הלכה ליום שלישי י"ג תמוז תשע"ט 16 ביולי 2019

מצות מזוזה

מצות עשה מן התורה, לכתוב שתי פרשיות "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", על גבי קלף, ולקבוע אותן על מזוזת (משקוף) פתח הבית, שנאמר (בדברים פרק ו ופרק יא) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".

מי חייב במזוזה?

נשים במצות מזוזה
חייב כל אדם להזהר במצות מזוזה, שהכל חייבים בה. וגם הנשים מחוייבות במצות מזוזה, כשם שמחוייבות בשאר המצוות, וכמו שנאמר (דברים פרק יא): וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", ודרשו רבותינו בגמרא (בקידושין לד. וביומא יא:), שהנשים אף הן מבקשות חיים, ומחוייבות במצות מזוזה.

יש מי שכתב, שהאשה לא תקבע מזוזה בעצמה, והביא נימוקים לדבריו. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו הליכות עולם חלק שמיני עמוד רא ועמוד רטז) כתב להשיב על דבריו, והעלה להלכה, שהאשה רשאית לקבוע את המזוזה בעצמה בברכה, כדין האיש.

קטנים במצות מזוזה
כתב הרמב"ם, (בפ"ה מהלכות תפילין ומזוזה), מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם. כלומר, בית שדרים בו ילדים (כגון בפנימיה), יש לקבוע בו מזוזה, ואף על פי שהקטנים פטורים מן המזוזה, מכל מקום כשם שיש לחנכם לכל המצוות, יש לחנכם למצות מזוזה גם כן. ולכן יש לקבוע בבתיהם ובחדריהם מזוזות. ובפרט שבמצות מזוזה יש מעלה מיוחדת, שבכל זמן שיכנס דרך הפתח יפגוש ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים. ועוד, שסגולת המזוזה לשמור על הדרים בבית.

כשקובעים את המזוזה בבית, אין לאפשר לילד או לילדה שאינם בני מצוות לקבוע את המזוזה. מאחר וקביעת המזוזה שלהם, אינה פוטרת את הגדולים ממצות מזוזה.

מעלת המזוזה
אמרו חז"ל, (מנחות מג:), כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "שדי", שהוא ראשי תיבות "שומר דלתות ישראל".

ממי לקנות מזוזה 
הסופר שכותב את המזוזה, צריך שיהיה ירא שמים בתכלית, ודיני המזוזה רבים מאד, ועל כן אין לרכוש מזוזה, אלא מסופר, או מסוחר, שהם יראי שמים בתכלית. וכן הדין לגבי תפילין וספרי תורה, שאין לרוכשם מכל הבא ליד, אלא מסופר מומחה וירא שמים דוקא. ונכון לכתחילה, שספרדי ישתמש בספר תורה ומזוזה שנכתבו בכתב ספרדי, ואשכנזי, יקח ספר תורה ומזוזה שבכתב אשכנזי. ולגבי תפילין, כבר ביארנו את הדין בזה באופן מיוחד.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

מה מברכים על הפיצה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה