הלכה ליום שלישי ה' אלול תשס"ו 29 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לכבוד

מורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה

לבריאות איתנה, ונהורא מעליא,
שיזכה להנהיג אותנו לקראת מלך המשיח

הוקדש על ידי

שי ברזילאי

קבלת פסקי מרן השולחן ערוך ורבינו משה איסרליש

נודע הדבר, שברוב עניני ההלכה פוסקים הספרדים ובני עדות המזרח על פי דעת מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ורוב פסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א מבוססים על הכרעותיו של מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ועדות האשכנזים (בפרט בחוץ לארץ) פוסקים בדרך כלל על פי דעת רבינו משה איסרליש הרמ"א זלה"ה. ונזכיר בקצרה קצת מדברי הפוסקים בענין זה, על פי מה שכתב בזה מרן הרב שליט"א בכמה מקומות, וזאת גם לבקשת רבים ממנויי "הלכה יומית".

כתב הגאון רבי אליהו בן חיים (המכונה "מהראנ"ח", מגדולי רבותינו הספרדים בטורקיה סמוך לזמן מרן) שרבינו יוסף קארו נתקבל עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו. (ושורש הדבר הוא משום שמרן בחייו היה הרב שעל פיו פסקו כל בני ספרד, וקבלו עליהם את הוראותיו אף אחרי פטירתו, ולא היו חולקים על פסקיו כלל, להוציא מקרים בודדים שיש שפסקו להחמיר נגד דעת מרן). וגדול חכמי איטליה מהר"י מינץ כותב על מרן שכבר נתפשטה חכמתו הרחבה והוראותיו בכל העולם, לא היתה קריה אשר שגבה ממנו, עד אשר נוכל לומר בלי גוזמא, שמזמן הרמב"ם והרמב"ן ועד היום לא נמצא כמוהו בישראל להגדיל תורה ולהאדירה. ורבינו הרמ"א, ראש וראשון לפוסקי האשכנזים, בתשובה למרן הבית יוסף כותב אליו: באתי להשיב מפני הכבוד לדברי מורינו ורבינו הרב הגדול רבי יוסף קארו יצ"ו (ישמרהו צור ויחיהו), אשר מימיו אנו שותים מכדו וקנקנו, אתפלל אל ה' שיאריך ימי מורינו ורבינו נשיא אלוהים בתוכינו, והנני אומר מתניתא דמר וספרו קא מתנינא (והנני אומר את דברי תורתו של מרן ובספריו אני לומד), וחלילה להמרות דברי מעלת כבוד תורתו, שכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ומכל מקום בהרבה מקומות אנו מוציאים את דברי הרמ"א חולקים על דברי מרן הבית יוסף וזאת משום שאף לפי דעת מרן, במקומות שנהגו שלא כפסקיו בשולחן ערוך, צריכים להמשיך במנהגם. אולם הספרדים ובני עדות המזרח נהגו ברוב ככל הענינים על פי דעת מרן הקדוש, ולכן הוראותיו מחייבות את הספרדים, מפני שהוא רבם. (כך הוא בדרך כלל).

ורבינו יהונתן אייבשיץ בספר התומים כתב, שחלילה לנטות בשום אופן מדברי מרן הבית יוסף והרמ"א, משום שאין הם נחשבים ככל הפוסקים שאפשר לחלוק על דבריהם, מפני שכל דבריהם "יד ה' השכיל על ידם" כלומר, שכביכול נכתבו דבריהם מתוך סיוע נפלא מאת השם יתברך שלא תבא בהם שום טעות וכעין הדברים האלה כתבו עוד רבים מאד מגדולי הדורות.

קבלה היא בידינו, שבדורו של מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, היו שלשה רבנים גדולים הראויים לגשת למלאכת הקודש, לקבץ את כל ההלכות, ולגלות שרשיהם ומקורותיהם בתלמוד ובראשונים, להוציא הלכה למעשה מתוך דבריהם, כמו שעשה מרן בספריו בית יוסף ושולחן ערוך. והם: הגאון רבי יוסף טאיטצאק (רבו של מהרשד"ם שכבר הוזכר כמה פעמים אצלינו, ואשר העיד עליו תלמידו בעל ספר ראשית חכמה, שארבעים שנה לא ישן מהר"י טאיטצאק על מיטה, אלה היה ישן על גבי תיבה ורגליו תלויות (כלומר היה ישן על ארגז גדול מאד ורגליו היו מונחות כמו שאדם יושב על כסא גבוה ורגליו אינן נוגעות בקרקע) והיה קם בחצות הלילה לשקוד על דלתות התורה. והגאון רבי יוסף בן לב (המהריב"ל שחיבר ספרי שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס), ומרן רבי יוסף קארו. אשר מהשלושה הכי נכבד. ואף על פי שכל אחד מהם היה ראוי לגשת אל המלאכה, מן השמים הסכימו ותנתן דת על ידי מרן הקדוש רבינו יוסף קארו, וזאת מפני הענוה הגדולה שהיתה בו. וזהו בהתאם למאמר חז"ל (עירובין דף יג:) במחלוקת שבין בית שמאי לבית הלל, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים (וכבר הזכרנו ביאור מאמר זה בעבר) ומפני מה זכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובים היו, והיו לומדים את דבריהם וגם את דברי בית שמאי החולקים עליהם, ולא עוד אלא שהיו מקדימים ללמוד את דברי בית שמאי ולשנן אותם לפני שהיו משננים את דבריהם. וכתב על זה מרן הקדוש בספרו כללי הגמרא, לכאורה יש לתמוה, שאם אין הדין כדבריהם, וכי מפני רוב מדות טובות שהיו בהם נקבעה הלכה כמותם? ותירץ, שיש לפרש כוונת חז"ל, שמפני מה זכו תמיד בית הלל לכוין לאמת, ועל זה השיבו שמפני היותם אנשי אמת נוחים ועלובים וענוותנים זיכו אתם מן השמים לכוין תמיד לאמת.

וכמו כן מרן הקדוש אשר מפני רוב מדות טובות, שהיו בו זכה תמיד לכוין לאמת, ואשרינו שאנו סמוכים על שולחנו הטהור, לפסוק בכל ענין כדבריו הנכונים, וכדרכו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שתורתו של מרן הבית יוסף נר לרגליו, וביאר לנו דעת מרן ברוב המקומות, וכמוהו נכון לפסוק. וגם לשיטת האשכנזים ברוב הדינים פוסקים כדעת מרן הבית יוסף, ובירור דעתו היא תמיד אבן יסוד לכל הוראה בעניני הלכה. ואף הרמ"א ייסד את חבוריו סביב דברי מרן הבית יוסף "דרכי משה" על הטור והבית יוסף, וספרו "המפה" הלא הם הגהות הרמ"א על השולחן ערוך שחיבר מרן בית יוסף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה