הלכה ליום חמישי כ"א אדר תשע"ח 8 במרץ 2018

דין תערובת חמץ – מזון לבעלי חיים

בהלכה הקודמת ביארנו, שמאכל חמץ, שהתקלקל עד שאינו ראוי למאכל, כגון פת לחם שנשרפה עד שנעשתה אפר, מותר ליהודי להחזיקה ברשותו בפסח. וכמו כן מותר לו ליהנות ממנה בפסח. וכל זאת בתנאי, שהמאכל נפגם מאד, עד שאינו ראוי אפילו לאכילת כלב, כפי שביארנו.

תערובת חמץ שנפגמה 
תערובת חמץ, כלומר, דבר שאינו חמץ בעצמותו, (כמו לחם), אלא רק מעורב בו חמץ (עד שאינו יכול לגרום לדברים אחרים להחמיץ), כגון גבינה שמעורב בה מעט קמח, וכדומה, דינו שוה לדין חמץ ממש. שכל המשהה ברשותו דבר שמעורב בו חמץ, עובר משום "בל יראה ובל ימצא".

אולם יש חילוק בין חמץ ממש, כגון פת לחם, לבין תערובת חמץ. שפת לחם, אסור להשהותה ולקיימה ברשותו בפסח, אלא אם נפסלה לגמרי לאכילת כלב. אבל דבר שאינו אלא תערובת חמץ, מותר להשהותו ברשותו בפסח, כל שנפסל מאכילת אדם. אף על פי שעוד הוא ראוי לאכילת כלב.

והדברים מבוארים בלשון מרן השלחן ערוך (סימן תמב סעיף ד), שכתב בזו הלשון: "דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, אף על פי שמותר לקיימו אסור לאוכלו עד אחר הפסח". ומבואר גם כן שמותר ליהנות ממנו. וכן מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"ד ה"ח), ושאר הראשונים אשר הובאו דבריהם בבית יוסף (בריש הסימן).

מזון לעופות, כלבים וחתולים 
כפי שביארנו, כשם שאסור לאכל חמץ בפסח, כמו כן אסור ליהנות ממנו. ולכן אסור לתת לבעלי חיים מאכלים שהם חמץ בפסח, כיון שבאכילתם נגרמת הנאה לאדם.

ולפיכך, אדם המגדל בביתו בעלי חיים, ועליו להאכילם בימי הפסח, צריך להזהר ולהשמר מאיסור חמץ. ועליו לקנות עבור בעלי החיים מזון ללא חשש חמץ. ובפרט יש להזהר במזון לעופות ולכלבים וחתולים, שאף על פי שאינו ראוי כל כך למאכל אדם, מכל מקום אינו פגום לגמרי גם עבורם, ואסור להשתמש בו בפסח.

מזון לדגי נוי 
אולם לגבי דגי נוי, הדין שונה. שהרי למדנו, שדבר שאינו חמץ ממש, כמו לחם, אלא רק "תערובת חמץ", אם אינו ראוי למאכל אדם, אף על פי שהוא ראוי לאכילת כלב, מותר ליהנות ממנו בפסח. וכן מותר לתת לבעלי חיים לאכול ממנו.

ומאחר ובדרך כלל המזון הנמכר עבור דגי נוי הוא פגום מאד בטעמו, ואינו ראוי למאכל אדם כלל ועיקר, וגם אינו עשוי כולו מחמץ, רק מעורב בו חמץ, והחמץ אינו ניכר בעין, לפיכך, אף שאסור בהחלט לאכול ממזון זה בפסח, מכל מקום הוא אינו אסור בהנאה, ומותר לתת אותו לפני דגי הנוי שיאכלו ממנו. וכל שכן כאשר יש ספק אם מעורב בכלל חמץ בתוך המזון, שאז יש להקל בזה בפשיטות.

ונכון להזהר במשנה זהירות, שלא יפלו פירורים מן המזון של דגי הנוי למקום שיאכלו ממנו אחר כך בני אדם. (וגם בשאר ימות השנה יש בתערובת זו חשש איסורים אחרים).

וככל הדברים הללו כתבנו לפני כשמונה שנים, והבאנו שכן הורה זקן, הוא הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, שמותר להניח מאכל בפני הדגים בפסח, אף על פי שמעורב בו חמץ. וכן כתבו בשמו בספר אור לציון חלק שלישי (עמוד צב).

ובעצם הימים ההם, הראנו את דברי האור לציון למרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, והשיבנו שיעיין בהם וישמיענו אם אפשר לפסוק כן למעשה. ואחר כשעה הודיענו בטלפון שהדין ברור כדברי האור לציון. וכן הורינו למעשה לבעל חוות דגים שרצה להאכיל מתערובת זו לדגים שברשותו.

ובשנה שלאחר מכן, באו לפני מרן רבנו זצ"ל, ותמהו בפניו על הדברים שנכתבו על ידינו בשמו. ומרן זצ"ל הסביר היטב את הדין, והשיב שהצדק עמנו בהוראה זו. ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד.

תרופות כשרות לפסח
טבליות וכדורים, נגד כאבי ראש וכדומה, אפילו אם יש בהם תערובת חמץ, (שמצוי שמייצרים אותך עם עמילן חיטה), אם טעמם פגום ללא ספק, וכבר נפסלו מאכילת כלב קודם הפסח, ובולעים אותם כמות שהם, מותר להשתמש בהם בפסח.

ומכל מקום, מכיון שיש מקום להחמיר בתרופות כאלו, אין להקל להשתמש בהם אלא אם מדובר בחולה שחלה ממש (אף על פי שאין בו סכנה), או בכדורי הרגעה לזקוקים לכך וכדומה, אבל אם הוא מיחוש בעלמא, אין להקל. וכל שכן שאין להקל בזה בויטמינים וכדומה. וכיום מצויים ויטמינים ושאר תוספי תזונה הכשרים לימות הפסח, ויש להשתמש אך ורק בהם.

ובארץ ישראל מתפרסמת מטעם הרבנות הראשית רשימת תרופות שאינן מכילות חמץ, ולכתחילה צריך להשתמש רק בתרופות כאלו, אפילו במקום חולי.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

מה מברכים על הפיצה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

יש למשפחה שלי כלב ואנחנו לא יודעים אם האוכל שלו הוא חמץ, לפי מה שהבנו הוא מורכב מאורז בשר טלה ורוזמרין ותפוחים יבשים ועוד כמה...
האם אנחנו צריכים לקנות אוכל מיוחד לכלב שהוא כשר לפסח? י"ב ניסן תשע"ח / 28 במרץ 2018

יש לקנות לכלב מזון כשר לפסח

לגבי אוכל לדגים שמותר אבל לכלבים אסור כגון בונזו וכו"
ושאלתי למה לא ? הרי מאכל כלבים כגון בונזו וכו זה תערובת חמץ ולא ראוי למאכל אדם , כמו שכתוב על האריזות עצמם{על רובם לפחות}? ג' ניסן תשע"ח / 19 במרץ 2018

הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב בענין זה רק לגבי דגי נוי. לגבי מאכלים לכלבים, גם אם יש ספק בדבר עלינו להחמיר. והוא דבר שקשה מאד לבררו במציאות, משום שמזון כלבים אינו כשר גם בכל ימות השנה, ולכן לא תוכל לטעום ממנו ולכתוב לגבי כל סוג וסוג. וידוע שיש אנשים גויים שאינם שומרי כשרות שאכלו מסוגים מסויימים ואמרו שניתן לאכול ממנו. לכן יש להחמיר במזון כלבים.

כתבתם לגבי אוכל לדגים שמותר אבל לכלבים אסור כגון בונזו וכו" {כך הבנתי מזה שאמרתם שאין להביא לכלב אוכל שמעורב בו חמץ}.
ושאלתי למה לא ? הרי מאכל כלבים כגון בונזו וכו זה תערובת חמץ ולא ראוי למאכל אדם , כמו שכתוב על האריזות עצמם{על רובם לפחות}
וגם אם תגיד שיש שיש כמה בני אדם שאוכלים , עיין בשו"ע שציינתם שכתב "או לרוב בני אדם" {שזה לא ראוי להם מותר לקיימו היינו מותר בהנה}
מימלא הוא הדין מאכל כלבים! כ"א אדר תשע"ח / 8 במרץ 2018

מזון הכלבים אינו מיועד לבני אדם, והוא לא בריא עבור בני אדם, אבל אומרים שניתן לאכול אותו והוא אינו מאוס כמו המזון של הדגים.

האם מותר להאכיל חתולי רחוב בתערובת הרגילה? אין לי הנאה בזה, הם אינם שלי... י"ג ניסן תשע"ז / 9 באפריל 2017

אסור בהחלט לתת לחתולי רחוב מזון שאינו כשר לפסח, משום שסוף סוף יש הנאה במה שנותנים להם חמץ. והחמץ אסור בהנאה. ואסור לישראל בכלל להשאירו ברשותו בימי הפסח.

האם כבוד הרב כולל באיסור תערובת לתוכים גם תערובת יבשה (שמכילה חיטה)? (שהרי החיטה לכשעצמה אינה חמץ וגם התוכי אינו עומד לשחיטה) איני מגדל המון זמן אבל לא ראיתי שהתוכי מכניס את האוכל שלו למים. י' ניסן תשע"ז / 6 באפריל 2017

אסור לתת מזון כזה לתוכים, מפני שהוא בודאי ירטב אחר כך ויחמיץ. וגם לפני כן הוא לכל הפחות ספק חמץ. ויש לקנות רק מזון כשר לפסח.

בנוגע למאכל הבעלי חיים, למה חילקתם בין מאכל עופות כלבים וחתולים, לבין מאכל דגי נוי ?
לדגים התרתם תערובת חמץ שאינה ראויה למאכל אדם, ולאחרים דרשתם דוקא ״שלא יהא בהם ״חשש״ חמץ״. ה' ניסן תשע"ה / 25 במרץ 2015

משום שמזון דגים הוא פגום לגמרי למאכל אדם, ואילו מאכלי בעלי חיים אחרים, אין אנו יודעים בוודאות שהם פגומים למאכל אדם.

מדוע אינו אסור משום בל יראה, דהרי גם בתערובת יש איסור לאו כדמבואר בפרק אלו עוברים?
ולכאורה רק התירו כשמכר את האוכל לגוי! וכגון שנתן לו הגוי רשות להשתמש. אם כך ראוי להבהיר זאת. ז' ניסן תשע"ג / 18 במרץ 2013

חמץ בתערובת (שאינו יכול להחמיץ דבר אחר) הפגום למאכל אדם, אין עוברים עליו משום בל יראה ובל ימצא. כמבואר בפוסקים שהבאנו בדברינו. ומותר לכל הדעות להשהותו בביתו בפסח ללא מכירה לנכרי.

מה לגבי אוכל לארנבים - האם דינם כמו אוכל לכלבים וחתולים, שאסור, או כמו אוכל לדגים שמותר (אין לנו מושג עד כמה זה פגום לאכילת אדם ופשוט שלא נלך לטעום את האוכל מחשש לאכילת איסור)? ז' ניסן תשע"ג / 18 במרץ 2013

אין לנו ידיעה ברורה בענין זה. וגם מה שכתבנו לגבי מזון לכלבים וחתולים הוא בגדר השערה בלבד, ולא מתוך ידיעה ברורה.
כמו כן, מבואר בפוסקים, שכל בעל חיים (יורה דעה סימן קטז), שרוב מסחרו נעשה לשם אכילה, כגון ארנבות, שרוב הסחורה בהן נעשית לשם אכילה, אסור לסחור בבעלי חיים אלה, ואסור להשהותם בביתו, ויש להפקירם. ויש אומרים שהוא איסור מן התורה.

בעינין ההלכה בנושא מזון של דגים שאינו כשר לפסח ומותר להשתמש  בו בפסח' הבנתי שהרב אברהם יוסף - בנו של מרן, אמר שעדיין אסור וזה לא נכון/ ג' ניסן תשע"ב / 26 במרץ 2012

מה שתמה על דברינו בענין מזון לדגים. הנה הדין מבואר מאד, כי חמץ הנפסל לאכילת אדם, ואינו ניכר ממש בעין, רק נמצא בתערובת, ואי אפשר לחמץ בו עיסות אחרות, מותר לקיימו בפסח, ומותר להנות ממנו, כמו שהדין מבואר בדברי הש"ס והפוסקים.

וזו לשון מרן השלחן ערוך (סימן תמב סעיף ד), דבר שנתערב בו חמץ ואינו מאכל אדם כלל, אף על פי שמותר לקיימו אסור לאוכלו עד אחר הפסח. ומבואר גם כן שמותר להנות ממנו, ולתת ממנו מאכל לדגים. וכן מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"ד ה"ח) ושאר הראשונים אשר הובאו דבריהם בבית יוסף בריש הסימן.

ולכן פסק בספר אור לציון חלק שלישי (עמוד צב), שמותר לתת לדגים בפסח תערובת שיש בה חמץ. וכל שכן שיש בה רק חשש חמץ, והיא מאוסה מאד, ואינה ראוייה אלא לדגים. (ואפילו לאכול מתערובת זו יש מתירים, אף שלא משמע כן מדברי מרן השלחן ערוך, (אולם דעת כמה פוסקים לפרש כן אף בדברי מרן), אלא שיש בזה חשש אחר מצד מיני שרצים המעורבים שם).

ולפני כשנה הראנו את דברי האור לציון למרן רבינו שליט"א, והשיבנו שיעיין בהם וישמיענו אם אפשר לפסוק כן למעשה. ואחר כשעה הודיענו שהדין ברור כדבריו. וכן הורינו למעשה לבעל חוות דגים שרצה להאכיל מתערובת זו לדגים שברשותו.

ונודה לכבודו אם יציג את הדברים בפני המתמיהים, שיסבירו דבריהם, ולא ידחו דברי הש"ס והפוסקים בלי שום ראיה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה