הלכה ליום שני כ"ז חשון תשע"ז 28 בנובמבר 2016

שאלה: בקידוש בשבת בבוקר, מנהגינו לקדש על היין, ואחר כך מגישים לכולם עוגות ומשקאות קלים. האם יש לברך על המשקאות ברכת "שהכל נהיה בדברו"?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקרי הדינים, שעל כל המשקאות, כגון מיץ תפוזים, בירה, ארק, וכן על המים, יש לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני ששותים מהם. ועל היין יש לברך ברכת "בורא פרי הגפן".

והוספנו, שאדם שבירך ברכת "בורא פרי הגפן" על היין, ובאותה שעה היה בדעתו לשתות לאחר מכן ממשקאות אחרים, כגון מיץ פירות או מים, אינו חוזר לברך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על שאר המשקאות, הואיל וברכת "בורא פרי הגפן" שעל היין, פוטרת את כל המשקאות המובאים לאחריה. כשם שברכת "המוציא לחם מן הארץ" פוטרת את ברכת שאר המאכלים הבאים לאחריה.

שתית משקאות קלים לאחר הקידוש
ועתה נבוא בדבר שאלתינו, שכן בשאלה כזו ממש נשאל מכבר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לגבי אנשים העושים "קידושא רבה" בבית הכנסת אחר תפלת מוסף, כשיש שם חתן  או ברית מילה וכדומה. וכולם שומעים מפי המקדש את ברכת "בורא פרי הגפן", וטועמים מעט מן היין, ולאחר מכן רוצים לשתות מן המשקאות הקלים המוגשים לפניהם. והשאלה, האם עליהם לחזור ולברך "שהכל נהיה בדברו" על המשקאות, או לא.

והשאלה מתחלקת לשניים. שיש אנשים הנוהגים לטעום מעט יין לאחר שהמקדש מסיים את ברכת "בורא פרי הגפן", ויש אנשים שאינם שותים כלל מן היין, ותיכף לאחר הקידוש באים לשתות מן המשקאות שלפניהם. והשאלה, האם אלו ואלו נפטרים בברכת בורא פרי הגפן של המקדש?

מי שטעם מן היין, ומי שלא טעם כלל מן היין 
והנה לגבי אותם שאינם טועמים יין לאחר הקידוש, כתב מרן זצ"ל (בספר הליכות עולם חלק שני עמוד כד), שאין לפטור אותם אחר כך מברכת "שהכל" על שאר המשקאות, הואיל ודוקא כאשר טעם מן היין, אז יש לומר שברכת היין שבקידוש תפטור את שאר המשקאות הבאים אחר כך, שהם נגררים אחרי היין.

אבל אותם ששתו בפועל מן היין בשעת הקידוש, דינם כדין מי שבירך בורא פרי הגפן על היין, שאינו חוזר לברך אחר כך שהכל על משקאות אחרים. ואף שיש חולקים בדבר, שאומרים שבטעימה מועטת של הקידוש, שאר המשקאות אינם נפטרים, מכל מקום אין הלכה כדבריהם.

ולסיכום: השומע "קידוש" בשבת בבוקר, וטעם מעט מן היין לאחר הקידוש, ובא לשתות אחר כך משקאות אחרים (והיה בדעתו מתחילה לשתות מהם), אינו מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", הואיל וברכת הגפן פוטרת את המשקאות הבאים לאחריה.

אבל השומע את ברכת "בורא פרי הגפן" מהמקדש, ולא טעם כלל מן היין, ובא לשתות לאחר מכן משקאות אחרים. חייב לברך "שהכל" על המשקה שלפניו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

חיוב מאה ברכות ביום

אורך השיעור: 00:33:56         הורד     (15.54 MB)

ברכות הנהנין חלק א

אורך השיעור: 01:09:46         הורד     (15.97 MB)

ברכות הנהנין חלק ב

אורך השיעור: 01:15:48         הורד     (17.35 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם שמע קידוש וטעם יין אך לא מהכוס של הקידוש, האם נחשב שיצא ידי חובה? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

יצא ידי חובת קידוש, אבל אם לא שתה יין בכלל, לא יצא ידי חובת ברכת בורא פרי הגפן, ולכן, אם יבוא לשתות משקאות אחרים אחר כך, יצטרך לברך עליהם

אני רוצה להבין אם בקידוש המקדש שותה רביעית יין ואני לא, אם הובאו לאחר מכן משקאות אני צריך לברך עליהם? או שלא לברך בגלל שמיד אחרי הקידוש אני מברך על הלחם ואז לא מברכים על משקאות מחשש בט"ל?
לגבי ברכת המוציא אם אני אוכל פחות מכזית ללא לפתן אחר אז אני צריך לברך על המאכלים שלפני? כ"ח חשון תשע"ז / 29 בנובמבר 2016

יש בזה חילוק בין פת ליין.

בפת, אם אוכל אחר כך מאכלים אחרים, כגון בשר ודגים, אינו מברך עליהם רק אם אכל כזית.

וביין, אם שתה רביעית, אינו מברך כלל על שאר המשקאות, ואם לא שתה בכלל, צריך לברך על המשקאות. ואם שתה רק מעט, אז אם המשקאות האחרים היו לפניו או שכיון בפירוש לשתות מהם אחר כך, אינו מברך עליהם, אבל אם לא היו לפניו, ולא כיון לשתות מהם אחר כך, עליו לברך עליהם.

האם ברכה על היין פוטרת את המשקים וכנ''ל הלחם זה דווקא אם שותה מהיין שיעור רביעית או מהלחם שיעור כזית או שמספיק טעימה מהם כדי לפטור את המשקים מברכה? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

לגבי ברכת המוציא, אם אינו אוכל את המאכלים עם הלחם עצמו, צריך שיאכל כזית, ורק אז פוטר את שאר המאכלים.

אבל ביין, הדין הוא שברכת בורא פרי הגפן פוטרת שאר משקין אפילו אם לא שתה רביעית. אך זאת דוקא בתנאי שהיו שאר המשקאות לפניו, או שהיה בדעתו בפירוש לשתות את המשקאות הנוספים. מה שאין כן אם שתה רביעית יין, אז פוטר כל מיני משקין בכל מקרה. כמו שמבואר באחרונים (סימן קעד).

אנו רגילים בשבת בבוקר להתפלל בנץ ולעשות לאחר מכן קידוש בבית הכנסת על רביעית יין וכזית פת הבאה בכיסנין ולאחר מכן אנו לומדים, השאלה היא האם כאשר מגיעים לבית מחויבים מצד הדין לעשות שוב קידוש לצורך אכילת פת גם כאשר אנו לבד? ובמידה והאשה בבית, האם עדיף שהיא זו שתעשה את הקידוש? כ"ז חשון תשע"ז / 28 בנובמבר 2016

אין חובה לעשות שוב קידוש. והאשה חייבת בקידוש, ואם אינה מקדשת בעצמה יש לעשות לה קידוש.

לדעתי יש בהלכה אי הבנה חמורה, כי מי ששומע קידוש בבוקר ואף טועם מעט מן היין, אינו יכול לשתות כלום, הואיל ולא יצא ידי חובת קידוש, כי אין קידוש אלא במקום סעודה ואם היה שותה רביעית יין או אוכל כזית מזונות, רק אז יוכל לטעום מעט ואכן לא יצטרך לברך על משקאות
ואמנם דעת ס' מעם לועז, שכיוון שיוצא המקדש - מוציא את כולם ורשאים לאכול אף בלי סעודה, מ"מ זו דעת יחידאה ואם זו דעת מרן שליט"א - נא להבהיר זאת ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

מובן שדברינו מדברים כאשר אוכלים פת כסנין כפי שנוהגים בקדושא רבה, וכפי שכבר כתבנו כמה פעמים בעבר, שאין קידוש אלא במקום סעודה. ועל כל פנים שוב אנו חוזרים ומדגישים את הדבר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה