הלכה ליום חמישי כ"ט אייר תשע"א 2 ביוני 2011              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

בנה

תאריך ההלכה: כ"ט אייר תשע"א 2 ביוני 2011

קטגוריה: חג השבועות


דיני יום טוב שני של גלויות

מכיון שבכל ערב יום טוב עולות שאלות רבות הנוגעות לעניני יום טוב שני של גלויות, על כן נבאר בקיצור פרטי דינים עיקריים מענין זה.

תקנו רבותינו, שבחוץ לארץ יש לעשות שני ימים טובים, והוא הנקרא יום טוב שני של גלויות, כי הוא נוהג רק בגולת ארץ ישראל.

וכל מה שאסור לעשות ביום טוב ראשון אסור גם ביום טוב שני, חוץ מאשר לעניין חולה שאין בו סכנה, (שהוא אדם חולה ממש, אך אין חשש לחייו), שביום טוב ראשון אסור לישראל (יהודי) לעשות לו רפואה אלא על ידי גוי, שהישראל אומר לו מה שיעשה והוא עושה על פיו. ואילו ביום טוב שני מותר לישראל עצמו לעשות עבור החולה דברים האסורים מדרבנן. (ומכיון שהדבר אינו מצוי כל כך לא נאריך בזה). וכן לעניין קבורת המת, יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, שביום טוב ראשון אסור לישראל להתעסק בקבורת המת, אלא דואגים שגוי הוא שיעשה את צרכי הקבורה, אבל ביום טוב שני מותר לישראל לעשות את הדברים הצריכים לקבורה. (ובלשון רבותינו אמרו "יום טוב שני של גלויות, לגבי מת, כחול עשאוהו רבנן, שדינו כיום חול לענין קבורת המת).

כשנפטר לבית עולמו הגאון רבי יום טוב ליפמן, המחבר "תוספות יום טוב", הובאו לאלמנתו הרבנית הרבה הצעות נישואין מחשובי העיר, רבנים ועשירים, אך היא היתה דוחה את ההצעות שהובאו לפניה, באמרה כי אין כמו בעלה הראשון. לימים, שלח אליה רב אחד, ושמו גם כן היה יום טוב, כשם בעלה הראשון, והציע לה להשתדך עמה, ונימוקו עמו, שאף על פי שהוא אינו חשוב כל כך כמו "יום טוב" הראשון שהיה לך, מכל מקום, הרי הוא כעין "יום טוב" שני של גלויות. שלחה אליו הרבנית בחכמתה, יום טוב שני של גלויות, לגבי המת (הוא בעלה הראשון), כיום חול עשאוהו רבנן. 

כל מה שיש חילוקים בין יום טוב ראשון ליום טוב שני,  זהו דוקא בשאר ימים טובים,  אבל ראש השנה שהוא יומיים גם בארץ ישראל, יום טוב שני שלו חשוב כיום טוב ראשון לכל דבר, שכם שני הימים הם כיום טוב אחד ארוך, ולפיכך אין שום חילוק ביניהם.

תושב ארץ ישראל שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני, מלבד באופנים שנבאר בהלכה הבאה בעז"ה.

ולענין התפילה ביום טוב שני של שבועות ושביעי של פסח ובתשיעי של סוכות, שבארץ ישראל מתפללים תפילת יום חול, בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, יקרא קריאת שמע עם תפילין ביחידות בביתו, ואחר כך ילבש בגדי חג וילך להתפלל עם הציבור, ויתפלל תפילת יום חול, וכשיאמרו הציבור הלל יכול הוא ג"כ לומר הלל בלא ברכה, וטוב לאומרו מקוצר כדרך שאומרים בראש חודש. וכשיתפללו הציבור מוסף, יאחז הוא את הסידור ויאמר כמה פרקי תהילים כדי שיראה כאילו מתפלל עם הציבור תפילת מוסף.

ואפילו אם יש מספיק מבני ארץ ישראל בכדי לעשות מנין בפני עצמם ולהתפלל תפילת  חול, לא יארגנו מנין נפרד, אלא יתפללו עם הציבור כמו שביארנו, אבל אם יום טוב שני חל בשבת, יכולים הם לארגן מניין לתפילת שבת שלהם.

מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו ביום טוב ראשון על ידי בוילר חשמלי באמבטיה הפרטית שבביתו.

בהלכה הבאה נבאר בעז"ה את הדברים אשר מותר לבן א"י הנמצא בחו"ל לעשות ביום טוב שני של גלויות.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב