הלכה ליום חמישי י"ח אייר תשע"ט 23 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יחיאל בן-סימון בן חנה (סבי) ז"ל

נלב"ע כ' באייר תשע"ד
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם יש חובה לעמוד בשעת ברכות השחר וברכות התורה?

תשובה: יש ברכות שחובה לעמוד בשעת אמירתן. ולכל ברכה טעם מדוע יש לעמוד בשעת הברכה. וכגון ברכת "ספירת העומר", שנאמר בתורה, מהחל חרמש "בקמה", ודרשו רבותינו, "בקומה". וכן כיוצא בזה.

דברי הגאון – לעמוד בכל ברכה שאין בה הנאה
תשובה: כתוב בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן עט, והובא בספר האשכול סי' כג): "הגאון בתשובה כתב, שכל הברכות, מברך מעומד. והיינו ברכות המצות שאין בהן הנאה, אבל ברכות הנהנין לא צריך". כלומר, יש שני סוגי ברכות, יש ברכות שאין בהן הנאה, כגון ברכת ציצית ולולב וברכות התורה, ויש ברכות שתיקנו לברכן ויש בהן הנאה, כגון קידוש וברכת לישב בסוכה וכדומה. וכתב הגאון, שבכל ברכה שאין בה הנאה, יש לעמוד בשעה שמברך אותה. ולפי זה בודאי שיש לעמוד בשעת אמירת ברכות התורה. ומובא בתשובה זו, שכן כתוב בפירוש בתלמוד ירושלמי.

דברי רבי דוד אבודרהם– "על"ץ של"ם"
אולם מובא עוד בתשובות הגאונים, שיש אומרים שהחיוב לעמוד הוא דוקא בששה ברכות בלבד, ולכל אחת מהן, טעם מדוע יש לעמוד באמירתה.
ורבי דוד אבודרהם נתן סימן לזכור באלו ברכות יש לעמוד, והסימן הוא: על"ץ של"ם. שהוא ראשי תיבות, ע'ומר (ספירת העומר), ל'בנה (ברכת הלבנה), ציצית, שופר, לולב, מילה (ברית מילה). (אולם באמת שנוהגים לעמוד גם בברכות נוספות. אך אלו הששה הן העיקריות).

דברי הפני יהושע
ולכאורה לפי דברי הירושלמי ודעת הגאון, יש לעמוד גם בברכת התורה. אולם הפני יהושע (בחידושיו למסכת מגילה דף כא.) כתב, שדוקא מצות שהעשייה שלהן היא כשעומדים, גם את הברכה יש לברך כשעומדים. וכגון לולב, שיש ליטלו כשעומדים, יש לברך עליו כשעומדים. אבל קריאת מגילת אסתר, שאין חיוב לקרותה עומד, אין חיוב לברך על קריאתה עומד. וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

ההכרעה להלכה
ולפי זה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (יחוה דעת חלק חמישי סימן ד), שמכיון שאין חיוב לעמוד בשעת לימוד התורה, כמו כן ברכות התורה אין חיוב לברכן בעמידה. וכן ברכות השחר, אין חיוב לאמרן בעמידה, כיון שרק כאשר המצוה היא בעמידה, אז יש לברך בעמידה. (וברכות השחר לא ניתקנו כלל על מצוה).

ואדרבה כתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו, שברכות התורה אפשר לברך כשהוא יושב, משום שעל לימוד התורה נאמר "בשבתך בביתך". והפרי מגדים הוסיף, שבקריאת שמע וברכותיה לא הצריכו לעמוד, כי כשאדם יושב, יוכל לכוין דעתו יותר. וכמו כן ברכות התורה, שיש אומרים שחיובן מן התורה, בודאי שיש להזהר לכוין מאד בשעת אמירתן, ואפשר לברכן מיושב.

ולסיכום: בברכות השחר וברכות התורה אין צורך לעמוד, ואפשר לברכן כשהוא יושב.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

באמצע "שמונה עשרה" הופעלה אזעקה, מה יעשה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

תמיד אני עומדת בתפילת ברכות השחר, האם זה בסדר להמשיך בכך, בעמידה, או שעלי לשבת ולברך ברכות השחר כפי שהתברר לי בהלכה! ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

מותר לברך ברכות השחר בעמידה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה