הלכה ליום חמישי י"א תשרי תש"פ 10 באוקטובר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בנימין כהן בן כדורי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.
שנה טובה לכל עם ישראל

הוקדש על ידי

משפחה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם

שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה?

תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא, לפני שיטעם מן הפת.

סעודות שיש בהן קידוש על היין
ובתחילה, נדון לגבי סעודות שיש בתחילתן קידוש. כלומר, ביום טוב של סוכות, וכן בשבת שבתוך חג הסוכות. שאז, יש לברך ברכת "לישב בסוכה", בשעת הקידוש על היין. כלומר, לאחר שמסיים את הקידוש בעמידה, יברך "לישב בסוכה", ואז ישב ויטעם מן היין.  וכך ינהג גם בקידוש של הבוקר, שיקדש כשהוא עומד.

שתי הדעות – מתי יש לברך לישב בסוכה?
ועתה נותר לנו לדון, לגבי סעודות שאין בהן קידוש, כמו שאר סעודות חול המועד, מתי נכון לברך את ברכת "לישב בסוכה". כי יש אומרים שהנכון הוא לברך בישיבה, לאחר ברכת "המוציא", ויש אומרים שהנכון הוא לברך מיד בכניסתם לסוכה, בעודם עומדים, ולאחר ברכת "לישב" בסוכה, "יושבים" ומברכים על הפת.

דעת המהר"ם מרוטנבורג ורבותינו שבספרד
ואמנם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, נהג, שלאחר שנטל את ידיו, היה נכנס לסוכה, ומברך לישב בסוכה, ויושב ומברך על הפת. וראיה גדולה לדבריו, מלשון הברייתא (סוכה מו.), "נכנס לישב בסוכה - מברך לישב בסוכה". משמע, שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. ועוד, שכאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצוה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד. 

דעת הרא"ש ורב צמח גאון
לעומת זאת, לדעת רבינו הרא"ש, ורב צמח גאון, נכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, כי אין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא, כשנמצא סמוך לאכילה. 

דברי מרן השלחן ערוך, והדין למעשה
ומרן השלחן ערוך, (סימן תרמג) הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך לפני שיושבים בסוכה, אולם כתב ש"מנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר", ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה. 
  
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, הביא דברי מרן השלחן ערוך, וכתב, שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי. 
  
לכן לענין מעשה, נכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכול בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו. 
  
ועדיין נותר לנו לבאר כמה דינים, כדלהלן:

הקידוש בלילה הראשון של סוכות, ביום טוב שני, ודין הנשים
בלילה הראשון של חג הסוכות, בשעת הקידוש, מברכים גם ברכת "שהחיינו". ויש לומר את כל הקידוש כשהוא עומד, ולאחר מכן לברך ברכת "לישב בסוכה", ולאחר מכן לשבת, וכשהוא יושב, מברך ברכת "שהחיינו", ואחריה יטעם מן היין.
(ובליל יום טוב שני שנוהגים בחוץ לארץ, יברך שהחיינו בסיום הקידוש, ואחר כך יברך לישב בסוכה).

נשים, אינן מברכות ברכת "לישב בסוכה", כפי שביארנו כבר. ולכן, הנכון הוא, שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה שבקידוש, כדי שעניית ה"אמן" לא תחשב "הפסק" באמצע הקידוש עבורן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה