הלכה ליום שני י"א אב תשע"ט 12 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מזל בת נזהה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מלאכת בישול בשבת

לפני מספר שנים, ביארנו כאן כמה מהלכות בישול וחימום מאכלים בשבת. ועתה נחזור על הדברים בתוספת מרובה, ובצורה מבוארת יותר.

מלאכת בישול
במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שאסרה התורה עשייתה בשבת היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו שכל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיה נהוג לעשותן במשכן, ומבואר בגמרא שעיקר מלאכת אופה שהיה נהוג לעשותה במשכן, היא בבישול הסממנים לצורך הקטורת, ומה ששנינו במשנה "אופה" ולא "מבשל" הוא מפני שבכלל מלאכת בישול נאסרה אף אפיה, וכן דין צלייה וטיגון בשבת שווה לדין בישול האסור בשבת מן התורה, ובכל זאת בחר התנא למנות דווקא מלאכת "אופה" משום שגם שאר המלאכות שהוזכרו במשנה לפני כן, הן עוסקות בסדר הכנת הפת (הלחם), מלאכות מעמר ודש וזורה וטוחן ובורר ומרקד והלש, ולפיכך המשיך ושנה מלאכה השייכת בפת, שהיא מלאכת אופה, למרות שעיקרה של המלאכה הוא מבשל.

בישול תבשיל שלא נתבשל לגמרי לפני שבת
ובכלל איסור זה נמצא גם המניח מאכל שנתבשל כבר מערב שבת, אבל לא נתבשל כל צרכו, וכגון שנתבשל רק חצי בישולו, וחוזר ומניחו על גבי האש או הפלאטה החשמלית בשבת, הרי זה עובר על מלאכת מבשל בשבת, (ואף אם נתבשל המאכל כל צרכו קודם השבת, לא תמיד מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת וכפי שיבואר בעזרת ה').

איסור בישול על גבי פלאטה חשמלית
איסור בישול בשבת אינו שייך כלל וכלל לאיסור הבערת אש בשבת, כי מלאכת הבערת אש היא מלאכה נפרדת לחלוטין. לפיכך המבשל בשבת חייב, אף אם בישל על גבי אש שמוכנה כבר מבעוד יום קודם כניסת השבת, וכן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית שהודלקה כבר לפני כניסת השבת, וצריך להזהיר על כך, מפני שישנם לצערנו רבים שטועים וסבורים שמותר לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית, ונכשלים בחילול שבת, וכל זאת מתוך חוסר ידיעת ההלכה.

חום "שהיד סולדת בו"
איסור בישול בשבת הוא בחימום תבשיל וכדומה לחום "שהיד סולדת בו", דהיינו חום שהיד נרתעת כאשר היא נטבלת בו, ושיערו כמה מרבני זמנינו שהוא חום בטמפרטורה של כארבעים וחמש מעלות צלסיוס. וכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. והביא ראיה גדולה לדבריו, כפי שכבר כתבנו בעבר, וקבענו הלכה לפי דבריו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ד עמוד שעא) כתב, שהנסיון מוכיח שבשיעור חום של כארבעים מעלות צלסיוס, כבר "נכוית כרסו של תינוק", ושיעור זה נחשב ש"היד סולדת בו".  וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל ועוד.

אסור להניח מאכל על גבי האש בשבת, אף אם מתכוון להוציאו מן האש קודם שיתחמם כל כך, משום שכל שאם יישאר שם המאכל כל היום כולו יוכל לבוא לידי חום שהיד סולדת בו, יש בהנחת התבשיל שם איסור משום בישול בשבת. אבל להניח מים כנגד האש באופן שהם רחוקים ממנה ואינם יכולים לעולם להגיע לחום כזה, מותר בשבת, משום שאין זה נחשב מבשל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לפי ההלכה אז אסור לשים בחמין שבושל מראש בייצים שטרם בושלו ולהניח על הפלטה לפני כניסת השבת ? זאת אומרת שחייב לבשל את הבייצים של החמין לפני השבת ? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

לא. ביצים שאינן מבושלות, מותר להניח אותן עם החמין על הפלאטה מערב שבת.אסור להניחת את הביצים הללו על הפלאטה בשבת עצמה. וכן אין לפתוח את הסיר של החמין בשבת כל זמן שיש בתוכו דברי שעדיין לא נתבשלו כל צרכן, כי אז, יהיה אסור לסגור את הסיר.

דובר בסיפא של ההלכה שאם שם בריחוק מותר. מה הדין אם מניח חציצה בין הסיר לפלטה,כגון רשת מתכת, האם יקרה קרוב שלא מגיע לבישול,או בישול ממש? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

אם מניח מול האש, באפן שאי אפשר שהמים יתחממו עד שהיד תסלוד בהם, מותר להניח את המים בשבת. ואין חילוק, אם מניח את המים במרחק, או שמניח את המים מאחורי קיר הסמוך לאש, או טס של מתכת וכדומה, כל שאי אפשר שיתחממו המים, מותר להניחם כנגד האש.

האם מותר לשים על פלטה מים לא רתוחים, שבמשך השבת יורתחו בלי להזיז את הקומקום? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

להניח מים צוננים על גבי הפלאטה, כאשר הם צוננים, ואינם מבושלים, יש בדבר איסור גמור בשבת

רציתי בבקשה לדעת עם מותר להניח\לחמם את הלחם על הפלטה בשבת. ח' כסלו תשע"ג / 22 בנובמבר 2012

מותר לחמם לחם אפוי על הפלאטה בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה