הלכה ליום חמישי כ"ג טבת תשע"ד 26 בדצמבר 2013

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת האשה היקרה, בת גדולים, המדוכאת ביסורים

מרת מרגלית בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.
נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ

הוקדש על ידי

משפחתה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה 
בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה.
 
ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם קלופים.
 
ומבואר בדברי הפוסקים, שטעם הדבר שיש סכנה באכילת דברים אלו שנקלפו ועבר עליהם הלילה, הוא מפני ששורה עליהם רוח רעה שעלולה לגרום נזק.
 
רוח רעה בזמנינו 
אולם ב"הגהות מרדכי", נשאל על כך שבארצותיהם לא היו נזהרים מאכילת ביצה קלופה, וכתב שאין נזהרים בזה לפי שבזמנינו לא מצויה רוח רעה שמזיקה כמו שהיתה מצויה בזמן התלמוד. וכן כתב המהרש"ל (רבי שלמה לוריא, מגדולי פוסקי אשכנז לפני כארבע מאות שנה). שכל מה שהזהירו חז"ל משום רוח רעה, בזמנינו אין לחוש לזה, לפי שלא מצויה בינינו רוח רעה. ועל דבריהם סמכו כמה מפוסקי האשכנזים.

אולם מדברי התוספות במסכת שבת (דף קמא.) נראה שיש לחוש לטעם של רוח רעה במקום שהזהירו חז"ל, אף בזמנינו. (ואף אם אין הרוח רעה מצויה כל כך כמו בזמן חכמי התלמוד, מכל מקום היא שכיחה קצת). וכן מצינו בדברי הפוסקים, שבמקומות רבים חששו מפני אזהרות חז"ל אלו, ולא סמכו על דברי המרדכי והמהרש"ל בזה.
 
הדין למעשה 
וכדברי התוספות והפוסקים פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), שיש להזהר שלא להניח שום קלוף או בצל קלוף וביצה קלופה, באופן שיעבור עליהם הלילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם, אבל אם כבר עבר עליהם הלילה, אין לאסור את אכילתן, מפני שיש לסמוך על דברי המרדכי והמהרש"ל, אמנם לכתחילה אין לעשות כן, וכאמור.
 
ויש אופן להקל בזה לגמרי, אם עירבו את השום והבצל הקלופים עם דברים אחרים, כגון בסאלט או תבשיל, שאז לא שורה עליהם רוח רעה כלל. וכן המנהג להקל בזה. וכן פסק מרן רבינו זצ"ל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם דין רוח רעה בביצה קלופה שעבר עליו הלילה הוא רק בביצה שלמה או גם בביצה חצויה לשניים (כגון אלו הנמכרות בקופסות במרכולים)? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

גם בביצה חצויה לשנים.

ביצה קשה שכל קליפתה סדוקה, אך לא מקולפת ,האם עדיין מותר לאוכלה לאחר שעבר עליה הלילה? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

מותר

האם אסור להשתמש כלל באבקת שום? כ' אדר תשע"ז / 18 במרץ 2017

אבקת שום טבעית, אין לקנות למנהג הספרדים. דבר שאינו טבעי, או שהוא מעורב עם דברים אחרים, מותר.

האם מותר להשתמש בחלבונים בלבד, שנשארו לילה במקרר? ח' שבט תשע"ז / 4 בפברואר 2017

לכתחילה אין לעשות כן, משום שזהו בכלל ביצה קלופה ששהתה כל הלילה. ובדיעבד יש מיקלים.

אם השום קלוף ומקפיאים אותו מיד, האם זה פותר את הבעיה של לינת לילה? ב' טבת תשע"ז / 31 בדצמבר 2016

גם אם הניחו אותו במקפיא, אין לעשות כן. כי הרוח הרעה שורה גם בקור. אלא אם כן יערב את השום הכתוש עם שמן ומלח.

כתבתם, "האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה", אני מבקשת לדעת  מה זה ביצה קלופה? האם זה ביצה חיה או קשה? כ"ט אדר ב תשע"ד / 31 במרץ 2014

אין חילוק אם הביצה קשה או רכה

אם חתכו את השום או הבצל לחצי ועכשיו זה שני חצאים ויש את הקליפה עליהם, חוץ ממקום החיתוך, האם שורה רוח רעה עליהם, או על מקום החתך, שהרי הוא גלוי? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

כל שיש עליו אפילו מעט קליפה, אין לחוש משום רוח רעה. ולכן בשום חצוי אין חשש

האם צריך שיעבור כל הלילה על השום בצל או הביצה הקלופים, או כל שהחשיך אפילו מעט שורה עליהם רוח רעה ? כ"ז טבת תשע"ד / 30 בדצמבר 2013

זמן עלות השחר, הוא הזמן הקובע לענין זה. כן הורה מרן זצ"ל.

ואם הם קלופים ועטופים בשקית ניילון במקרר? האם גם במקרה זהיה עניין של רוח רעה? כ"ז טבת תשע"ד / 30 בדצמבר 2013

גם כשהשום עטוף, יש בו ענין של רוח רעה.

האם זה משנה אם השום או הבצל היו במקרר או סתם על השיש. וכן אם הם מוכנסים לקופסה או שקית נילון? כ"ז טבת תשע"ד / 30 בדצמבר 2013

אין חילוק בדבר, שגם כאשר השום סגור, אין לעשות כן.

מה הדין של שום כתוש שקונים בקופסאות או במשקל? האם יש להם גם דין של קלוף שעבר עליו הלילה? כ"ז טבת תשע"ד / 30 בדצמבר 2013

גם אם השום סגור בקופסא, אין להשתמש בו לכתחילה אם עבר עליו הלילה כשהוא קלוף

שמנו שום כתוש במקרר, עם שמן זית ללילה שלם, האם מותר לאכול ממנו? (לא היה בו מלח) ה' כסלו תש"ע / 22 בנובמבר 2009

שלום רב!

אם היה השום מעורב בשמן זית מותר לאכול ממנו. וביארנו דין זה בתשובה בהלכה המצורפת

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה