הלכה ל יום חמישי 14 Tammuz 5768 17 יולי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

הוקדש על ידי

משפחתה

רחצה וצחצוח שינים בתענית

נחלקו רבותינו הראשונים אם מותר לרחוץ כל גופו במים חמים בתענית שבעה עשר בתמוז, ורבינו הטור פסק שלא נאסרה רחיצה אלא בתשעה באב וביום הכפורים, אבל בשאר תעניות לא. וכתב מרן הבית יוסף שכן המנהג פשוט להתיר רחיצה בשאר תעניות. והמחמיר שלא לרחוץ כל גופו במים חמים בתענית צבור, כגון שבעה עשר בתמוז, תבא עליו ברכה. ויש מהאשכנזים שמחמירים בזה מן הדין, מכיון שכך מנהגם לאסור רחיצה בכל ימי תענית צבור. אולם למנהג הספרדים כאמור, יש להקל בזה מעיקר הדין. (ואם חל יום התענית בערב שבת, דהיינו יום שישי, לכל הדעות יש להקל ברחצה מפני כבוד השבת).

ראוי להחמיר שלא לשטוף את הפה במים ביום התענית בבוקר בקומו משנתו, ומכל מקום מי שרגיל בכך, והדבר קשה לו ביותר שלא לשטוף את פיו בבוקר, יכול להקל בזה, ובלבד שיזהר שלא יכניס לפיו יותר משיעור רביעית מים בבת אחת (ושיעור רביעית הוא שמונים ואחת גרם). וכן יזהר שלא יבלע אפילו טיפת מים, אלא יפלוט מיד הכל.

וכיוצא בזה בזמנינו למי שרגיל לנקות את השיניים בכל בוקר במשחת שיניים, והדבר קשה לו ביותר שלא לעשות כן ביום תענית צבור, וכן למי שיש לו ריח רע מפיו אם אינו מנקה את שיניו במשחת שיניים, שרשאי להקל לנקות את שיניו ביום התענית, על פי התנאים שהוזכרו, שלא יכניס לפיו יותר משיעור רביעית מים בבת אחת, ושיזהר לבל יבלע אפילו טיפת מים. וכל זה לענין שאר תעניות, אבל לענין תשעה באב יבואר אם ירצה ה' בזמנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה