הלכה ליום שלישי ה' אלול תשס"ו 29 באוגוסט 2006              

ההלכה מוקדשת לכבוד

מורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה

לבריאות איתנה, ונהורא מעליא,
שיזכה להנהיג אותנו לקראת מלך המשיח

הוקדש על ידי

שי ברזילאי

תאריך ההלכה: ה' אלול תשס"ו 29 באוגוסט 2006

קטגוריה: כללי


קבלת פסקי מרן השולחן ערוך ורבינו משה איסרליש

נודע הדבר, שברוב עניני ההלכה פוסקים הספרדים ובני עדות המזרח על פי דעת מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ורוב פסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א מבוססים על הכרעותיו של מרן רבינו יוסף קארו זלה"ה, ועדות האשכנזים (בפרט בחוץ לארץ) פוסקים בדרך כלל על פי דעת רבינו משה איסרליש הרמ"א זלה"ה. ונזכיר בקצרה קצת מדברי הפוסקים בענין זה, על פי מה שכתב בזה מרן הרב שליט"א בכמה מקומות, וזאת גם לבקשת רבים ממנויי "הלכה יומית".

כתב הגאון רבי אליהו בן חיים (המכונה "מהראנ"ח", מגדולי רבותינו הספרדים בטורקיה סמוך לזמן מרן) שרבינו יוסף קארו נתקבל עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו. (ושורש הדבר הוא משום שמרן בחייו היה הרב שעל פיו פסקו כל בני ספרד, וקבלו עליהם את הוראותיו אף אחרי פטירתו, ולא היו חולקים על פסקיו כלל, להוציא מקרים בודדים שיש שפסקו להחמיר נגד דעת מרן). וגדול חכמי איטליה מהר"י מינץ כותב על מרן שכבר נתפשטה חכמתו הרחבה והוראותיו בכל העולם, לא היתה קריה אשר שגבה ממנו, עד אשר נוכל לומר בלי גוזמא, שמזמן הרמב"ם והרמב"ן ועד היום לא נמצא כמוהו בישראל להגדיל תורה ולהאדירה. ורבינו הרמ"א, ראש וראשון לפוסקי האשכנזים, בתשובה למרן הבית יוסף כותב אליו: באתי להשיב מפני הכבוד לדברי מורינו ורבינו הרב הגדול רבי יוסף קארו יצ"ו (ישמרהו צור ויחיהו), אשר מימיו אנו שותים מכדו וקנקנו, אתפלל אל ה' שיאריך ימי מורינו ורבינו נשיא אלוהים בתוכינו, והנני אומר מתניתא דמר וספרו קא מתנינא (והנני אומר את דברי תורתו של מרן ובספריו אני לומד), וחלילה להמרות דברי מעלת כבוד תורתו, שכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ומכל מקום בהרבה מקומות אנו מוציאים את דברי הרמ"א חולקים על דברי מרן הבית יוסף וזאת משום שאף לפי דעת מרן, במקומות שנהגו שלא כפסקיו בשולחן ערוך, צריכים להמשיך במנהגם. אולם הספרדים ובני עדות המזרח נהגו ברוב ככל הענינים על פי דעת מרן הקדוש, ולכן הוראותיו מחייבות את הספרדים, מפני שהוא רבם. (כך הוא בדרך כלל).

ורבינו יהונתן אייבשיץ בספר התומים כתב, שחלילה לנטות בשום אופן מדברי מרן הבית יוסף והרמ"א, משום שאין הם נחשבים ככל הפוסקים שאפשר לחלוק על דבריהם, מפני שכל דבריהם "יד ה' השכיל על ידם" כלומר, שכביכול נכתבו דבריהם מתוך סיוע נפלא מאת השם יתברך שלא תבא בהם שום טעות וכעין הדברים האלה כתבו עוד רבים מאד מגדולי הדורות.

קבלה היא בידינו, שבדורו של מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, היו שלשה רבנים גדולים הראויים לגשת למלאכת הקודש, לקבץ את כל ההלכות, ולגלות שרשיהם ומקורותיהם בתלמוד ובראשונים, להוציא הלכה למעשה מתוך דבריהם, כמו שעשה מרן בספריו בית יוסף ושולחן ערוך. והם: הגאון רבי יוסף טאיטצאק (רבו של מהרשד"ם שכבר הוזכר כמה פעמים אצלינו, ואשר העיד עליו תלמידו בעל ספר ראשית חכמה, שארבעים שנה לא ישן מהר"י טאיטצאק על מיטה, אלה היה ישן על גבי תיבה ורגליו תלויות (כלומר היה ישן על ארגז גדול מאד ורגליו היו מונחות כמו שאדם יושב על כסא גבוה ורגליו אינן נוגעות בקרקע) והיה קם בחצות הלילה לשקוד על דלתות התורה. והגאון רבי יוסף בן לב (המהריב"ל שחיבר ספרי שאלות ותשובות וחידושים על הש"ס), ומרן רבי יוסף קארו. אשר מהשלושה הכי נכבד. ואף על פי שכל אחד מהם היה ראוי לגשת אל המלאכה, מן השמים הסכימו ותנתן דת על ידי מרן הקדוש רבינו יוסף קארו, וזאת מפני הענוה הגדולה שהיתה בו. וזהו בהתאם למאמר חז"ל (עירובין דף יג:) במחלוקת שבין בית שמאי לבית הלל, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים (וכבר הזכרנו ביאור מאמר זה בעבר) ומפני מה זכו בית הלל שנקבעה הלכה כמותם? מפני שנוחים ועלובים היו, והיו לומדים את דבריהם וגם את דברי בית שמאי החולקים עליהם, ולא עוד אלא שהיו מקדימים ללמוד את דברי בית שמאי ולשנן אותם לפני שהיו משננים את דבריהם. וכתב על זה מרן הקדוש בספרו כללי הגמרא, לכאורה יש לתמוה, שאם אין הדין כדבריהם, וכי מפני רוב מדות טובות שהיו בהם נקבעה הלכה כמותם? ותירץ, שיש לפרש כוונת חז"ל, שמפני מה זכו תמיד בית הלל לכוין לאמת, ועל זה השיבו שמפני היותם אנשי אמת נוחים ועלובים וענוותנים זיכו אתם מן השמים לכוין תמיד לאמת.

וכמו כן מרן הקדוש אשר מפני רוב מדות טובות, שהיו בו זכה תמיד לכוין לאמת, ואשרינו שאנו סמוכים על שולחנו הטהור, לפסוק בכל ענין כדבריו הנכונים, וכדרכו של מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שתורתו של מרן הבית יוסף נר לרגליו, וביאר לנו דעת מרן ברוב המקומות, וכמוהו נכון לפסוק. וגם לשיטת האשכנזים ברוב הדינים פוסקים כדעת מרן הבית יוסף, ובירור דעתו היא תמיד אבן יסוד לכל הוראה בעניני הלכה. ואף הרמ"א ייסד את חבוריו סביב דברי מרן הבית יוסף "דרכי משה" על הטור והבית יוסף, וספרו "המפה" הלא הם הגהות הרמ"א על השולחן ערוך שחיבר מרן בית יוסף.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב