הלכה ליום רביעי כ"ט אב תשס"ו 23 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לאורה חיה בת שושנה

הוקדש על ידי

אהרון מיכאלי

אין קידוש אלא במקום סעודה

(בהלכות הקודמות ביארנו שיש מצות עשה על כל אחד ואחת בישראל לקדש בליל שבת ויש לקדש על כוס יין). אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר "וקראת לשבת עונג" ופירשו רבותינו שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה), לפיכך אם קידש על היין ולא סעד, לא יצא גם ידי חובת קידוש, ואם ירצה אחר כך לאכול, צריך לקדש שוב על היין. ולכן מי ששמע קידוש בבית הכנסת או בבית חבירו, ולא אכל שם, ואחר כך הולך לביתו חייב לקדש שוב על היין ואחר כך יאכל מה שירצה.

לפיכך, השומע קידוש מחבירו או משכנו הקרוב אליו, ואין דעתו לסעוד במקום שנמצא בו, אסור לו לטעום שום דבר, מפני שכאמור, כל שאינו סועד במקום שמקדש, נחשב הדבר כאילו לא קידש כלל, והרי לפני שיקדש על היין אינו רשאי לטעום שום דבר (כפי שכבר הזכרנו) ולכן אסור לו לטעום כלום אף על פי ששמע קידוש, מפני שאינו סועד שם. אבל אם הוא סועד במקום ששומע הקידוש הרי יצא ידי חובתו בקידוש ששמע מפי חבירו (כיון שהתכוון לצאת ידי חובה בכך).

ואיזו סעודה צריך שיסעד כדי שיחשב הקידוש במקום סעודה?, אם אכל אחרי הקידוש כזית פת (כשלושים גרם) נחשב לקידוש במקום סעודה, ואחר כך רשאי לסעוד את סעודתו בכל מקום שירצה. וכן אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמת או שיפון) יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה. ואפילו אם שתה רביעית יין (שמונים ושישה גרם) בלבד מכוס הקידוש, יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה.

אולם מה שכתבנו שדי באכילת עוגה או שתיית יין בכדי שיחשב הקידוש במקום סעודה, דבר זה שנוי במחלוקת כי יש סוברים שאין נחשב לסעודה אלא אכילת פת לחם ממש. ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב לנכון להחמיר בזה לענין הקידוש של ליל שבת, משום שקידוש זה הוא מן התורה (כפי שהזכרנו) אבל בקידוש של יום שבת יש להקל בזה, ודי באכילת כזית עוגה או בשתיית רביעית יין כדי להחשיב הקידוש במקום סעודה.

ומכל מקום אף בקידוש של היום אין לסמוך על אכילת פירות בשיעור כזית, וכן אין לסמוך על שתיית רביעית בירה וכדומה, אלא בשעת הדחק שיש אומרים שאפשר להחשיב אף אכילת פירות ושתיית בירה כסעודה לענין זה.

צריך לאכול במקום הקידוש תיכף ומיד לאחר הקידוש, ולא ישהה אפילו זמן קצר בין הקידוש לסעודה, ורק לצורך הסעודה עצמה מותר להפסיק, כמו שמפסיקים בליל פסח בין הקידוש לסעודה באמירת ההגדה, ומכל מקום בדיעבד כשעבר ושהה בין הקידוש לסעודה אין צריך לחזור ולקדש, וכך פסק הגאון רבינו אברהם הלוי ממצרים בספר גינת ורדים. ויש אומרים שעל כל פנים אם יצא אחרי הקידוש החוצה ואחר כך חזר למקומו צריך לחזור ולקדש. ויש חולקים. ולכתחילה יש להזהר בזה מאד, אבל בדיעבד לא יחזור לקדש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה