הלכה ליום רביעי י"ט שבט תשע"ז 15 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר חי בן רחל

אשר מאיר את כל הסובבים אותו בטוב לב, שיזכה לאורך ימים ושנים מתוך שמחה ובריאות איתנה בכל גופו ונפשו! ויהיו רק ניסים וישועות ובשורות טובות בעז"ה!

הוקדש על ידי

בתו

הטבת חלום – חששו של מרן זצ"ל לחלום

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי כי ישנם חלומות שהם אמתיים, אבל רוב דברי החלומות אינם אמתיים.

ומכל מקום, מכיון שלעתים יש אמת בדברי חלומות, יש וקורה, שאדם חולם חלום ונפשו עגומה עליו (שהוא בצער מחמת כן, ומיצר ודואג), ועתה הוא שואל כיצד עליו לנהוג.

והנה אם גם בעיניו של החולם נראה שאין החלום אמיתי, ואין הוא חושש לו, אינו חייב כלל להתייחס לדברי החלום, ומבטלו בלבו ודיו. אלא אם רוצה לרווחא דמלתא (שיהיה הדבר מרווח), יכול לעשות סדר הטבת חלום כמו שנבאר. (ובכל מקרה נכון שיעשה שאלת חכם לדעת כיצד לנהוג).

הרואה חלום רע, ונפשו עגומה עליו, ילך לחכם הבקיא בענינים אלה, שיאמר לו אם יש מקום לחוש לדברי החלום. ואם עדיין נפשו עגומה עליו, כי רואה שיש לחוש לדברי החלום, יכול לעשות "הטבת חלום". (שורש הדבר שהטבת החלום מועילה, הוא משום שפתרון החלום במציאות, תלוי בפתרון החלום שיפתרוהו בני אדם, כמו שאמרו בגמרא (ברכות נה:), כל החלומות הולכים אחר הפה, כלומר, אחרי הפתרון. ומכיון שאומרים לו בסדר ההטבה שחלום טוב חלם, הדבר משפיע להיטיב את החלום).

וכיצד עושים הטבת חלום? ילך בפני שלשה מאוהביו, ויאמר בפניהם "חלמא טבא חזאי", (חלום טוב ראיתי), ויאמרו לו הם, "טבא הוא, וטבא להוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא די יהוי טבא, טבא הוא וטבא להוי". כלומר, טוב הוא, וטוב יהיה, ה' יעשנו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב, ויהיה טוב". ואחר כך יאמרו לו שלשה פסוקים שיש בהם לשון "הפיכה", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "פדות", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "שלום". והובאו פסוקים אלה בגמרא במסכת ברכות דף נה עמוד ב'. וכן מובא נוסח הפסוקים בסדורים נוסח עדות המזרח.

ונוהגים שהחולם אומר "חלמא טבא חזאי" שלש פעמים, ואחר כך משיבים לו השלשה "טבא הוא וטבא להוי" וכו' שבע פעמים. ואחר כך כשאומרים את הפסוקים שיש בהם לשון הפיכה ולשון פדות ולשון שלום, אומר החולם את הפסוק הראשון, והשלשה משיבים לו באמירת שני הפסוקים הנותרים. ומנהג זה הוא על פי דברי רבינו האר"י.

ובסידורים נוסח הספרדים מובא כל נוסח הטבת החלום על פי דעת רבינו האר"י.

וצריך החולם לספר את חלומו לשלשת אוהביו לפני שעושים לו ההטבה. ואחרי שעושים לו ההטבה, אומרים לו, לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלהים את מעשיך.

מובא בסידורים נוסח הטבת חלום קצר שאומרים אותו בשעת ברכת כהנים. וכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כי נוסח זה מיועד למי שחלם חלום, ואינו יודע אם הוא חלום טוב או חלום רע. אבל מי שחלם חלום שהוא בודאי ענין רע, צריך לעשות נוסח ההטבה שהזכרנו כאן. וכן יש חלומות שצריך להתענות (לצום יום אחד) מחמתם. ומכיון שהדברים אינן מצויים כל כך, לא נאריך בביאורם במסגרתינו.

ומעשה היה, שבא אלינו לפני כעשר שנים אדם אחד מכובד, ואמר שראה בחלומו אשה זקנה שנפטרה לבית עולמה, והיא היתה מכירה את מרן זצ"ל, וביקשה מאותו אדם, שישלח למרן זצ"ל, וימסור לו שיתפלל בדחיפות להצלחת דינה בת לאה ולישועתה (את השם האמיתי כמובן, לא נוכל לפרסם). והנה אותו אדם לא היה ממכירי משפחת מרן זצ"ל כלל, ולא ידע מי היא "דינה בת לאה" כלל, ובכל זאת פנה אלינו וביקש שנאמר למרן שכך ראה בחלומו. הלכנו למרן זצ"ל, ואמרנו לו את דבר החלום, ותיכף שם מרן זצ"ל לב לכך, שהשם שאותה זקנה אמרה, הוא שמה של נכדתו של מרן זצ"ל. מיד מרן זצ"ל בירך את אותה נכדה קצת באריכות ובכוונה רבה. שאלנו את מרן זצ"ל, האם הוא חושש באמת לחלום שהוא אמיתי? אמר לנו, איני יודע אם הוא אמיתי, אך מה בכך שאברך? "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה". ואמנם לאחר ימים מעטים, התברר שבעלה של אותה נכדה חלה במחלה קשה, ובסופו של דבר התרפא ברוך ה' ממחלתו. ומי יודע אם לא בזכות תפלת מרן זצ"ל נעשה כל זה? לכן, אף שאין לחוש יותר מדאי לחלומות, מכל מקום במקום שנראה שהחלום הוא אמיתי, יש מקום לחוש לו מעט, וה' יברך את עמו בשלום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה