הלכה ליום שלישי ה' כסלו תשע"ט 13 בנובמבר 2018

ההלכה מוקדשת להצלחת

חיילי צבא הגנה לישראל בדרום הארץ

שה' יתברך יצליחם, ויפלו כל אויבינו תחתיהם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה
ולא יאונה להם כל רע

הוקדש על ידי

הלכה יומית

מצות התוכחה בזמנינו – הנהגותיהם של גדולי ישראל

כתב הרמב"ם, (הלכות דעות פרק ו), "המוכיח את חבירו תחילה, לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו (שיבייש אותו), שנאמר "ולא תשא עליו חטא", כך אמרו חכמים, יכול אתה מוכיחו ופניו משתנות? (מרוב בושה, הוא מסמיק או מחויר), תלמוד לומר "ולא תשא עליו חטא", מכאן שאסור לאדם להכלים את ישראל, וכל שכן ברבים, ועון גדול הוא, כך אמרו חכמים, המלבין פני חבירו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא, לפיכך צריך אדם להזהר שלא לבייש חבירו ברבים, בין קטן בין גדול, ולא יקרא לו בשם שהוא בוש (מתבייש) ממנו, ולא יספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו". עד כאן דבריו.

וכתב הגאון רבי זלמן (בעל התניא): ורבים, אפילו הם מזידין (אפילו אם עושים מעשים רעים בכוונה), אין להוכיחם יותר מפעם אחת, אם ידוע לו שדבריו אינם נשמעים, ועל זה אמרו, כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע. ואם הם שוגגים (טועים ועוברים על מצוות התורה מתוך חוסר ידיעה), אין להוכיחם כלל, שמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים.

וסיפר הגאון הצדיק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל, האדמו"ר מקלויזנבורג, כי לפני דורות אחדים, בימיו של האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן, פנה אליו אחד ממזהירי השבת בעיר לבוב שיבוא לעזרתו במחאות שהיה עושה כנגד היהודים שפרצו גדר והחלו לפתוח חנויות ביום השבת. עסקן זה, היה נוהג לצאת ולגעור בהם ולהפריע להם בפתיחת החנויות בכח הזרוע ממש. ועל כן היה תמה, מדוע זה כבוד הרב אינו בא לעזרתו?

השיב לו רבי מאיר, עכשיו, שהטומאה בעולם מתגברת והולכת, אין להתגרות עם העוברים על דברי התורה במלחמה גלויה, כי עוד עלול מעשה שטן להצליח, ויצמח מזה חילול ה' חס ושלום. אלא, כשתצא להצילם מן החטא, תוכיחם בניחותא, ותדבר אליהם טובות, וקודם לכן תתפלל לה' ותאמר, הריני הולך לעשות פעולה לכבודך תתברך, אנא הצליחני שאעשה דבר המועיל ומתקיים.

עוד יש להזכיר מעשה נחמד, מהנהגתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. שפעם אחת בליל שבת, התגודדו קבוצת בחורים מאחת הישיבות הותיקות בירושלים, על יד ביתו של הרב קוק במרכז העיר. כאשר סיים הרב את תפילת השבת, שלח את משמשו שיבדוק מה רצונם של הבחורים. והללו זעקו לעבר השמש, כי הנה חילול שבת מתרחש כעת ברחוב קינג ג'ורג', כאשר יהודי פרץ גדר והוא מוזג קפה בבית הקפה שלו בעיצומה של השבת! ועל כן דורשים אנו כי הרב הראשי יבא עמנו כעת לבית הקפה למחות על חילול שבת קדשנו! שמע זאת השמש, והעביר את הידיעה לרבו. שמע הרב, ושתק, וצוה על בני ביתו להסב עמו לסעודת השבת, תוך כדי קריאות גנאי מפי בחורי הישיבה, שזעקו כי כעת רואים הכל שלרב קוק לא איכפת ממצבה הרוחני של ירושלים.

לאחר שהסתלקו הבחורים מפתח ביתו של הרב, ביקש הרב ממשמשו לסור עמו לבית הקפה. שאל אותו השמש, בשביל מה רוצה רבינו ללכת לשם? ענה לו הרב, מה זאת אומרת? יהודי מחלל שבת ופורץ את גדר השבת בירושלים! פלטרין של מלך! ואני לא אלך למחות בו ולנסות לשכנעו לחדול ממעשיו?

עמד השמש נדהם ושאל את הרב, אמור לי רבי, אם כך היא דעתו של הרב, שיש למחות בידו של מחלל שבת זה, אם כן, מדוע לא התלווה הרב לחבורת הבחורים שהיו כאן קודם? מדוע נתן הרב פתחון פה בידם, לומר לכולם שלרב קוק לא איכפת ממצב הדת? נענה לו הרב, חייך, שרציתי ללכת איתם, אבל אז חשבתי שאם נלך כולנו יחד, הרי שאם עד עתה היה אותו מוזג קפה "מחלל שבת", הרי שעתה יהפוך להיות "מחלל שבת בפרהסיא", שהרי אנו יותר מעשרה יחד, לכן לא הסכמתי ללכת, עד עכשיו! הלך הרב והוכיחו בניחותא כדרכה של תורה.

שאלות ותשובות על ההלכה

ישנו סיפור נוסף על הרב קוק - כאשר רצו יהודים מבית הכנסת שלו ביפו למחות נגד הסנדלר שחילל שבת, אמר להם הרב קוק לבוא יחד איתו ולנהוג כמותו. הוא ניגש אל הסנדלר, לחץ את ידו ואמר לו בחום "שבת שלום" ולא יותר. גם השיירה של המתפללים המשתאים עשו כן - לחצו את ידו ואמרו שבת שלום בזה אחר זה. במוצאי השבת בא הסנדלר אל הרב קוק וקיבל בפניו לשמור שבת. ז' כסלו תשע"ט / 15 בנובמבר 2018

תודה רבה על המעשה המחכים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה