הלכה ליום רביעי ד' אלול תשע"ט 4 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמי עטרת ראשי

שולמית בת חסיבה ואברהם אביאני ע"ה

שנזדככה ביסורים
רוח השם תניחנה בגן עדן אמן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבישי

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותיהם של ישראל על ידו, והתודה עליו (הכהן הגדול) את כל "עוונות" בני ישראל, ואת כל "פשעיהם", לכל "חטאתם". מכאן שהסדר הנכון בוידוי הוא, עויתי, פשעתי, חטאתי).

וחכמים אומרים, שסדר הוידוי הוא: חטאתי עויתי פשעתי, שהרי חטא הוא השוגג, שנאמר "נפש כי תחטא בשגגה", עון, זהו מזיד, שנאמר "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". פשע, זה מרד, כלומר הדרגה החמורה ביותר של החטא, שנאמר "מלך מואב פשע בי". ומכיון שאין זה נכון שאחרי שהתודה על הזדונות והמרדים יתודה על השגגות, לכן הנכון הוא לומר בסדר הזה, חטאתי עויתי פשעתי. וידוע שהלכה כחכמים. וכן מצינו בדוד המלך שאמר "חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו", הרי שהקדים את החטא לעון.

איך שיהיה, אנו למדים, שהחטא הוא בשוגג, והעוון הוא במזיד, ואף על פי כן לדעת רבי מאיר, נשאר הדבר כמות שהיה, שיש לו לאדם להקדים את העוונות שעשה במזיד לפני העוונות שעשה בשוגג. ואם כן שומה עלינו להבין מה טעמו של רבי מאיר, הלא באמת מן הראוי היה להקדים את השוגג למזיד, כי אין זו דרך נכונה לבקש מחילה על הדבר הגדול ואחריו לבקש מחילה על הדבר הקטן.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבאמת היינו יכולים לומר, שהאדם אינו צריך בכלל לבקש מחילה על מה שעשה בשוגג, מפני שכאמור בשאלתינו, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולא יתכן שאדם כל ימיו לא יכשל באיזה חטא בלא תשומת לב. אלא שבאמת אילו היה האדם צדיק גמור, והיה מתנהג בכל דרכיו לפי אורחות התורה, לא היתה באה תקלה על ידו בשום ענין, כי כל יהודי שיש בו נשמה קדושה, לא יתכן שיחטא בשום דבר שלא בכוונה, אלא אם עבר על אחת מכל מצוות התורה מדעת וברצון גמור, שאז נפסלת נפשו ונפגמת, ומתוך כך הוא בא אחר כך לידי חטאים בשוגג. והביא שכן כתב הגאון מהר"ם אלשיך, שמשורש נפש האדם, היה ראוי שלא תוכל לבא לידי חטא לעולם, והטעם שבכל זאת האדם חוטא בשוגג, הוא מפני העבירות שעשה במזיד.

ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, "כי עווני אגיד - אדאג מחטאתי", שאחרי הכשלון בעוון, שהוא במזיד, אז אדאג מחטאתי, שהוא השוגג, מפני שהמזיד גורם לו שאחר כך נכשל בשוגג.

ולכן אמר רבי מאיר, שהסדר הנכון בוידוי הוא "עויתי", ורק אחר כך "חטאתי", מפני שהמזיד הוא הגורם לאדם שאחר כך הוא נכשל גם בשוגג.

ולכן כל אדם חייב להתודות ולחזור בתשובה על כל מעשיו, ואל לו לשעות בדברי שקר, כמו אלו האומרים "הלא מצבינו בסך הכל הוא בסדר", ו"אילו היו כולם כמוני כבר היה מגיע משיחם של ישראל", וכיוצא בזה, כי באמת אין הדבר כן, ועומק הדין מי ישורנו, ועל כל אדם לחזור בתשובה שלימה, ולחזור בו בפרט מהעוונות שעשה במזיד, ומתוך כך ישמרוהו מן השמים שלא יחטא גם בשוגג.

וזכור לנו, איך שמרן זצ"ל, שכל ימיו היו מלאים תורה ומצוות ומעשים טובים, עם כל זה היה ערני ודרוך לקראת מצבו, ופעם אמר לנו בפה מלא, שהוא פורש למשך זמן מה מכמה ענינים השייכים לעניני העולם, ועוסק רק בתורה, מפני "שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה". כמה גדול הגעגוע כלפי האדם הגדול הזה, שהיה ענק בתורה ובמצוות, ועם זאת היה עניו ושפל רוח, ולא היה שאנן ושקט ביחס למדרגתו הרוחנית, ומתוך כך זכה בעמל וביגיעה גדולה לעלות מחיל אל חיל, עד שנתקדש בכמה קדושות, וזכה להיות רבן של ישראל.

וה' יתברך יקבל תשובתינו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה