הלכה ליום ראשון י"א תשרי תשע"ב 9 באוקטובר 2011              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרת אסתר בת מרים ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

תאריך ההלכה: י"א תשרי תשע"ב 9 באוקטובר 2011

קטגוריה: תפילה


שאלה: האם יש להתפלל על אדם רשע שיחזור בתשובה, או שמותר לקללו שיאבד מן העולם?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לקלל שום אדם מישראל, ובסוף דברינו הזכרנו שאמנם מצאנו בכמה מקומות שתלמידי חכמים קללו או התפללו לנפילת שונאיהם, וכתבנו שזאת משום שיש מקרים שבהם מותר לקלל, ונבאר.

בגמרא במסכת בבא קמא (דף צד:) אמרו, ונשיא "בעמך" לא תאור, בעושה מעשה עמך. כלומר, כל מה שאסרה התורה לקלל נשיא, היינו דוקא בנשיא ש"עושה מעשה עמך", שמקיים את מצוות התורה שנתנו לעם ישראל, אבל נשיא שאינו מקיים את מצוות התורה, אין איסור לקללו. וכל שכן סתם אדם שאינו עושה מעשה עמך, שאין שום איסור לקללו. וכן פסקו בפירוש במה מרבותינו הראשונים. וכן פסק הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) בביאור הלכה (סי' שכט ס"ב).

והוא הדין לענין העוון החמור לבזות שום אדם מישראל, שזהו דוקא בעושה מעשה עמך, וכן לענין החיוב להוכיח (להעיר) את חבירו כשעושה מעשה איסור, שזהו דוקא באדם העושה מעשה עמך, אבל אם אינו עושה מעשה עמך אין שום חיוב להוכיחו על עוונותיו, וכן אין איסור לבזותו (כמובן באופן מוצדק), וכמו שנראה מדברי הרמב"ם (פ"ו מהל' דעות). וכן פסק בספר חפץ חיים (כלל ז'). וכמו כן מותר לעשות מחלוקת עם הרשעים, כמו שכתב רבינו יונה בספר שערי תשובה (שער ד' סי' נט). (ואמנם יש מקום רב לחלק בין אותם שלא שמרו תורה ומצוות בזמן רבותינו לבין היהודים החילוניים בזמנינו, אך בנקודה זו נגע רק בהלכה הבאה).

אלא שבגמרא בברכות (דף י.), הובא מעשה בבריונים שהיו דרים בשכנותו של רבי מאיר והיו מצערים אותו הרבה, היה מבקש עליהם רבי מאיר רחמים שימותו, אמרה לו אשתו ברוריה, טעמך שאתה מתפלל עליהם שימותו הוא משום שכתוב "יתמו חטאים מן הארץ", וכי כתוב "חוטאים", ועוד שהרי בהמשך הפסוק נאמר "ורשעים עוד אינם", וכי אם ימותו החוטאים הרשעים אינם (כלומר, אין משמעות נכונה למילים אלו אם אמרנו כבר שתמו החוטאים), אלא בקש רחמים עליהם שיחזרו בתשובה, ואז רשעים עוד אינם, מפני שיהיו גם  הם צדיקים. ומכאן לכאורה מבואר שאין לקלל את הרשעים, וכן אין לעשות עמהם מחלוקת, אלא להתפלל עליהם שלא יחטאו, ולהשתדל להוכיחם בדרכי נועם לשוב בתשובה שלימה.

אמנם יישוב הדברים הוא, שאדם שהוא חוטא, אך אינו מזיק מבחינה רוחנית לאחרים, וגם אינו חוטא בכדי להכעיס את בוראו (כמו רוב החוטאים, שאינם חוטאים בכדי להכעיס, אלא חוטאים מפני שנח להם ללכת בשרירות לבם אחר תאוות העולם הזה), אין לקללו כלל, אלא יש להתפלל עליו שיחזור למוטב ויעבוד את בוראו, אבל אדם החוטא ומחטיא את הרבים, או שיש בידו שררה ומנצלה על מנת למנוע תורה מישראל, או בכדי להצר לתלמידי חכמים וכדומה, הרי שאין להתפלל על אדם כזה שיחזור בתשובה, כי בכל רגע ורגע הוא מונע תורה וקדושה מישראל, והרי הוא ממשנאי ה' אשר מצוה לשנאתם, כמו שנאמר בתהלים משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכן הדין לענין אנשים המפיצים ברבים דברי אפיקורסות כדי להטעות את ישראל, בכל צורה שהיא, או אנשים המפיצים דברי שנאה כנגד תלמידי חכמים וכנגד תורתינו הקדושה, כל אלה אנו מתפללים עליהם שירחם ה' על שארית עמו ויאבד את אלה הרשעים. אם כי לא לנו ניתנה הרשות לפגוע בהם כמובן. וכבר ביארנו בהלכות כבוד הורים, כי אף על פי שיש לו לאדם לכבד את הוריו גם אם אינם שומרי תורה ומצוות, כל זה דוקא אם אינם שומרים תורה ומצוות אך גם אינם מונעים ממנו לשמור תורה, אבך אם הם רודפים אותו ומנגחים את הדת בשנאה, מנעם ה' מכבוד ואין שום חיוב לכבדם כלל. אבל אותם טועים שעושים איסורים ואינם מקימים את המצוות, אין לקללם חלילה, אלא להתפלל לשלומם מבחינה רוחנית, שיעשו כל ישראל אגודה אחת לעבוד את בוראם.

ובהלכה הבאה נדון לענין היהודים שבזמנינו, שלצערינו אינם שומרי תורה ומצוות, מה יחס התורה כלפיהם.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

מה שאמרה ברוריה לרבי מאיר את הפסוק "ותמו חטאים מן הארץ" המילה חטאים מופיעה עם דגש באות ט במשמעות של אנשים חוטאים כמו שנאמר "סורו מעל אהלי האנשים החטאים האלה". אם כן מדוע בכל זאת רבי מאיר שמע ללימוד שלה? א' טבת תשע"ד / 4 בדצמבר 2013

השאלה יפה. ואולי יש ליישב, שחטאים בדגש, הכוונה אנשים חוטאים. אבל לאחר שיחזרו בתשובה לא יקראו עוד "חטאים", מה שאין כן חוטאים, שגם אחרי שחזרו בתשובה, יכולים להקרא חוטאים. כל זמן שלא שבו בתשובה שלימה וטהרו מחטאותם.

שאל את הרב