הלכה ליום ראשון י"ח אייר תשע"א 22 במאי 2011

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון

ליעקב בן בהייה

הוקדש על ידי

פלוני

בית ספר מעורב

שאלה: האם מותר לשלוח את הבנים והבנות לתנועת נוער, שלומדים בה יחד, בנים ובנות, כי יש אומרים שאין בדבר איסור מעיקר הדין, וכיון שיש צורך גדול בדבר, יש להקל בזה, או שבאמת הדבר הוא אסור ממש, ואין להקל בו אפילו במקום צורך?
 
תשובה: במשנה במסכת סוכה (דף נא.), שנינו, "מי שלא ראה שמחת בית השואבה (שהיו עושים בבית המקדש בחג הסוכות) לא ראה שמחה מימיו", ומתארת המשנה את סדר השמחה והריקודים שהיו עושים, וכך שנינו שם: "במוצאי יום טוב הראשון של חג, ירדו לעזרת נשים, ומתקנין שם תיקון גדול". ואחר כך מסבירה המשנה את כל סדר השמחה שהיו עושים שם, שחסידים ואנשי מעשה היו מרקדין באבוקות של אור שבידיהם, ואומרים דברי שירות ותשבחות, והלויים בכנורות ובנבלים ובמצלתיים ובחצוצרות. וכן על זה הדרך.
 
ועל מה ששנינו "ומתקנין שם תיקון גדול", שאלו בגמרא (דף נא עמוד ב), מהו אותו התיקון שהיו עושים?, אמר רבי אלעזר, "התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה והאנשים מלמטה". בכדי שלא יבאו לידי קלות ראש. והקשו בגמרא, כיצד יכלו לעשות שינויים בבית המקדש, לבנות את עזרת הנשים גבוהה יותר מהמקום שבו ישבו האנשים, והרי כתוב בספר דברי הימים, "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל", כלומר, כל מבנה בית המקדש נעשה אך ורק על פי מה שצוה ה' יתברך את גד החוזה ונתן הנביא. נמצא אם כן, שאם נעשה אנחנו שינוי כל שהוא במבנה בית המקדש, יש עוון בדבר, אפילו אם יהיה בכך צורך.
 
משיב על כך אחד מגדולי האמוראים הראשונים, וכדברי הגמרא, "אמר רב, קרא אשכחו ודרוש, (כלומר, מצאו פסוק מפורש שממנו יש ללמוד שצריך לעשות את התיקון הנזכר בבית המקדש), נאמר בספר זכריה "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד ונשיהם לבד", אמרו חכמי ישראל, והלא דברים קל וחומר, שאם בשעה שעוסקים בהספד ובצער, ואין יצר הרע שולט, אמרה התורה הנשים לבד והאנשים לבד, עכשיו, כלומר בשמחת בית השואבה, שעוסקים בשמחה ויצר הרע שולט, על אחת כמה וכמה שיש להפריד בין האנשים לבין הנשים.
 
ומכאן מבואר איזו חשיבות גדולה ראו רבותינו בענין זה, שיעשו הפרדה במקום ששוהים בו בקביעות במשך זמן ארוך אנשים ונשים, שיש להפריד ביניהם, בכדי שלא יבאו לידי עבירה. וכל זה במקום שהוא כמו בית כנסת או בית מדרש, או בתי ספר ותנועות נוער, אבל בשמחות משפחתיות, באופן שלא יצא מכשול מהדבר, יש אומרים שאין חיוב לעשות שם מחיצה בין האנשים לנשים.
 
ולכן, המנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, שעושים מחיצה בין עזרת הנשים לעזרת האנשים בבתי הכנסת, בכדי שלא יבאו לידי עבירה. ורק במאה השנים האחרונות, החלו אי אילו קהילות של הליברלים בארצות הברית לפרוץ גדר בדבר, והגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, חגר חרבו כנגדם, ופעל במרץ להודיע את גודל האיסור לכל קהילות ישראל, שלא יעזו לפרוץ גדר בענין זה.
 
ומכאן למד מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף שליט"א, שעל פי ההלכה אין להרשות כלל לבנים ובנות להתחבר יחדיו בבתי הספר או בשעת משחק, והביא (בספרו שו"ת יביע אומר חלק רביעי, אה"ע סימן ד) מה שכתב בזה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים, בזו הלשון "אל תערב בנים ובנות יחדיו, פן יחטאו", והביא ראיות לזה מדברי הנביאים והכתובים.
 
ולפיכך אותם המפעילים תנועות נוער מעורבות, במקום שהיו הבנים והבנות שוהים באותה שעה בנפרד, עושים עוון גדול, והקולר על כל חטאי הילדים, וכל מה שיצא מהם במשך השנים, הכל תלוי על צווארם ועל צוארי אותם המחזיקים בידם.
 
ומה שיש טוענים שאם מרגילים את הבנים והבנות יחד מגיל צעיר, בזה לא יבאו אחר כך לידי מכשול, הנה המציאות הוכיחה שאין זה נכון, ובכל בתי הספר ותנועות הנוער המעורבות, כמעט לא ימצא אחד שינצל מעבירה, ומהרהורי עבירה הקשים מעבירה. ודבר זה נוגד את כל דרכי הצניעות אשר אבותינו מסרו נפשם עליהם.
 
ולפני קרוב לארבעים שנה, רצו אנשי המפד"ל לייסד בעיר נתיבות בית ספר תיכון דתי מעורב לבנים ובנות יחדיו, ואז התייצב נגדם הגאון הקדוש רבי ישראל אביחצרא זצ"ל (באבא סאלי), יחד עם רב העיר, הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ופירסמו במודעות ובהכרזות שכל מי שישתף פעולה עם מייסדי בית הספר יבדל מן הציבור, והרי הוא פורץ גדר. ואז פנה רבי ישראל אביחצרא זצ"ל לייבדל לחיים ארוכים מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שיסייע בידו בענין זה, ומרן הצטרף עמו בחתימת קדשו על מודעות האיסור שבדבר. וכל מי שראה את חתימת ידו של רבי ישראל אביחצרא, ושל מרן שליט"א, מתנוססת על גבי כתב האיסור, חרד לבו, ובכך סוכלה מזימתם של פורצי הגדר, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. (הובא ענין זה בספר מאור ישראל דרשות, עמוד רצד).
 
ומכל מקום, בילדים קטנים מאד, כאשר יש צורך גדול בדבר, יש אופנים שהיקל מרן הרב שליט"א לפתוח כיתות מעורבות לבנים ובנות, כגון במקום שבו כל בתי הספר חינכו את הילדים בחינוך חילוני, ועל מנת לפתוח מסגרת דתית, לא היתה ברירה, אלא לפתוח בית ספר מעורב, שאם לא כן לא ימצאו די תלמידים בכדי לממן את כיתות הלימוד. באופן כזה, כתב מרן שליט"א להקל בדבר בילדים קטנים מאד, שעדיין לא שולט בהם יצר הרע, אבל בילדים שהם למעלה מגיל תשע, כתב לאסור בזה בכל ענין.
 
ובכל מקרה לגופו יש להתנהל בענינים אלה בחכמה ובשום שכל. כי יש מקומות שבחרו רבני הקהילות לפתוח בתי ספר מעורבים, בבחינת "הרע במיעוטו", שלא ילכו הילדים ללמוד את גויים ממש. ובענין כזה בודאי שיש מקום לפנות בשאלה לפני גדולי הדור, להורותם דרך במים עזים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה