הלכה ליום שני ז' תמוז תש"פ 29 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום בן סוליקה ז"ל וחיים ז"ל בן חנה

ת.נ.צ.ב.ה.
וגם לרפואה שלמה לחנה בת מסעודה, מזל בת רחל, רחל בת מזל וחן תחיה בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

"שהחיינו" על ריח טוב

שאלה: האם מברכים ברכת שהחיינו על ריח טוב שמתחדש משנה לשנה?

תשובה: ביארנו בהלכה הקודמת, שעל פרי חדש, כגון תותים או ענבים וכדומה, כאשר בא לאכול מהם בפעם הראשונה באותה שנה, מברך עליהם את הברכה הראוייה להם, ולמשל ברכת "בורא פרי העץ", ולאחר מכן מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולפיכך עלינו לדון, האם גם על ריח טוב המתחדש מידי שנה, כגון ריח של פרח "יסמין" הגדל רק בחודשי הקיץ, וכן ורדים ושושנים, שגם הם אינם גדלים אלא בחודשי הקיץ, האם גם עליהם יש לברך ברכת שהחיינו או לא?

והנה רבינו הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, כתב בתשובה, שריח טוב המתחדש משנה לשנה, כגון הורד והיסמין וכדומה, יש לברך עליו שהחיינו. ואף על פי שבכל מקום אנו יודעים שריח הוא אינו דבר חשוב, ויש לכך השלכה לכמה דינים, מכל מקום, לענין ההנאה מהריח, שתיקנו לנו רבותינו לברך עליה ברכות הריח, בודאי שהוא הדין שיש לברך עליהם ברכת שהחיינו, שמכיון שיש לאדם הנאה בריח, לכן עליו לברך על הריח, וכמו כן עליו לברך שהחיינו. והביאו דבריו להלכה כמה מגדולי הפוסקים.

אולם בספר "שיירי כנסת הגדולה", העיר על כך הרי עינינו הרואות שלא נוהגים לברך ברכת שהחיינו על ריח טוב. ונתן טעם לדבר. ובספר לחם חמודות כתב, שהטעם שאין אנו מברכים שהחיינו על ריח טוב, הוא מפני שהריח מביא להנאה מועטת, שהרי מטעם זה אין אנו מברכים "ברכה אחרונה" על ריח טוב, שהרי אין בו אלא הנאה מועטת, וכמו שכתב רש"י. ולכן גם לענין ברכת "שהחיינו", מכיון הנאה חשובה ומשמחת כל כך בריח טוב, לכן אין לברך שהחיינו על ריח טוב.

ועוד טעם נפלא למנהגינו שאין לברך שהחיינו על ריח טוב, כתב בספר לחם חמודות הנ"ל, בשם עמיתו הגאון רבי משה לוי דיין זצ"ל, שהרי הריח הטוב, גורם להנאה גם לנשמה, ולא רק לגוף, וכמו שנאמר בתהלים "כל הנשמה תהלל יה". ולכן לא שייך לברך ברכת "שהחיינו" על דבר שנוגע גם לנשמה, שהרי הנשמה היא נצחית, וגם לאחר שהאדם נפטר מן העולם ונחשב "מת", עדיין נשמתו חיה וקיימת. לפיכך אין לברך שהחיינו על ריח טוב המתחדש משנה לשנה, שעיקרו הוא הנאה לנשמה הנצחית.

ואמנם בשו"ת פעולת צדיק כתב שבילדותו ראה לרבותיו שהיו מברכים שהחיינו על הריח הטוב היוצא מהורדים. והאריך להצדיק את מנהג רבותיו בזה. מכל מקום להלכה פסק מרן החיד"א, שמכיון שכלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", לכן אין לברך שהחיינו על ריח טוב. ועוד, שאילו האמת היתה כדעת הרדב"ז שיש לברך על ריח טוב, קצת קשה כיצד לא נזכר דין זה בדברי אף אחד מרבותינו הראשונים.

לכן להלכה אין לברך שהחיינו על ריח טוב, שמכל מקום לא יצאנו מידי מחלוקת בדבר. והרוצה להתחסד, רשאי לברך ברכת שהחיינו על ריח טוב, בלי "שם ומלכות", כלומר שלא יזכיר שם שמים בברכתו, אלא יאמר, "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי שהחיינו, האם צריך לברך על פרי שאינו חדש אבל לא אכלת ממנו זמן רב ד' חשון תשע"ב / 1 בנובמבר 2011

בפעם הראשונה שאוכל מאותו פרי באותה העונה, יכול לברך שהחיינו. ואין צורך שהפירות יהיו מבכורי אותה העונה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה