הלכה ליום שני ו' שבט תשע"ה 26 בינואר 2015              

תאריך ההלכה: ו' שבט תשע"ה 26 בינואר 2015

קטגוריה: ברכות


דיני קדימה בברכות – מעשה ברבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל

בליל ט"ו בשבט, שיחול בשבוע הבא, נוהגים לאכול כמה מיני פירות וירקות. ויש ללמוד בימים אלה, את סדר הברכות. וכפי שנבאר.

ויש לדעת כי דינים אלה פשוטים הם, ובתוך זמן קצר נתבאר את עיקריהם. וכמה יש להצטער על רוב בני האדם, שאינם בקיאים בסדר הברכות, ונכשלים יום יום בענין זה.

ומסופר על הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך, שפעם השתתף בחתונת אחד מתלמידיו, בהכנסו לאולם, ראה בני ישיבה עומדים בסמוך ל"בר", ואוכלים ושותים להנאתם. העיר להם הגאון זצ"ל בחכמתו הרבה, ואמר להם את הדברים הללו: "כמה אני שמח לראות אתכם שאתם תלמידי חכמים גדולים, שהרי בכל פעם שאני עצמי עומד בסמוך למאכלים המוגשים, אני מסתפק על מה יש לברך בתחילה, ורק לאחר מחשבה אני יכול לברך. ואילו אתם, תיכף אתם ניגשים, מברכים ואוכלים מכל מה שמתחשק לכם. כנראה שאתם באמת בקיאים היטב בהלכה".

הטעם שיש סדר לברכות
כאשר בא אדם לברך על כמה מאכלים הנמצאים לפניו, אין הוא רשאי לברך על מה שירצה לפי איזה סדר שיחפוץ. אלא יש סדר לברכות. וטעם הדבר שיש סדר לברכות הוא מאחת משתי סיבות.

הסיבה הראשונה שיש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, הוא מפני חשיבותה של אותה ברכה. וענין זה יתבאר בעזרת ה' בהלכה הבאה. והסיבה השנייה שבגינה יש להקדים ברכה מסויימת על פני חברתה, היא מפני חשיבות המאכל שבאים לברך עליו. וענין זה יתבאר להלן.

פירות שבעת המינים
ראשית נבאר, כאשר באים לפני האדם פירות שברכתן בורא פרי העץ, על איזה פרי יש לברך בתחילה?

פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל הם שבעה מינים, כמו שכתוב בתורה (דברים ח, ח) "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". (ופירוש "דבש": תמרים. וכמבואר בירושלמי פ"א דביכורים ה"ג). ופירות שבעת המינים קודמים לברכה לכל שאר מיני פירות העץ.

וכגון, אדם שנמצאים לפניו תפוחים ותמרים (שהתמרים הם משבעת המינים), עליו לברך תחילה על התמרים, שהם משבעת המינים, ואוכל מהם, ואחר כך אוכל מן התפוחים.

וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שאף אם התפוח חביב עליו יותר מן התמר, לעולם מין שהוא משבעת המינים קודם לברך עליהם תחילה.

הקדמת הברכה בין פירות שבעת המינים עצמם
כל פרי משבעת המינים שהוזכר בפסוק ראשון, הרי הוא קודם לחבירו, כי הוא חשוב יותר. ולכן מי שעומדים לפניו תאנים וענבים, עליו להקדים את הענבים לתאנים, שהרי הענבים נכתבו בפסוק לפני התאנים.

ומלבד זאת, עוד יש קדימה נוספת לכל פרי הסמוך יותר למילה "ארץ" בפסוק. וביאור הדברים: נאמר בתורה: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. נמצא שהמילה "ארץ" מוזכרת פעמיים בפסוק. ואם כן הפרי "זית", נכתב ראשון אחרי המילה "ארץ" בפסוק (ארץ "זית שמן"). והפרי "גפן", נזכר שלישי אחרי המילה "ארץ" (ארץ חיטה ושעורה "וגפן"). ועל כן אם נמצאים לפני האדם זיתים וענבים, עליו להקדים את הברכה על הזיתים, הסמוכים יותר למילה "ארץ", לעומת הענבים, הרחוקים יותר וחשיבותן מועטת.

וכשם שהזיתים קודמים לענבים, כמו כן התמרים קודמים לענבים, כי התמרים נכתבו שניים אחרי מילת "ארץ" שבפסוק (ארץ זית שמן ו"דבש"), והגפן נכתב שלישי למילת "ארץ" הראשונה שבפסוק (ארץ חיטה ושעורה ו"גפן"), ולכן התמרים קודמים גם לתאנה ולרימון, משום שחשיבות הפרי נמדדת, על פי קרבתו למילת "ארץ" שבפסוק.

ולסיכום:
נמצא משפט הקדימה בברכות שבעת המינים כך הוא: ברכת "המוציא לחם מן הארץ" קודמת לכל דבר, (ומפני כך מכסים את החלות לפני הקידוש ביין בשבת ויום טוב, להראות כאילו אין כאן פת לפנינו בכדי להקדימו, וכפי שביארנו כבר בהלכות קידוש, כי כל דיני הקדימה הם דווקא כשנמצאים שני המינים לפניו וברצונו לאכול משניהם, אבל אין צורך להמתין עד שיבא לפניו המין שמוקדם לברכה). ולאחר מכן ברכת "בורא מיני מזונות", ולחם או עוגה שעשויים מקמח חיטה, קודמים ללחם או לעוגה שעשויים מקמח שעורים, שהרי חיטה נכתבה בפסוק לפני שעורה. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ. וברכה אחת שמברך "בורא פרי העץ" פוטרת כל מיני פירות העץ שבדעתו לאכול כעת.

אם טעה והקדים פרי עץ המאוחר בפסוק לחברו, כגון שבירך "בורא פרי העץ" על רימון, ויש לפניו תאנים, או אפילו בירך על פרי שאינו משבעת המינים, כגון תפוח, ויש לפניו פירות משבעת המינים, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שוב. שאין משפט הקדימה של שבעת המינים כסדרן, אלא לעניין לכתחילה ולא לעכב בדיעבד.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאנו מכסים את החלות בשבת מכיוון שחיטה קודמת למילה ארץ יותר מגפן, אם כן המילה "זית" היא ראשונה לארץ כמו החיטה.
האם צריך אם כן לכסות גם את הזיתים שנמצאים על השולחן כמו את החלות? י"ב שבט תשע"א / 17 בינואר 2011

שלום רב!
הזיתים סמוכים למילה "ארץ" השנייה, ומה שקרוב יותר ל"ארץ" הראשונה, קודם.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב