הלכה ליום רביעי כ"ט אב תשס"ו 23 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאורה חיה בת שושנה

הוקדש על ידי

אהרון מיכאלי

אין קידוש אלא במקום סעודה

(בהלכות הקודמות ביארנו שיש מצות עשה על כל אחד ואחת בישראל לקדש בליל שבת ויש לקדש על כוס יין). אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר "וקראת לשבת עונג" ופירשו רבותינו שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש, ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

לפיכך, השומע קידוש מחבירו או משכנו הקרוב אליו, ואין דעתו לסעוד במקום שנמצא בו, אסור לו לטעום שום דבר, מפני שכאמור, כל שאינו סועד במקום שמקדש, נחשב הדבר כאילו לא קידש כלל, והרי לפני שיקדש על היין אינו רשאי לטעום שום דבר (כפי שכבר הזכרנו) ולכן אסור לו לטעום כלום אף על פי ששמע קידוש, מפני שאינו סועד שם. אבל אם הוא סועד במקום ששומע הקידוש הרי יצא ידי חובתו בקידוש ששמע מפי חבירו (כיון שהתכוון לצאת ידי חובה בכך).

ואיזו סעודה צריך שיסעד כדי שיחשב הקידוש במקום סעודה?, אם אכל אחרי הקידוש כזית פת (כשלושים גרם) נחשב לקידוש במקום סעודה, ואחר כך רשאי לסעוד את סעודתו בכל מקום שירצה. וכן אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמת או שיפון) יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואפילו אם שתה רביעית יין (שמונים ושישה גרם) בלבד מכוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.

אולם מה שכתבנו שדי באכילת עוגה או שתיית יין בכדי שיחשב הקידוש במקום סעודה, דבר זה שנוי במחלוקת כי יש סוברים שאין נחשב לסעודה אלא אכילת פת לחם ממש. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לנכון להחמיר בזה לענין הקידוש של ליל שבת, משום שקידוש זה הוא מן התורה (כפי שהזכרנו) אבל בקידוש של יום שבת יש להקל בזה, ודי באכילת כזית עוגה או בשתיית רביעית יין כדי להחשיב הקידוש במקום סעודה.

ומכל מקום אף בקידוש של היום אין לסמוך על אכילת פירות בשיעור כזית, וכן אין לסמוך על שתיית רביעית בירה וכדומה, אלא בשעת הדחק שיש אומרים שאפשר להחשיב אף אכילת פירות ושתיית בירה כסעודה לענין זה.

צריך לאכול במקום הקידוש תיכף ומיד לאחר הקידוש, ולא ישהה אפילו זמן קצר בין הקידוש לסעודה, ורק לצורך הסעודה עצמה מותר להפסיק, כמו שמפסיקים בליל פסח בין הקידוש לסעודה באמירת ההגדה, ומכל מקום בדיעבד כשעבר ושהה בין הקידוש לסעודה אין צריך לחזור ולקדש, וכך פסק הגאון רבינו אברהם הלוי ממצרים בספר גינת ורדים. ויש אומרים שעל כל פנים אם יצא אחרי הקידוש החוצה ואחר כך חזר למקומו צריך לחזור ולקדש. ויש חולקים. ולכתחילה יש להזהר בזה מאד, אבל בדיעבד לא יחזור לקדש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג'), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש ב......

לקריאת ההלכה


השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה