הלכה ליום שני ז' אייר תשס"ח 12 במאי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

שהשי"ת ירפאה רפואה שלימה בתשח"י

הוקדש על ידי

משפחתה

מלאכת בישול בשבת ושיעור החום שהיד סולדת בו

במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שאסרה התורה עשייתה בשבת היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו שכל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיה נהוג לעשותן במשכן, ומבואר בגמרא שעיקר מלאכת אופה שהיה נהוג לעשותה במשכן, היא בבישול הסממנים לצורך הקטורת, ומה ששנינו במשנה "אופה" ולא "מבשל" הוא מפני שבכלל מלאכת בישול נאסרה גם אפיה, וכן דין צלייה וטיגון בשבת שווה לדין בישול האסור בשבת מן התורה, ובכל זאת בחר התנא למנות דווקא מלאכת "אופה" משום שגם שאר המלאכות שהוזכרו במשנה לפני כן, הן עוסקות בסדר הכנת הפת (הלחם), מלאכות מעמר ודש וזורה וטוחן ובורר ומרקד והלש, ולפיכך המשיך ושנה מלאכה השייכת בפת, שהיא מלאכת אופה, למרות שעיקרה של המלאכה הוא מבשל.

ובכלל איסור זה נמצא גם המניח מאכל שנתבשל כבר מערב שבת, אבל לא נתבשל כל צרכו, וכגון שנתבשל רק חצי בישולו, וחוזר ומניחו על גבי האש או הפלאטה החשמלית בשבת, הרי זה עובר על מלאכת מבשל בשבת, (ואף אם נתבשל המאכל כל צרכו קודם השבת, לא תמיד מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת וכפי שיבואר בעזרת ה' בקרוב).

איסור בישול בשבת אינו שייך כלל וכלל לאיסור הבערת אש בשבת, כי מלאכת הבערת אש היא מלאכה נפרדת לחלוטין. לפיכך המבשל בשבת חייב, אף אם בישל על גבי אש שמוכנה כבר מבעוד יום קודם כניסת השבת, וכן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית שהודלקה כבר לפני כניסת השבת, וצריך להזהיר על כך, מפני שישנם לצערנו רבים שטועים וסבורים שמותר לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית, ונכשלים בחילול שבת, וכל זאת מתוך חוסר ידיעת ההלכה.

איסור בישול בשבת הוא בחימום תבשיל וכדומה לחום "שהיד סולדת בו", דהיינו חום שהיד נרתעת קצת כאשר היא נטבלת בתוכו, ולהלן נבאר כמה הוא שיעור זה. אולם אסור להניח מאכל על גבי האש בשבת, אף אם מתכוון להוציאו מן האש קודם שיתחמם כל כך, משום שכל שאם יישאר שם המאכל כל היום כולו יוכל לבוא לידי חום שהיד סולדת בו, יש בהנחת התבשיל שם איסור משום בישול בשבת. אבל להניח מים כנגד האש באופן שהם רחוקים ממנה ואינם יכולים לעולם להגיע לחום כזה, מותר בשבת, משום שאין זה נחשב מבשל.

בענין זה של קביעת מידת החום  של "יד סולדת בו", יש כמה משמעויות הלכתיות, הן בהלכות שבת והן בהלכות כשרות, ולדוגמא, מי שהכניס כף חלבית לתוך מאכל בשרי שאינו חם בחום שהיד סולדת בו, די לו בשטיפת הכף, ומיד היא מותרת, אולם אם הגיע חום התבשיל למידה זו שהיד סולדת בו, הרי נאסרה הכף מפני שהיא בלועה מטעם בשר ומטעם חלב, ואסור להשתמש בה שוב אלא לאחר שיגעילנה, כלומר שיטבלנה ברותחין כראוי.

ונסתפקו רבני הדורות האחרונים כמה הוא שיעור חום כזה שהיד סולדת בו, כי יש שאמרו שכל חום שהוא יותר מחמימותו של הרוק שבפה, כבר נחשב לחום שיד סולדת בו (כלומר, מעט יותר מארבעים מעלות צלסיוס, שכן אדם שהוא חולה, טמפרטורת הרוק שלו היא כארבעים מעלות). אולם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, הביא ראיה נפלאה שחום של כארבעים וחמש מעלות צלסיוס עדיין אינו נחשב לחום שהיד סולדת בו.

כי בגמרא במסכת חולין נחלקו רבותינו לענין חום בית השחיטה (כלומר מקום השחיטה של הבהמה או העוף בזמן השחיטה), אם מחמת רתיחת הדם בזמן השחיטה, מגיע חום דמה של הבהמה לחום שהיד סולדת בו, ולפיכך יש אומרים שהסכין של השחיטה, בלועה מדם הבהמה, ואסור להשתמש בה לדברים אחרים.

והנה הדבר ברור, שעד זמן השחיטה, אין דמה של הבהמה חם בחום שהיד סולדת בו, שכן לא נחלקו אלא על זמן השחיטה, אבל קודם השחיטה בודאי שאין חשש בזה.

גם לא מצאנו בפוסקים, ראשונים ואחרונים, מי שיחלק בין שחיטת בהמה לשחיטת עוף, גם לא מצאנו שחילקו בין עוף חולה לעוף בריא, אלא בכל האופנים, אין דמם של בעלי החיים הטהורים חם יותר מחום שהיד סולדת בו.

והדבר ידוע בזמנינו, כי חום דמה של בהמה הוא חם יותר מחום הדם של האדם, כי חום הדם של האדם הוא כשלשים ושש מעלות לאדם בריא, וכשהוא חולה יכול להגיע אפילו לארבעים ואחת מעלות, ואילו בהמה מסוגלת להגיע לטמפרטורה גבוהה יותר. ועל כולם, הברווז, שחום גופו יכול להגיע לארבעים וחמש מעלות אצל ברווז בריא, ואף יותר מכך אצל ברווז חולה. נמצאנו למדים אם כן, שאין ספק, שעד חום של כארבעים וחמש מעלות (ואולי אף עוד יותר מכך) אין חשש של בליעה בכלים כלל, כי אין חום זה נחשב לחום שהיד סולדת בו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה