הלכה ליום שני כ' אב תשס"ו 14 באוגוסט 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

ליהודית בת זאיזה

רפואה שלימה הנפש והגוף וזיווג משורש נישמתה.

וכן לזרע בר קיימא ללואיז בת יהודית

הוקדש על ידי

בתה

דברים הגורמים לשכחה

מובא במסכת הוריות (דף יג:) תנו רבנן, חמישה דברים משכחים את הלימוד, האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול, והאוכל לב של בהמה, והרגיל בזיתים, והשותה מים של שיורי רחיצה, והרוחץ רגליו זו על גבי זו. ויש אומרים אף המניח כלי תחת מראשותיו.

והנה בענין אכילת לב של בהמה, כבר הארכנו בהלכה מיוחדת בענין אכילת לב של בהמה או של עוף על פי דברי המקובלים, והבאנו שאין זה איסור מן הדין כלל, רק שאכילת לב הבהמה אמנם גורמת לשכחה, אבל איסור ממש אין כאן.

ולענין אכילת זיתים, הנה בלשון הבריתא שנינו: "הרגיל בזיתים" ולא שנינו "האוכל זיתים", וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שלשון זו היא בדקדוק, משום שמי שאינו "רגיל" בזיתים, אלא אוכל מהם באקראי בעלמא, אין באכילה זו כל חשש, ואינו עתיד לבא לשיכחה מפני אכילה זו, והגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בספרו שו"ת שלמת חיים, כתב שאם אוכל את הזיתים עם שמן זית, יש בכך תועלת שלא יבא לידי שכחה, ששמן הזית מועיל לזכרון.

נאמר בתורה "השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח" ומבואר במשנה במסכת אבות (פ"ג מ"י) שפסוק זה בא להזהיר על שיכחת התורה. ודנו הפוסקים אם יש באכילת דברים הגורמים לשכחה משום איסור זה של שיכחת התורה. ובספר המאירי כתב, שיש בכך באמת משום איסור זה של שכחת התורה, ולפיכך כתב, שמי שצריך ליטול ידיו, כגון הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא, וכדומה, ואינו נוטל ידיו, מלבד האיסור שעושה שאינו נוטל ידיו כתקנת חז"ל, עושה בכך איסור נוסף, שהרי אי נטילת ידים מביאה לשכחה, וכאמור יש איסור מן התורה לשכוח את דבריה. וכן כתב הגאון רבי אליעזר פאפו ז"ל, כי מי שאינו זהיר באותם דברים שהוזכרו שגורמים לשכחה, חוששני פן יהיה בכלל מה שאמרו חז"ל (במסכת אבות) כל המשכח דבר אחד מתלמודו כאילו מתחייב בנפשו, שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח. וכן דעת הגאון החזון איש ז"ל. אולם אחרונים אחרים כתבו להסתפק בענין זה, משום שאין ודאות שדברים אלו יגרמו לשכחה, וגם אפשר שיעשה דברים אחרים המועילים לזכרון, ולכן יש גם שכתבו שאין באכילת דברים אלו איסור כלל. ובכל דבר שיש בו ספק בדברי האחרונים, אם ימצא מי מרבותינו הראשונים שידבר בענין זה, תבא ההכרעה כדבריו.

והנה, רבינו יהודה החסיד (מרבותינו הראשונים) בספר חסידים כתב בזו הלשון: אחד שאל מחכם ואמר שעכברים אכלו מלחמו (שאמרו במסכת הוריות, שאכילה מלחם זה גורמת לשכחה), אם יאכל מן הלחם. אמר לו (החכם) ולמה לא תאכל? אמר לו ירא אני (מפחד אני) פן אשכח תלמודי, ואני נזהר מלאכול כל מה שמשכח התלמוד, ועתה רעב אנכי. אמר לו החכם, אינך חייב (להמנע מהאכילה) כדתנן עד שישב ויסירם מלבו (כלומר שבאופן כזה אין איסור של שיכחת התורה, משום שאינו משכח תלמודו בודאי ובכוונה). אך אני רואה אותך שאתה פנוי ובטל מדברי תורה, ומוטב לך שלא היית נזהר מן הדברים המשכחים, כדי שתשכח דברים בטלים שאתה עוסק בהם. עד כאן דברי ספר חסידים. ומכאן הכריע מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, את ספק האחרונים שהזכרנו, וכתב, שאף שבודאי ראוי להמנע מאכילת דברים אלו, מכל מקום אין בכך איסור ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה