הלכה ליום חמישי י"ח אייר תשע"ט 23 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יחיאל בן-סימון בן חנה (סבי) ז"ל

נלב"ע כ' באייר תשע"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם יש חובה לעמוד בשעת ברכות השחר וברכות התורה?

תשובה: יש ברכות שחובה לעמוד בשעת אמירתן. ולכל ברכה טעם מדוע יש לעמוד בשעת הברכה. וכגון ברכת "ספירת העומר", שנאמר בתורה, מהחל חרמש "בקמה", ודרשו רבותינו, "בקומה". וכן כיוצא בזה.

דברי הגאון – לעמוד בכל ברכה שאין בה הנאה
תשובה: כתוב בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן עט, והובא בספר האשכול סי' כג): "הגאון בתשובה כתב, שכל הברכות, מברך מעומד. והיינו ברכות המצות שאין בהן הנאה, אבל ברכות הנהנין לא צריך". כלומר, יש שני סוגי ברכות, יש ברכות שאין בהן הנאה, כגון ברכת ציצית ולולב וברכות התורה, ויש ברכות שתיקנו לברכן ויש בהן הנאה, כגון קידוש וברכת לישב בסוכה וכדומה. וכתב הגאון, שבכל ברכה שאין בה הנאה, יש לעמוד בשעה שמברך אותה. ולפי זה בודאי שיש לעמוד בשעת אמירת ברכות התורה. ומובא בתשובה זו, שכן כתוב בפירוש בתלמוד ירושלמי.

דברי רבי דוד אבודרהם– "על"ץ של"ם"
אולם מובא עוד בתשובות הגאונים, שיש אומרים שהחיוב לעמוד הוא דוקא בששה ברכות בלבד, ולכל אחת מהן, טעם מדוע יש לעמוד באמירתה.
ורבי דוד אבודרהם נתן סימן לזכור באלו ברכות יש לעמוד, והסימן הוא: על"ץ של"ם. שהוא ראשי תיבות, ע'ומר (ספירת העומר), ל'בנה (ברכת הלבנה), ציצית, שופר, לולב, מילה (ברית מילה). (אולם באמת שנוהגים לעמוד גם בברכות נוספות. אך אלו הששה הן העיקריות).

דברי הפני יהושע
ולכאורה לפי דברי הירושלמי ודעת הגאון, יש לעמוד גם בברכת התורה. אולם הפני יהושע (בחידושיו למסכת מגילה דף כא.) כתב, שדוקא מצות שהעשייה שלהן היא כשעומדים, גם את הברכה יש לברך כשעומדים. וכגון לולב, שיש ליטלו כשעומדים, יש לברך עליו כשעומדים. אבל קריאת מגילת אסתר, שאין חיוב לקרותה עומד, אין חיוב לברך על קריאתה עומד. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

ההכרעה להלכה
ולפי זה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יחוה דעת חלק חמישי סימן ד), שמכיון שאין חיוב לעמוד בשעת לימוד התורה, כמו כן ברכות התורה אין חיוב לברכן בעמידה. וכן ברכות השחר, אין חיוב לאמרן בעמידה, כיון שרק כאשר המצוה היא בעמידה, אז יש לברך בעמידה. (וברכות השחר לא ניתקנו כלל על מצוה).

ואדרבה כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו, שברכות התורה אפשר לברך כשהוא יושב, משום שעל לימוד התורה נאמר "בשבתך בביתך". והפרי מגדים הוסיף, שבקריאת שמע וברכותיה לא הצריכו לעמוד, כי כשאדם יושב, יוכל לכוין דעתו יותר. וכמו כן ברכות התורה, שיש אומרים שחיובן מן התורה, בודאי שיש להזהר לכוין מאד בשעת אמירתן, ואפשר לברכן מיושב.

ולסיכום: בברכות השחר וברכות התורה אין צורך לעמוד, ואפשר לברכן כשהוא יושב.

שאלות ותשובות על ההלכה

תמיד אני עומדת בתפילת ברכות השחר, האם זה בסדר להמשיך בכך, בעמידה, או שעלי לשבת ולברך ברכות השחר כפי שהתברר לי בהלכה! ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

מותר לברך ברכות השחר בעמידה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה