הלכה ליום רביעי ד' אלול תשע"ט 4 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמי עטרת ראשי

שולמית בת חסיבה ואברהם אביאני ע"ה

שנזדככה ביסורים
רוח השם תניחנה בגן עדן אמן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבישי

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותיהם של ישראל על ידו, והתודה עליו (הכהן הגדול) את כל "עוונות" בני ישראל, ואת כל "פשעיהם", לכל "חטאתם". מכאן שהסדר הנכון בוידוי הוא, עויתי, פשעתי, חטאתי).

וחכמים אומרים, שסדר הוידוי הוא: חטאתי עויתי פשעתי, שהרי חטא הוא השוגג, שנאמר "נפש כי תחטא בשגגה", עון, זהו מזיד, שנאמר "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". פשע, זה מרד, כלומר הדרגה החמורה ביותר של החטא, שנאמר "מלך מואב פשע בי". ומכיון שאין זה נכון שאחרי שהתודה על הזדונות והמרדים יתודה על השגגות, לכן הנכון הוא לומר בסדר הזה, חטאתי עויתי פשעתי. וידוע שהלכה כחכמים. וכן מצינו בדוד המלך שאמר "חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו", הרי שהקדים את החטא לעון.

איך שיהיה, אנו למדים, שהחטא הוא בשוגג, והעוון הוא במזיד, ואף על פי כן לדעת רבי מאיר, נשאר הדבר כמות שהיה, שיש לו לאדם להקדים את העוונות שעשה במזיד לפני העוונות שעשה בשוגג. ואם כן שומה עלינו להבין מה טעמו של רבי מאיר, הלא באמת מן הראוי היה להקדים את השוגג למזיד, כי אין זו דרך נכונה לבקש מחילה על הדבר הגדול ואחריו לבקש מחילה על הדבר הקטן.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבאמת היינו יכולים לומר, שהאדם אינו צריך בכלל לבקש מחילה על מה שעשה בשוגג, מפני שכאמור בשאלתינו, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולא יתכן שאדם כל ימיו לא יכשל באיזה חטא בלא תשומת לב. אלא שבאמת אילו היה האדם צדיק גמור, והיה מתנהג בכל דרכיו לפי אורחות התורה, לא היתה באה תקלה על ידו בשום ענין, כי כל יהודי שיש בו נשמה קדושה, לא יתכן שיחטא בשום דבר שלא בכוונה, אלא אם עבר על אחת מכל מצוות התורה מדעת וברצון גמור, שאז נפסלת נפשו ונפגמת, ומתוך כך הוא בא אחר כך לידי חטאים בשוגג. והביא שכן כתב הגאון מהר"ם אלשיך, שמשורש נפש האדם, היה ראוי שלא תוכל לבא לידי חטא לעולם, והטעם שבכל זאת האדם חוטא בשוגג, הוא מפני העבירות שעשה במזיד.

ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, "כי עווני אגיד - אדאג מחטאתי", שאחרי הכשלון בעוון, שהוא במזיד, אז אדאג מחטאתי, שהוא השוגג, מפני שהמזיד גורם לו שאחר כך נכשל בשוגג.

ולכן אמר רבי מאיר, שהסדר הנכון בוידוי הוא "עויתי", ורק אחר כך "חטאתי", מפני שהמזיד הוא הגורם לאדם שאחר כך הוא נכשל גם בשוגג.

ולכן כל אדם חייב להתודות ולחזור בתשובה על כל מעשיו, ואל לו לשעות בדברי שקר, כמו אלו האומרים "הלא מצבינו בסך הכל הוא בסדר", ו"אילו היו כולם כמוני כבר היה מגיע משיחם של ישראל", וכיוצא בזה, כי באמת אין הדבר כן, ועומק הדין מי ישורנו, ועל כל אדם לחזור בתשובה שלימה, ולחזור בו בפרט מהעוונות שעשה במזיד, ומתוך כך ישמרוהו מן השמים שלא יחטא גם בשוגג.

וזכור לנו, איך שמרן זצ"ל, שכל ימיו היו מלאים תורה ומצוות ומעשים טובים, עם כל זה היה ערני ודרוך לקראת מצבו, ופעם אמר לנו בפה מלא, שהוא פורש למשך זמן מה מכמה ענינים השייכים לעניני העולם, ועוסק רק בתורה, מפני "שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה". כמה גדול הגעגוע כלפי האדם הגדול הזה, שהיה ענק בתורה ובמצוות, ועם זאת היה עניו ושפל רוח, ולא היה שאנן ושקט ביחס למדרגתו הרוחנית, ומתוך כך זכה בעמל וביגיעה גדולה לעלות מחיל אל חיל, עד שנתקדש בכמה קדושות, וזכה להיות רבן של ישראל.

וה' יתברך יקבל תשובתינו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה