הלכה ליום חמישי י"א אייר תשע"ב 3 במאי 2012

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב יעקב (יוסף) חי בן מרגלית בתושח"י

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שאלה: האם מותר לאשה להתאפר בשבת?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו את דברי התלמוד ירושלמי, שאדם המאדים אודם בשבת, עובר משום "צובע". כלומר, עובר על איסור תורה מחמת מלאכת צביעה האסורה בשבת.

איסור צביעת הפנים בשבת
והזכרנו במאמר המוסגר, שלדעת הרמב"ם אין בדבר איסור מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכן עיקר להלכה, כדבר הרמב"ם. שאשה הצובעת את פניה א שפתיה בצבע בשבת, כדרכן של הנשים, (כמו שנאמר בשיר השירים "כחוט השני שפתותיך"), עוברת על איסור צביעה מדרבנן. ואם היא משתמשת במשחה, יש אופנים שתעבור גם על מלאכת ממרח. ולכן יש להזהר בדבר, שלא תתאפר אשה בשבת אלא באופן המותר כמו שנבאר.

וכן במסכת שבת (דף צה.) שנינו בברייתא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום (בשם) רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום שעשוי להאדים הפנים. ומבואר שמכיון שיש איסור לצבוע בשבת, הוא הדין שאסור לאשה לצבוע פניה בשבת. וכן פסק מרן השולחן ערוך (סי' שג סעיף כה), אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום איסור צובע, ומטעם זה אסורה לכחול עיניה בשבת. ועל פי פסק מרן השולחן ערוך, ברור הדבר שאסור גם כן להשתמש בשבת בשפתון (ליפסתיק) המיועד לאודם השפתיים, משום איסור צובע. ולכאורה הוא הדין גם כן שיש לאסור נתינת אבקת פודרא על הפנים בשבת, שהרי זה דומה לאיסור העברת סרק על הפנים.

פיזור אבקה יבשה על הפנים
ורבותינו האחרונים האריכו בנדונינו, זה אומר בכה וזה אומר בכה. ומרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א כתב  (שו"ת יביע אומר ח"ו סי' לז), שלענין אבקת "פודרא" יש מקום להקל, משום שנתינת הסרק שאמרו בגמרא שהיא אסורה בשבת, היא צביעה ממש על הפנים, אבל אבקת פודרא שאינה נדבקת ממש על גבי העור, ואחרי זמן מה היא מתנדפת, כעין אבקת "טאלק", אינה נחשבת צביעה כלל, ויש להקל להשתמש בה בשבת. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל.

אבקה המעורבת עם משחה
אולם ברור שכל זה היינו דוקא באבקת פודרא שאינה אלא אבקה יבשה בלבד, אבל אם מעורב בה משחה או קרם, אסור להשתמש בה בשבת שהרי זה כצובע. וכן פסק גם הגאון רבי אברהם חיים נאה ז"ל בספרו קצות השולחן. וכן הדין לגבי שאר עניני איפור, שאם אינם אלא אבקה יבשה בלבד מותר להשתמש בהם בשבת.

(ומכאן ניתן לדון לגבי אבקות יבשות, כדוגמת אבקות פודרא יבשה, ואבקת "קוקה", וצלליות שאינם אלא אבקה (אם ישנם כאלה) וסומק וכדומה, אבל ליפסתיק ורימייל וכיוצא בזה, אסורים בהחלט בשימוש בשבת).

פזירו פודרה על גבי ה"מייק אפ"
והנה מבואר גם כן שיש איסור למרוח בשבת "מייק אפ" על הפנים, שהרי זה ממש כדין נתינת סרק על הפנים בשבת. ולכן גם אסור לפזר אבקת פודרא על גבי המייק אפ אף על פי שהמייק אפ נמרח על הפנים מערב שבת, משום שבעזרת המייק אפ נדבקת אבקת הפודרא לפנים, והרי זה כדין אבקת פודרא שמעורבת בה משחה, שכתבנו שהשימוש בה אסור בשבת. ויש לדעת שרבים מסוגי אבקות הצללית ופודרא וסומק הנמכרות כיום, מעורבת בהם גם משחה או קרם, וכאמור אין להקל להשתמש בשבת אלא באבקות יבשות לגמרי שגם הן מצויות למכירה.

וכאן המקום להזכיר, שאסור לאשה למרוח "לאקה" על צפורניה בשבת. וכמו כן אסור להוריד את הלאק בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שמעתי שיש כזה דבר איפור שמותר בשבת, והשאלה האם זה נכון וכן אם מה שמותר זה בדיעבד? ג' תשרי תשע"ט / 12 בספטמבר 2018

איפור שמותר בשבת, הוא איפור אבקתי, שאין בו משחה או דבק, אלא אבקה בלבד. ואפשר להשתמש בו בשבת. או להשתמש באיפור עמיד מערב שבת.

מאיזה טעם יהיה אסור להוריד את הלאקה מהצפורניים? למה שזה לא יחשב כמסלק ליכלוך מהידים שמותר?
ואם נאמר שהאיסור מטעם מוחק, אז בכל פעם שמנקים את הידיים מליכלוך הדבוק בהם, נאסור מדין מוחק?
ומה גם שאין כאן צורת אותיות וכדומה שנחשיב נקיון זה כמוחק? ט"ו אייר תשע"ב / 7 במאי 2012

הטעם שאין להסיר לאקה מהצפרניים, משום שהלאקה היא צביעה מכוונת, בצורה אומנותית, כמו ציור, ולכן בעשייתה יש איסור, ובמחיקתה יש איסור, משום שזה נחשב למחיקה על מנת לכתוב. שהדבר אסור בהחלט. ואין זה דומה ללכלוך, שמותר להסירו, שאינו מתכוין לנקות את ידיו כדי ללכלכן שוב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה


זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

חיוב נשים בהדלקת נר חנוכה

נשים, פטורות מכל מצות התורה ש"הזמן גרמן". כלומר, מצוות התלויות בזמן מסויים, ואינן נוהגות תמיד, כגון מצות לולב בסוכות, ומצות שופר בראש השנה, נשים פטורות מהן. ומכל מקום נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, הואיל ואף הן היו באותו נס של הצלת ישראל בחג החנוכה. ולכן אף אשה נשואה, אם בעלה אינו יכ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חג החנוכה

אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך. זמני ימי החנוכה השנה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ט) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ......

לקריאת ההלכה