הלכה ליום ראשון ז' אייר תשע"ט 12 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן שלמה ז"ל

שנפטר בט"ו באדר תשע"ט
רוח ה' תניחנו בגן עדן ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

יהודי

שימוש בספר קודש

שאלה: האם מותר לקחת ספר קודש, ולהניח על גביו ספר קודש אחר, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בספר?

תשובה: יש נוהגים לקחת ספר קודש, כגון ספר משניות, ומניחים על גביו בשיפוע ספר קודש אחר, כגון סידור, כדי שיהיה נוח יותר לעיין בסידור.

ובספר טורי זהב (יורה דעה סימן רפב סעיף קטן יג) כתב, שאסור ליטול ספר ולהניחו תחת ספר אחר כדי להגביהו שיהיה נוח לו לעיין בתוכו, שאין זה דרך כבוד, אלא אם כן היה מונח הספר לפני כן, שאז מותר להניח את השני על גביו.

כלומר, לדברי הטורי זהב, אין להשתמש בספר כ"הגבהה" לספר אחר. ורק אם בלאו הכי הספר היה מונח שם, אין בדבר איסור, אבל לקחת ספר במיוחד לשם כך, יש בזה זלזול בספר קודש.

אולם המגן אברהם (סימן קנד ס"ק יד) כתב לחלוק על דברי הטורי זהב, ופסק להתיר, בפרט כשעושה כן כדי ללמוד, שאין בזה העדר כבוד כלל. והביא ראיה גדולה להתיר, מדברי ספר חסידים, שכתב, שמי שהיה יושב, ואינו יכול ללמוד מפני שהשמש זורחת על אותיות הספר, מותר לו לקחת ספר אחר ולהגן בעזרתו מהשמש, כדי שיהיה צל על האותיות ויוכל ללמוד. (ובלבד שלא יתכוין להנאתו, אלא לשם לימוד התורה).

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, הביא בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה עמוד שכא), שכדברי המגן אברהם פסקו עוד מגדולי האחרונים, והביאו ראיות לדבריהם.

לכן למעשה, מותר להשתמש בספר קודש אחד, בתור הגבהה לספר קודש אחר, כדי שיוכל ללמוד בו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להשתמש בספר שקדושתו גבוהה מהספר הנלמד? כגון גמרא על חומש? ה' טבת תשע"ד / 8 בדצמבר 2013

אין לעשות כן בגמרא על גבי חומש.

שאל את הרב


שלח שאלה

8 ההלכות הפופולריות

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה