסופרים שאחרי שקרועים את השקית מלמעלה עושים מספר קיפולים קטנים ומדבקים את הקיפול לגוף האריזה (השקית) כדי שלא תיפתח עד השימוש הבא?  כ' כסלו תש"פ / 18 בדצמבר 2019

לא נכון להקל בדבר, אלא בהדבקה שהיא לצורך רפואה, אבל בהדבקת אריזות מזון וכדומה, ובפרט שלפעמים מדביק לזמן מרובה, לא נכון להקל.

דומני שיש להתייחס גם לעצם הפרדת הפלסטרים זה מזה, שכשמוציאים אותם מהחבילה הם דבוקים אחד לשני, ולכאורה יש בזה מחתך. לא כן? כ"ז חשון תש"פ / 25 בנובמבר 2019

נכון. אין להפרידם זה מזה על פי הסימון. כלומר, יש להוציא פלסטר בלי להפריד את האריזות.

 

כתבתם שמותר להדביק פלסטר וכו'. ולכאורה, אם מדביק על גבי הפלסטר עצמו, הרי זה הדבקה לעולם, ויהיה אסור. ט"ו חשון תש"פ / 13 בנובמבר 2019

באמת כמה אנשים שלחו את ההערה הזו. (ולפי זה גם יהיה אסור להדביק את החיתולים לפני שמשליכים אותם לאשפה, כמו שכתב רש"י בסוכה לג:). וצריך עיון בדבר, שהרי כשקושר אותו, כלומר, כשמדביק את הפלסטר, אינו יודע אם כאשר יסיר אותו יתכן שיפתח אותו לגמרי, כפי שרגילים בדרך כלל. ולכן, גם אם אחר כך ישאיר אותו דבוק, הרי בשעה שעשה את ההדבקה, לא היתה זו הדבקה על דעת שתשאר שם לעולם. וראה בתיקונים לשמירת שבת כהלכתה ובשלחן שלמה (סימן שכח ס"ק מה), שצידד הגרש"ז להקל אפילו כשמדביק את המדבקה על גוף הרטייה, וכן לגבי הדבקת חיתולים חד פעמיים, דן להקל בזה, משום שאין זה נחשב לקיום, ושם כתב לחלק בין קשר של לולב לבין הדבקה זו. ועיין עוד בטל אורות (דף נו:) שכתב שהדבקה על ידי דבק אינה בכלל מלאכת תופר. ועוד יש לעיין בזה. ולמעשה נכון להחמיר שלא להדביק את הפלסטר על גוף הפלסטר אלא אם כן בדעתו לפתוח את ההדבקה לגמרי. ובכלל בענין הדבקת פלסטר, כתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"ג שהמחמיר תבוא עליו ברכה.

מה יהיה הדין בנוגע לטיטול של תינוקות?
האם יש חשש קורע שמחליפים טיטול לתינוק? (בנוגע ל׳כנפיים׳ / סקוטש שבצידי החיתול כשמחליף או כשמלביש) ט"ז טבת תשע"ד / 19 בדצמבר 2013

מותר להשתמש בחיתולים חד פעמיים בשבת, ואין איסור בהדבקתם או בפתיחתם. שו"ת יחוה דעת ח"ו סימן כד.

בקשר להלכה - להדביק פלסטר על גבי מכה בשבת, האם יש בעיה עם הוצאה בשבת, במקום שאין עירוב? ט"ו טבת תשע"ד / 18 בדצמבר 2013

מפורש בשלחן ערוך סימן שא שמותר לצאת עם מוך וספוג וכדומה שעל גבי המכה. שאף על פי שאינו מרפא ממש, מכל מקום שימור המכה שלא תשרט, גם הוא בכלל דבר העשוי לרפואה שבטל לגוף ומותר להוציאו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה