הלכה ליום רביעי א' חשון תש"פ 30 באוקטובר 2019

שכח לומר יעלה ויבוא, ועבר זמן התפלה

שאלה: מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת העמידה של שחרית של ראש חודש, ונזכר בכך רק לאחר שעבר כבר זמן התפלה, מה עליו לעשות? ומה דין אשה שהתפללה ושכחה להזכיר יעלה ויבוא?

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שהתפלל תפלת העמידה של שחרית או של מנחה של ראש חודש, ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבוא", ונזכר בכך לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכפי שנתבאר.

תזכורת - דין "תפלת התשלומין"
ועתה לנדון השאלה שלנו, עלינו להזכיר, כי מי ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, כגון שלא התפלל שחרית, ונזכר בכך לאחר שעבר זמן אותה התפלה, הרי הדין הוא, שעליו להתפלל לאחר מכן פעמיים. ולדוגמא, מי ששכח להתפלל תפלת שחרית, ועבר זמן התפלה, עליו לחזור ולהפלל פעמיים תפלת מנחה, הפעם הראשונה לשם תפלת מנחה, והפעם השנייה לשם "תפלת תשלומין".

תשלומין למי ששכח יעלה ויבוא
וכן הדין לגבי מי ששכח להזכיר יעלה ויבוא בתפלת העמידה, ונזכר לאחר שעבר זמן תפלת שחרית (כלומר, עבר זמן חצות היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל הוא בערך בשעה אחת עשרה וחצי), הרי דינו של אדם זה, הוא שווה לדין אדם ששכח לגמרי להתפלל איזו תפלה, ועבר זמן אותה התפלה, שעליו להתפלל את התפלה הבאה אחריה, ובסמוך לה להתפלל "תפלת התשלומין".

וכגון במקרה שלנו, שעבר זמן תפלת שחרית, ושכח להזכיר יעלה ויבא, עליו להתפלל תפלת תשלומין של שחרית, אחרי תפלת המנחה. ולכן מיד אחרי תפלת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפלת שמונה עשרה לשם תשלומין על תפלת שחרית שלא התפלל.

שכח "יעלה ויבוא", ושכח לגמרי להתפלל מוסף
אולם אם אדם זה טעה בכפליים, שאם לא די בכך ששכח להזכיר "יעלה ויבא" בשחרית, הרי ששכח גם להתפלל תפלת מוסף, מכיון שלא הלך לבית הכנסת, ופרח מזכרונו כל ענין ראש חודש, ולא נזכר בכך אלא כאשר עבר זמן התפלה. הרי שעליו להתפלל ראשית כל תפלת "מנחה", ואחריה יתפלל "תשלומין" של שחרית, ואחר כך יתפלל תפלת מוסף. וטעם הדבר, כי תפלת מוסף, זמנה כל היום (כלומר, מותר להתפלל מוסף אפילו אחרי חצות היום, עד שקיעת החמה), אולם אי אפשר להתפלל מוסף לפני שחרית, מפני שתפלת שחרית קודמת לה. ושחרית אינו יכול להתפלל כי עבר זמנה. לכן, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף.

אשה ששכחה יעלה ויבוא
אשה ששכחה לומר יעלה ויבוא, דינה שווה לדין האיש, שחייבת לחזור ולהתפלל שנית, עם כל פרטי הדינים האמורים לעיל.

ולסיכום: השוכח להזכיר בתפלת ראש חודש "יעלה ויבא", חייב לחזור ולהתפלל את תפלת העמידה שנית.

ואם נזכר רק אחרי חצות היום, עליו להתפלל מנחה, ואחרי תפלת מנחה יתפלל שוב תפלת העמידה כתשלומין על תפלת שחרית. ואם לא התפלל גם מוסף, ועבר זמן חצות היום, יתפלל מנחה, ואחר כך תשלומין של שחרית, ואחר כך מוסף. ודין האשה שווה לדין האיש בכל פרטי הדינים הללו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה