הלכה ליום שלישי כ"ה שבט תשע"ז 21 בפברואר 2017              

ההלכה מוקדשת ללידה קלה ותינוק בריא עבור

מזל בת רבקה אנג'יל

הוקדש על ידי

בעלה

תאריך ההלכה: כ"ה שבט תשע"ז 21 בפברואר 2017

קטגוריה: כללי


מאיזה גיל האדם אחראי על מעשיו

שאלה: האם נכון הדבר שבבית דין של מעלה, האדם אינו נענש על כל העוונות שעשה עד גיל עשרים שנה?

תשובה: בתורתינו הקדושה מבואר, כי כל אדם, מאז שהוא מגיע לגיל מצוות, הרי הוא אחראי לכל מעשיו. ובבית דין של מטה, היו דנים אותו על כל מעשיו, לעתים בעונש ממוני, ולעתים בעונש מלקות או מיתה, הכל לפי מעשיו.

ועל כן מסתבר הדבר, שכך הם פני הדברים גם בבית של מעלה, שכאשר יתייצב האדם לפני בית דין של מעלה, בודאי שלא יבאו אליו בדרישות שהן פחותות מאלה הקיימות בבית דין של מטה.

אולם באמת, נכון הדבר, כי בדברי חז"ל מבואר בכמה מקומות (לדוגמא, במסכת שבת דף פט:), כי בבית דין של מעלה אין מענישים את האדם על מעשים שעשה לפני גיל עשרים.

אמנם, הגאון המחבר שו"ת "חוות יאיר", כתב שמה שאין מענישים את האדם על מעשיו שלפני גיל עשרים, זהו דוקא בעבירות שאינן מפורשות בתורה, ורק מסברא נראה שהוא דבר אסור, אבל דבר המפורש בתורה, ודאי שמענישים עליו אפילו בן פחות מעשרים שנה.

אולם לעומתו רבינו מרן החיד"א הקשה, שהרי בגמרא מבואר בפירוש שמה שאמרו שאין מענישים בפחות מבן עשרים שנה, פירושו של דבר שאין מענישים אפילו על דבר המפורש בתורה. ועל כן כתב שלעולם פירוש הדברים הוא שאין מענישים את האדם בכלל על עוונות שעשה לפני גיל עשרים שנה. והגאון מהר"ר יצחק יוסף שליט"א, הראשון לציון, בספרו "שלחן המערכת", הביא שהגאון החכם צבי יישב את קושית החיד"א, וסיכם שלעולם יש לומר שעל דבר המפורש בתורה מענישים החל מגיל מצוות.

ובאמת שאין ספק בדבר, לכל הדעות, שאין "פטור גורף" מעונשים על מעשים שלפני גיל עשרים. שהרי רבינו האר"י נתן "תיקון" לתלמידו רבינו חיים ויטאל, על "עוון" שעשה בימי ילדותו. נמצא, שגם בדיני שמים צריך אדם לתקן את מעשיו, אפילו אם הם היו לפני גיל מצות, וכל שכן אם היה זה אחרי גיל מצוות, אפילו קודם גיל עשרים שנה. וכן מבואר בפירוש בגמרא במסכת ברכות, שעלי הכהן, אמר לשמואל הנביא בהיותו ילד רך, שמכיון שהורה הוראה בפני רבו, הרי הוא חייב מיתה בידי שמים. ומוכח מזה שגם אדם צעיר לימים עתיד לתת את הדין על מעשיו, אפילו אותם שעשה בילדותו. (והרמב"ם פסק, (בפ"ג מהלכות איסורי ביאה), שילד בן תשע שנים, שנשא שפחה חרופה לאשה, עליו להביא קרבן "אשם" על חטאתו. ומכאן ששייך אפילו בעולם הזה, עונש לילד אפילו לפני גיל מצוות).

וביאור הדברים, כתבו רבותינו המפרשים, כי בדיני שמים הדבר תלוי במידת חכמתו של האדם, שמי שהוא חריף וחכם מאד, הרי שתובעים ממנו אחריות על מעשיו, גם על מעשיו שעשה בילדותו. וכן כתבו בפירוש רבותינו בעלי התוספות, שהקשה רבי יהודה החסיד, מפני מה נענשו ער ואונן בידי שמים בעונש מיתה, והרי היו פחותים מגיל עשרים שנה, ועד גיל עשרים שנה אין אדם נותן את הדין בידי שמים? ותירצו, שכך הוא דין שמים, שאין דנים את האדם אלא לפי חכמתו, ואם חכמת הקטן כחכמת בן עשרים, הרי מענישים אותו אף שאינו בגיל עשרים. ושמואל הנביא כיון שהיה חכם גדול, אפילו בהיותו ילד רך, תבעו ממנו דין על מעשיו כמו שהיה בן עשרים שנה.

ולכן לסיכום: למרות שיש מקרים שלא מענישים בשמים אדם, על חטאים שעשה לפני גיל עשרים שנה, מכל מקום אין זה כלל גורף כלל, ועל מצוות המפורשות בתורה, נראה יותר שכן מענישים, אפילו לפני גיל עשרים. וכן הכל תלוי בחכמתו של האדם, שאם רואים בשמים שהיה אחראי על מעשיו, הרי שדנים אותו אפילו אם היה ילד קטן בשעה שחטא. והרי זה כמבואר.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

תמהתי שלא העיר מר על כך שעונשים פחות מגיל עשרים מדברי הפמ"ג רי"ט א"א א כי מברכים הגומל מגיל י"ג ולא מגיל כ' כי כל דבר שעונשים ב"ד שלמטה נעשנים גם בב"ד של מעלה. כמו כן, לא העיר כת"ר מבמדבר רבה פרשה ט"ז סימן כ"ג על הפסוק 'יפלו פרכים מבן עשרים שנה' ומש"כ שם בהג' הרש"ש בזה.  והערנו בזה לגבי פינוי נפטר צעיר מקברו על פי דברי הנודע ביהודה תניינא קס"ד בזה, וכבר דנו אחרונים על דבריו בזה. ח' אדר תש"פ / 4 במרץ 2020

תודה רבה על כל ההערות. חלק מהדברים לא הובאו בהלכה יומית, מפני שבהלכה יומית הכל נכתב בתמציתיות ובקצרה. תזכו למצוות,

ראיתי לנכון להוסיף באותו ענין ממה שאצלי בכתובים.

כתב שו"ת נודע ביהודה תנינא (חיו"ד סי' קסד), לא מסתבר שאין שום עונש שמים על האדם קודם עשרים שנה, שאם כן נמצא העולם הפקר. אלא הכוונה שבעולם הזה אין הקב"ה מענישו בחייו קודם עשרים שנה, אבל לאחר מיתה ייענש על כל מעשה שעשה בימי חייו משהגיע לכלל דעת אפילו לעונת הפעוטות כשכבר יודע שהיא עבירה. ומה שאמרו במסכת שבת (פט:) שיצחק אבינו אמר לקב"ה שיוריד את עשרים השנים הראשונות שאינו מעניש עליהן, היינו בעולם הזה.

ובשו"ת חתם סופר (חיו"ד סי' קנה) כתב, שלא נאמרו שיעורים הללו שבני עשרים נעשו בני עונשים למעלה, אלא בעונשים על חטאים המחודשים לשעה, כגון עונשי דור המדבר וכיו"ב, אבל בעונשי התורה אין שום חלוק, כי שיעורים הלכה למשה מסיני.

וראיתי בשו"ת תורה לשמה (סימן שפה) שכתב, שודאי דבשמים אחר פטירתו של אדם מענישין אותו על עונות שעשה מעת שנכנס בחיוב, דהיינו משנת י"ג אם לא עשה תשובה עליהם קודם מותו, ומה שאמרו שאין מענישין בשמים עד בן כ' היינו בעודו חי בעוה"ז וזה ברור. ע"כ.

כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

תודה על ההוספות היקרות מפנינים

ראיתי שכתבתם בעניין של אי הענשת אדם בבית דין של מעלה על חטאים שעשה לפני גיל עשרים שנה, שזה תלוי בחכמתו של האדם.
רציתי לדעת האם גם במקרה של ילד שגדל בחינוך חילוני, אם זה נקרא שהוא לא בעל חכמה מספקת, ולא דנים אותו בבית דין של מעלה על חטאים שלפני גיל עשרים שנה ? (כמובן מדובר במצב שהוא לבסוף קיבל חכמה ותיקן מעשיו)
והאם העניין מדובר גם בבין אדם לחברו? ו' אדר תשע"ב / 29 בפברואר 2012

על עבירות שבן אדם לחבירו, אין כפרה, עד שירצה (יפייס) את חבירו. ואין לזה שייכות אם ידע או לא ידע בשעה שהזיק לחבירו, שהדבר אסור על פי התורה. ואם אינו יכול להשיג את חבירו, אז הדבר תלוי, שאם גזל את חבירו, עליו לתת את אותו הסכום לצרכי רבים, כגון תרומה לבתי כנסיות וכדומה, ובזה תהיה לו כפרה. ואם לא מדובר בדבר שבממון, הרי הוא אנוס, והקדוש ברוך הוא לא בא בטרוניא עם בריותיו שיעשו את מה שאינם יכולים לעשות. ומכאן ולהבא יזהר שלא לפגוע באדם אחר.
ולגבי עברות שבין אדם למקום, הדין הוא, שאם התחנך בחינוך חילוני, וחונך להתרחק מדרך התורה, יש לדונו כשוגג, ולעתים יש לדונו אפילו כאנוס, שאינו נענש על עונותיו. וכדין תינוק שנשבה בין הגויים. והדבר תלוי במידת הריחוק מן התורה.

שאל את הרב