הלכה ליום שני י"א כסלו תשע"ט 19 בנובמבר 2018

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם".

עד מתי אפשר לברך?
צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך אלא בסמוך לראייה או לשמיעה כשיעור זמן אמירת "שלום עליך רבי" לראיית הברקים והרעמים, ואם עבר זמן כשיעור זה, לא יברך, אלא ימתין לברק או לרעם אחרים.

האם יברך בשם ומלכות?
נחלקו רבותינו הראשונים, אם יש לברך את ברכות הברקים והרעמים "בשם ומלכות" (כלומר, עם הזכרת המילים ה' אלהינו מלך העולם), שדעת רבינו הראב"ד, שאין לברך ברכות אלו בשם ומלכות, אלא יש לברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם". אולם לדעת רוב רבותינו הראשונים, יש לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות, ודחו את דברי הראב"ד מן ההלכה, וכמו שאמרו במסכת ברכות (דף מ:) שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה נחשבת לברכה, וכדבריהם פסק מרן רבינו יוסף קארו בשולחן ערוך, שיש לברך ברכות אלו בשם ומלכות, כלומר בהזכרת שם ה' ואלוקינו כפי שאנו נוהגים בכל ברכה שאנו מברכים.

דברי "פתח הדביר" ודעת מרן זצ"ל 
והגאון רבי חיים פונטרימולי, מחבר הספר "פתח הדביר", הביא שיש נוהגים לברך על הרעמים ברכת עושה מעשה בראשית בלא הזכרת שם ומלכות, ומתחילה היה תמה על מנהגם זה, שכאמור אינו נכון להלכה, שכל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה, אלא שלבסוף כתב ליישב מנהג זה, כי בהיות ועל פי הדין, צריך לברך מיד בהישמע קול הרעם, ואם לא בירך בעת שמיעת קול הרעם, מברך בתוך כדי דיבור של שמיעת הרעם (כלומר תוך כדי שיעור זמן אמירת שלום עליך רבי, כאמור), ולא יותר, ואין הכל יכולים להבחין בדיוק בשיעור זמן זה, וגם יש עוד מחלוקות בענייני ברכות אלו הדורשים בקיאות מיוחדת, לפיכך נמנעו מלהזכיר בברכות אלו שם ומלכות, שלא יבואו לידי הזכרת שם שמים לבטלה. וסיים, שמכל מקום הבקי בהלכה צריך לברך בשם ומלכות כתקנת חז"ל.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, דחה דברים אלו, וכתב שמכיוון שההלכה בעניין זה מפורסמת, וגם לא נדרשת חכמה מיוחדת כדי להבין מהו שיעור זמן זה, לכן יש להורות להלכה כעיקר תקנת חכמינו וכדעת הפוסקים ומרן השולחן ערוך, לברך ברכות אלו בשם ומלכות כדין כל הברכות. וזו אחת ההלכות שמרן זצ"ל קבע לדורות, שיתרגלו כולם לברך ברכת אלו בשם ומלכות, כדעת מרן השלחן ערוך. ודבריו עשו פרי, שרבים שינו ממנהגם בזה, והחלו לברך בשם ומלכות כהלכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ראיתי אם איני טועה בשם הרב מאזוז שליט"א שפסק שיש לברך ברכה אחת על הברק והרעם, היות ומיד לאחר הברק יש רעם, מה דעת הגר"ע בנושא?
לכאורה אולי עובר זמן שלום עליך רבי [בד"כ 8 שניות עוברות בין ברק לרעם], ואז אולי פספסנו הברכה על הברק. ד' שבט תשע"ו / 14 בינואר 2016

לדעת מרן זצ"ל ורוב הפוסקים, יש לברך ברכה נפרדת על הרעם ועל הברק, וכמו שכתבנו בהלכה יומית.

הנה כמה שנים נסתפקתי מה הכונה ראית ברקים? כי למעשה בדרך כלל לא רואים הברקים ממש ברקיע השמים, כי לפעמים אדם נמצא בבנין, ואחוריו לחלון, ורואה "אור" היוצא מהברק מול פניו על הכותל שלפניו - ולכן לא ראה הברק עצמו אלא האור היוצא ממנו - וכן בלילה על מטתו אינו "רואה" הברק אלא האור של הברק - האם חייב לברך במקרים הללו? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

מסתבר שאין צורך שיראה הברק עצמו, שהרי כמעט לעולם אינו נראה ממש, כי דרכו להאיר ביום המעונן. וסוף סוף נראה אורו. וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר חי"ב סימן כא. והביא ראיה לדבריו. ע"ש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה