הלכה ליום שלישי ה' אלול תשס"ו 29 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לכבוד

מורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה

לבריאות איתנה, ונהורא מעליא,
שיזכה להנהיג אותנו לקראת מלך המשיח

הוקדש על ידי

שי ברזילאי

קבלת פסקי מרן השולחן ערוך ורבינו משה איסרליש

נודע הדבר, שברוב עניני ההלכה פוסקים הספרדים ובני עדות המזרח על פי דעת מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ורוב פסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א מבוססים על הכרעותיו של מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ועדות האשכנזים (בפרט בחוץ לארץ) פוסקים בדרך כלל על פי דעת רבינו משה איסרליש הרמ"א זלה"ה. ונזכיר בקצרה קצת מדברי הפוסקים בענין זה, על פי מה שכתב בזה מרן הרב שליט"א בכמה מקומות, וזאת גם לבקשת רבים ממנויי "הלכה יומית".

כתב הגאון רבי אליהו בן חיים (המכונה "מהראנ"ח", מגדולי רבותינו הספרדים בטורקיה סמוך לזמן מרן) שרבינו יוסף קארו נתקבל עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו. (ושורש הדבר הוא משום שמרן בחייו היה הרב שעל פיו פסקו כל בני ספרד, וקבלו עליהם את הוראותיו אף אחרי פטירתו, ולא היו חולקים על פסקיו כלל, להוציא מקרים בודדים שיש שפסקו להחמיר נגד דעת מרן). וגדול חכמי איטליה מהר"י מינץ כותב על מרן שכבר נתפשטה חכמתו הרחבה והוראותיו בכל העולם, לא היתה קריה אשר שגבה ממנו, עד אשר נוכל לומר בלי גוזמא, שמזמן הרמב"ם והרמב"ן ועד היום לא נמצא כמוהו בישראל להגדיל תורה ולהאדירה. ורבינו הרמ"א, ראש וראשון לפוסקי האשכנזים, בתשובה למרן הבית יוסף כותב אליו: באתי להשיב מפני הכבוד לדברי מורינו ורבינו הרב הגדול רבי יוסף קארו יצ"ו (ישמרהו צור ויחיהו), אשר מימיו אנו שותים מכדו וקנקנו, אתפלל אל ה' שיאריך ימי מורינו ורבינו נשיא אלוהים בתוכינו, והנני אומר מתניתא דמר וספרו קא מתנינא (והנני אומר את דברי תורתו של מרן ובספריו אני לומד), וחלילה להמרות דברי מעלת כבוד תורתו, שכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ומכל מקום בהרבה מקומות אנו מוציאים את דברי הרמ"א חולקים על דברי מרן הבית יוסף וזאת משום שאף לפי דעת מרן, במקומות שנהגו שלא כפסקיו בשולחן ערוך, צריכים להמשיך במנהגם. אולם הספרדים ובני עדות המזרח נהגו ברוב ככל הענינים על פי דעת מרן הקדוש, ולכן הוראותיו מחייבות את הספרדים, מפני שהוא רבם. (כך הוא בדרך כלל).

ורבינו יהונתן אייבשיץ בספר התומים כתב, שחלילה לנטות בשום אופן מדברי מרן הבית יוסף והרמ"א, משום שאין הם נחשבים ככל הפוסקים שאפשר לחלוק על דבריהם, מפני שכל דבריהם "יד ה' השכיל על ידם" כלומר, שכביכול נכתבו דבריהם מתוך סיוע נפלא מאת השם יתברך שלא תבא בהם שום טעות וכעין הדברים האלה כתבו עוד רבים מאד מגדולי הדורות.

קבלה היא בידינו, שבדורו של מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, היו שלשה רבנים גדולים הראויים לגשת למלאכת הקודש, לקבץ את כל ההלכות, ולגלות שרשיהם ומקורותיהם בתלמוד ובראשונים, להוציא הלכה למעשה מתוך דבריהם, כמו שעשה מרן בספריו בית יוסף ושולחן ערוך. והם: הגאון רבי יוסף טאיטצאק (רבו של מהרשד"ם שכבר הוזכר כמה פעמים אצלינו, ואשר העיד עליו תלמידו בעל ספר ראשית חכמה, שארבעים שנה לא ישן מהר"י טאיטצאק על מיטה, אלה היה ישן על גבי תיבה ורגליו תלויות (כלומר היה ישן על ארגז גדול מאד ורגליו היו מונחות כמו שאדם יושב על כסא גבוה ורגליו אינן נוגעות בקרקע) והיה קם בחצות הלילה לשקוד על דלתות התורה. והגאון רבי יוסף בן לב (המהריב"ל שחיבר ספרי שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס), ומרן רבי יוסף קארו. אשר מהשלושה הכי נכבד. ואף על פי שכל אחד מהם היה ראוי לגשת אל המלאכה, מן השמים הסכימו ותנתן דת על ידי מרן הקדוש רבינו יוסף קארו, וזאת מפני הענוה הגדולה שהיתה בו. וזהו בהתאם למאמר חז"ל (עירובין דף יג:) במחלוקת שבין בית שמאי לבית הלל, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים (וכבר הזכרנו ביאור מאמר זה בעבר) ומפני מה זכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובים היו, והיו לומדים את דבריהם וגם את דברי בית שמאי החולקים עליהם, ולא עוד אלא שהיו מקדימים ללמוד את דברי בית שמאי ולשנן אותם לפני שהיו משננים את דבריהם. וכתב על זה מרן הקדוש בספרו כללי הגמרא, לכאורה יש לתמוה, שאם אין הדין כדבריהם, וכי מפני רוב מדות טובות שהיו בהם נקבעה הלכה כמותם? ותירץ, שיש לפרש כוונת חז"ל, שמפני מה זכו תמיד בית הלל לכוין לאמת, ועל זה השיבו שמפני היותם אנשי אמת נוחים ועלובים וענוותנים זיכו אתם מן השמים לכוין תמיד לאמת.

וכמו כן מרן הקדוש אשר מפני רוב מדות טובות, שהיו בו זכה תמיד לכוין לאמת, ואשרינו שאנו סמוכים על שולחנו הטהור, לפסוק בכל ענין כדבריו הנכונים, וכדרכו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שתורתו של מרן הבית יוסף נר לרגליו, וביאר לנו דעת מרן ברוב המקומות, וכמוהו נכון לפסוק. וגם לשיטת האשכנזים ברוב הדינים פוסקים כדעת מרן הבית יוסף, ובירור דעתו היא תמיד אבן יסוד לכל הוראה בעניני הלכה. ואף הרמ"א ייסד את חבוריו סביב דברי מרן הבית יוסף "דרכי משה" על הטור והבית יוסף, וספרו "המפה" הלא הם הגהות הרמ"א על השולחן ערוך שחיבר מרן בית יוסף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה