הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשע"ט 4 באוקטובר 2018

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים.

מצות קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, היא בכלל מצות תלמוד תורה. והנשים פטורות הן ממצות תלמוד תורה, מלבד לימוד ההלכות ועיקרי עניני התורה השייכים להן. ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה הרוצה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, תבא עליה הברכה, ויש לה שכר על כך. וכמו כן אשה שיש לה זמן, והיא לומדת את הפרשה עם פירוש רש"י, מקיימת בכך מצות תלמוד תורה, כדין כל מי שאינו מצווה ועושה. אבל חיוב ממש בלימוד זה, אין לה.

בשעת קריאת התורה בבית הכנסת, אסור לדבר בשום ענין. ומכל מקום, מותר מן הדין לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה בבית הכנסת, ואף על פי שאינו עומד בשעת קריאתו באותו מקום שהשליח ציבור עומד בו, כי הוא עסוק בקריאת תחילת או סיום הפרשה בשעה שהחזן קורא פסוקים אחרים, מכל מקום, מכיון שהוא עוסק באותו ענין שהחזן עוסק בו, מותר. וכן היה נוהג רבינו יהודה החסיד, שבכל שבת בשעת קריאת התורה, היה קורא באותה השעה את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה).

ומכל מקום כתב מרן בבית יוסף (סימן קמו), שלכתחילה נכון יותר למדקדק בדרכיו, שלא לקרוא את הפרשה פעמיים עם תרגום בשעת קריאת התורה, ועדיף יותר שיקרא את הפרשה אחר כך, או קודם לכן, ובשעת קריאת התורה יקשיב היטב לקריאה מפי השליח ציבור.

ובהגהות מימוניות כתבו, שמהר"ם היה נוהג לקרוא שניים מקרא בשעה שהשליח ציבור היה שותק, כלומר, בין העליות, אבל בשעת הקריאה היה שותק. עד כאן. עוד כתבו הפוסקים, שבכל אופן רשאי כל אדם לקרוא את הפרשה פעם אחת מקרא, בשעה שהשליח ציבור קורא מהספר תורה, באופן שיקרא מילה במילה עם השליח ציבור את כל הפרשה, ואחר כך יחזור ויקרא שוב, פעם אחת מקרא, ופעם אחת תרגום. וכן נוהגים רבים.

וכבר ביארנו, שמצוה מן המובחר, לקרוא את כל הפרשה שלא בשעת קריאת התורה, ולקרוא פסוק פסוק, שתי פעמים מקרא, ופעם אחת תרגום, עד לסיום הפרשה.

ולסיכום: נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה המקפידה על קריאה זו, מקיימת מצוה בלימודה, ותועלת רבה נשקפת לה מלימוד זה.

מעיקר הדין, מותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעה  שהחזן קורא בתורה בבית הכנסת. וראוי להחמיר שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אלא פעם אחת מקרא, יחד עם החזן. ומצוה מן המובחר שישתוק לגמרי בשעת קריאת התורה, ויקרא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

ומכל האמור נלמד, כי בודאי ובודאי שאסור באיסור חמור לדבר בדברים בטלים בשעת קריאת התורה. ועון גדול הוא. וכל מי שמדבר בשעת קריאת התורה יש להעיר לו שישתוק, כי גדול עוונו מנשוא, והוא מחלל קדושת בית הכנסת, וגורם לאחרים שילמדו ממנו גם כן לדבר. וזכות השתיקה בבית הכנסת מסוגלת להציל מן הפורענות. ואפילו דוד המלך נזהר בכניסתו לבית הכנסת, שיכנס שם בנחת, בלא כל הרעש וההמולה שסביב המלך, כמו שנאמר, "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כאשר קוראים תרגום [בעת קריאת 2 מקרא ואחד תרגום] אומרים את שם ה'? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

כשקוראים תרגום קוראים עם שם ה' כמו שקוראים במקרא עצמו.

האם אפשרי לקרוא שמו"ת לפני תפילה? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אחרי ברכות התורה, אפשר.

בענין השתיקה בבית הכנסת, כתב בס' מנחת כהן להרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל [מרן זצוק"ל העריכו מאוד] לפרש בזה את הפסוק - "ה' ילחם לכם - ואתם תחרישון", כלומר אם תחרישון בשעת התפילה וקריאת התורה. א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

תזכה למצוות על הפירוש היפה בשם הגאון זצ"ל.

ואמר לנו מרן זצ"ל, כי רבי רחמים, לא היה עוד גאון כמותו בדורו. גאון וצדיק. וישר בדעתו מאד. וסיפר לנו שהלך אליו פעם כאשר היתה לו (למרן זצ"ל) מחלוקת עם גאון אחר, ורבי רחמים עמד לימין צדקו, ועזר לו בענין מאד, לפסוק כדעתו, ואף שהגאון השני היה מגאוני ג'רבא, רבי רחמים פסק כדברי מרן זצ"ל, והשפיע על הגאון מג'רבא שלא לעמוד על דעתו למול דברי מרן זצ"ל.

מאיפה בה העיניין של קריאת התורה פעמיים בשבוע ומאיפה בה העיניין של התרגום, הרי התרגום הוא קשה להבנה? כ"ח שבט תשע"ו / 7 בפברואר 2016

הדין נזכר בגמרא בברכות דף ח עמוד ב. והטעם שתיקנו תרגום, מפני שהוא היה הפירוש שכל ישראל למדוהו בזמן ההוא, שהיו בקיאים בארמית, ועוד שהוא הפירוש היחידי על כל מילה ומילה בתורה, ועוד שיש בו סודות ופירושים אמתיים שנאמרו מפי תנא קדמון. ולכן אף שבזמן הזה אין בקיאים בארמית כל כך, יש לקרוא את הפירוש הזה דוקא כתקנת חז"ל. ואף שיש אומרים שבזמן הזה אפשרי לקרוא פירוש רש"י, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים אין הדין כן, אחר שחז"ל תיקנו לקרוא תרגום דוקא.

האם פירוש רש"י פוטר מתרגום? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

פירוש רש"י אינו פוטר מקריאת התרגום שהיא מעיקר תקנת רבותינו. אולם מומלץ מאד להחמיר ולקרוא גם את פירוש רש"י.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם חייבים להוציא את המילים מהפה בשעת לימוד תורה ובכלל בזמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום? י"ז כסלו תשע"א / 24 בנובמבר 2010

שלום רב!

להלכה אנו פוסקים, שהרהור אינו נחשב כדיבור. ולכן, בכל עניני הברכות ותפלות וקריאת שניים מקרא, ומגילה וכדומה, חובה לקרוא בפיו ממש, ואין להסתפק בהרהור הלב בלבד.

ולגבי תלמוד תורה. להלכה, גם כשאינו מוציא בפיו את המילים, הרי זה נחשב כתלמוד תורה. ובפרט בשעה שלומד, הוא מהרהר ומתבונן בעיון והבנת הלימוד, שכל זה בכלל תלמוד תורה. אבל נכון מאד להקפיד להוציא בפיו את עיקרי הדברים שלומד, וכדברי רבותינו (עירובין נד.), "חיים הם למוצאיהם", למי שמוציא דברי תורה בפיו. וכן נהגו כל גדולי רבותינו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לדעת אם אפשר ליקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בלילה? ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

בליל שבת, מותר לקרוא מקרא בלילה. אבל בלילות החול, נכון שלא לקרוא מקרא, עד חצות הלילה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה