הלכה ליום שני כ"ז חשון תשע"ז 28 בנובמבר 2016

שאלה: בקידוש בשבת בבוקר, מנהגינו לקדש על היין, ואחר כך מגישים לכולם עוגות ומשקאות קלים. האם יש לברך על המשקאות ברכת "שהכל נהיה בדברו"?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקרי הדינים, שעל כל המשקאות, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן".

והוספנו, שאדם שבירך ברכת "בורא פרי הגפן" על היין, ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן ממשקאות אחרים, כגון מיץ פירות או מים, אינו חוזר לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין, פוטרת את כל המשקאות המובאים לאחריה. כשם שברכת "המוציא לחם מן הארץ" פוטרת את ברכת שאר המאכלים הבאים לאחריה.

שתית משקאות קלים לאחר הקידוש
ועתה נבוא בדבר שאלתינו, שכן בשאלה כזו ממש נשאל מכבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי אנשים העושים "קידושא רבה" בבית הכנסת אחר תפלת מוסף, כשיש שם חתן  או ברית מילה וכדומה. וכולם שומעים מפי המקדש את ברכת "בורא פרי הגפן", וטועמים מעט מן היין, ולאחר מכן רוצים לשתות מן המשקאות הקלים המוגשים לפניהם. והשאלה, האם עליהם לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו" על המשקאות, או לא.

והשאלה מתחלקת לשניים. שיש אנשים הנוהגים לטעום מעט יין לאחר שהמקדש מסיים את ברכת "בורא פרי הגפן", ויש אנשים שאינם שותים כלל מן היין, ותיכף לאחר הקידוש באים לשתות מן המשקאות שלפניהם. והשאלה, האם אלו ואלו נפטרים בברכת בורא פרי הגפן של המקדש?

מי שטעם מן היין, ומי שלא טעם כלל מן היין 
והנה לגבי אותם שאינם טועמים יין לאחר הקידוש, כתב מרן זצ"ל (בספר הליכות עולם חלק שני עמוד כד), שאין לפטור אותם אחר כך מברכת "שהכל" על שאר המשקאות, הואיל ודוקא כאשר טעם מן היין, אז יש לומר שברכת היין שבקידוש תפטור את שאר המשקאות הבאים אחר כך, שהם נגררים אחרי היין.

אבל אותם ששתו בפועל מן היין בשעת הקידוש, דינם כדין מי שבירך בורא פרי הגפן על היין, שאינו חוזר לברך אחר כך שהכל על משקאות אחרים. ואף שיש חולקים בדבר, שאומרים שבטעימה מועטת של הקידוש, שאר המשקאות אינם נפטרים, מכל מקום אין הלכה כדבריהם.

ולסיכום: השומע "קידוש" בשבת בבוקר, וטעם מעט מן היין לאחר הקידוש, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים (והיה בדעתו מתחילה לשתות מהם), אינו מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת הגפן פוטרת את המשקאות הבאים לאחריה.

אבל השומע את ברכת "בורא פרי הגפן" מהמקדש, ולא טעם כלל מן היין, ובא לשתות לאחר מכן משקאות אחרים. חייב לברך "שהכל" על המשקה שלפניו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

ברכות הנהנין חלק א

אורך השיעור: 01:09:46         הורד     (15.97 MB)

ברכות הנהנין חלק ב

אורך השיעור: 01:15:48         הורד     (17.35 MB)

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

אם שמע קידוש וטעם יין אך לא מהכוס של הקידוש, האם נחשב שיצא ידי חובה? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

יצא ידי חובת קידוש, אבל אם לא שתה יין בכלל, לא יצא ידי חובת ברכת בורא פרי הגפן, ולכן, אם יבוא לשתות משקאות אחרים אחר כך, יצטרך לברך עליהם

אני רוצה להבין אם בקידוש המקדש שותה רביעית יין ואני לא, אם הובאו לאחר מכן משקאות אני צריך לברך עליהם? או שלא לברך בגלל שמיד אחרי הקידוש אני מברך על הלחם ואז לא מברכים על משקאות מחשש בט"ל?
לגבי ברכת המוציא אם אני אוכל פחות מכזית ללא לפתן אחר אז אני צריך לברך על המאכלים שלפני? כ"ח חשון תשע"ז / 29 בנובמבר 2016

יש בזה חילוק בין פת ליין.

בפת, אם אוכל אחר כך מאכלים אחרים, כגון בשר ודגים, אינו מברך עליהם רק אם אכל כזית.

וביין, אם שתה רביעית, אינו מברך כלל על שאר המשקאות, ואם לא שתה בכלל, צריך לברך על המשקאות. ואם שתה רק מעט, אז אם המשקאות האחרים היו לפניו או שכיון בפירוש לשתות מהם אחר כך, אינו מברך עליהם, אבל אם לא היו לפניו, ולא כיון לשתות מהם אחר כך, עליו לברך עליהם.

האם ברכה על היין פוטרת את המשקים וכנ''ל הלחם זה דווקא אם שותה מהיין שיעור רביעית או מהלחם שיעור כזית או שמספיק טעימה מהם כדי לפטור את המשקים מברכה? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

לגבי ברכת המוציא, אם אינו אוכל את המאכלים עם הלחם עצמו, צריך שיאכל כזית, ורק אז פוטר את שאר המאכלים.

אבל ביין, הדין הוא שברכת בורא פרי הגפן פוטרת שאר משקין אפילו אם לא שתה רביעית. אך זאת דוקא בתנאי שהיו שאר המשקאות לפניו, או שהיה בדעתו בפירוש לשתות את המשקאות הנוספים. מה שאין כן אם שתה רביעית יין, אז פוטר כל מיני משקין בכל מקרה. כמו שמבואר באחרונים (סימן קעד).

אנו רגילים בשבת בבוקר להתפלל בנץ ולעשות לאחר מכן קידוש בבית הכנסת על רביעית יין וכזית פת הבאה בכיסנין ולאחר מכן אנו לומדים, השאלה היא האם כאשר מגיעים לבית מחויבים מצד הדין לעשות שוב קידוש לצורך אכילת פת גם כאשר אנו לבד? ובמידה והאשה בבית, האם עדיף שהיא זו שתעשה את הקידוש? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

אין חובה לעשות שוב קידוש. והאשה חייבת בקידוש, ואם אינה מקדשת בעצמה יש לעשות לה קידוש.

לדעתי יש בהלכה אי הבנה חמורה, כי מי ששומע קידוש בבוקר ואף טועם מעט מן היין, אינו יכול לשתות כלום, הואיל ולא יצא ידי חובת קידוש, כי אין קידוש אלא במקום סעודה ואם היה שותה רביעית יין או אוכל כזית מזונות, רק אז יוכל לטעום מעט ואכן לא יצטרך לברך על משקאות
ואמנם דעת ס' מעם לועז, שכיוון שיוצא המקדש - מוציא את כולם ורשאים לאכול אף בלי סעודה, מ"מ זו דעת יחידאה ואם זו דעת מרן שליט"א - נא להבהיר זאת ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

מובן שדברינו מדברים כאשר אוכלים פת כסנין כפי שנוהגים בקדושא רבה, וכפי שכבר כתבנו כמה פעמים בעבר, שאין קידוש אלא במקום סעודה. ועל כל פנים שוב אנו חוזרים ומדגישים את הדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה