הלכה ליום רביעי י"ט שבט תשע"ז 15 בפברואר 2017              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר חי בן רחל

אשר מאיר את כל הסובבים אותו בטוב לב, שיזכה לאורך ימים ושנים מתוך שמחה ובריאות איתנה בכל גופו ונפשו! ויהיו רק ניסים וישועות ובשורות טובות בעז"ה!

הוקדש על ידי

בתו

תאריך ההלכה: י"ט שבט תשע"ז 15 בפברואר 2017

קטגוריה: כללי


הטבת חלום – חששו של מרן זצ"ל לחלום

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי כי ישנם חלומות שהם אמתיים, אבל רוב דברי החלומות אינם אמתיים.

ומכל מקום, מכיון שלעתים יש אמת בדברי חלומות, יש וקורה, שאדם חולם חלום ונפשו עגומה עליו (שהוא בצער מחמת כן, ומיצר ודואג), ועתה הוא שואל כיצד עליו לנהוג.

והנה אם גם בעיניו של החולם נראה שאין החלום אמיתי, ואין הוא חושש לו, אינו חייב כלל להתייחס לדברי החלום, ומבטלו בלבו ודיו. אלא אם רוצה לרווחא דמלתא (שיהיה הדבר מרווח), יכול לעשות סדר הטבת חלום כמו שנבאר. (ובכל מקרה נכון שיעשה שאלת חכם לדעת כיצד לנהוג).

הרואה חלום רע, ונפשו עגומה עליו, ילך לחכם הבקיא בענינים אלה, שיאמר לו אם יש מקום לחוש לדברי החלום. ואם עדיין נפשו עגומה עליו, כי רואה שיש לחוש לדברי החלום, יכול לעשות "הטבת חלום". (שורש הדבר שהטבת החלום מועילה, הוא משום שפתרון החלום במציאות, תלוי בפתרון החלום שיפתרוהו בני אדם, כמו שאמרו בגמרא (ברכות נה:), כל החלומות הולכים אחר הפה, כלומר, אחרי הפתרון. ומכיון שאומרים לו בסדר ההטבה שחלום טוב חלם, הדבר משפיע להיטיב את החלום).

וכיצד עושים הטבת חלום? ילך בפני שלשה מאוהביו, ויאמר בפניהם "חלמא טבא חזאי", (חלום טוב ראיתי), ויאמרו לו הם, "טבא הוא, וטבא להוי, רחמנא לשוייה לטב, שבע זימנין יגזרון עליה מן שמיא די יהוי טבא, טבא הוא וטבא להוי". כלומר, טוב הוא, וטוב יהיה, ה' יעשנו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב, ויהיה טוב". ואחר כך יאמרו לו שלשה פסוקים שיש בהם לשון "הפיכה", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "פדות", ושלשה פסוקים שיש בהם לשון "שלום". והובאו פסוקים אלה בגמרא במסכת ברכות דף נה עמוד ב'. וכן מובא נוסח הפסוקים בסדורים נוסח עדות המזרח.

ונוהגים שהחולם אומר "חלמא טבא חזאי" שלש פעמים, ואחר כך משיבים לו השלשה "טבא הוא וטבא להוי" וכו' שבע פעמים. ואחר כך כשאומרים את הפסוקים שיש בהם לשון הפיכה ולשון פדות ולשון שלום, אומר החולם את הפסוק הראשון, והשלשה משיבים לו באמירת שני הפסוקים הנותרים. ומנהג זה הוא על פי דברי רבינו האר"י.

ובסידורים נוסח הספרדים מובא כל נוסח הטבת החלום על פי דעת רבינו האר"י.

וצריך החולם לספר את חלומו לשלשת אוהביו לפני שעושים לו ההטבה. ואחרי שעושים לו ההטבה, אומרים לו, לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלהים את מעשיך.

מובא בסידורים נוסח הטבת חלום קצר שאומרים אותו בשעת ברכת כהנים. וכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, כי נוסח זה מיועד למי שחלם חלום, ואינו יודע אם הוא חלום טוב או חלום רע. אבל מי שחלם חלום שהוא בודאי ענין רע, צריך לעשות נוסח ההטבה שהזכרנו כאן. וכן יש חלומות שצריך להתענות (לצום יום אחד) מחמתם. ומכיון שהדברים אינן מצויים כל כך, לא נאריך בביאורם במסגרתינו.

ומעשה היה, שבא אלינו לפני כעשר שנים אדם אחד מכובד, ואמר שראה בחלומו אשה זקנה שנפטרה לבית עולמה, והיא היתה מכירה את מרן זצ"ל, וביקשה מאותו אדם, שישלח למרן זצ"ל, וימסור לו שיתפלל בדחיפות להצלחת דינה בת לאה ולישועתה (את השם האמיתי כמובן, לא נוכל לפרסם). והנה אותו אדם לא היה ממכירי משפחת מרן זצ"ל כלל, ולא ידע מי היא "דינה בת לאה" כלל, ובכל זאת פנה אלינו וביקש שנאמר למרן שכך ראה בחלומו. הלכנו למרן זצ"ל, ואמרנו לו את דבר החלום, ותיכף שם מרן זצ"ל לב לכך, שהשם שאותה זקנה אמרה, הוא שמה של נכדתו של מרן זצ"ל. מיד מרן זצ"ל בירך את אותה נכדה קצת באריכות ובכוונה רבה. שאלנו את מרן זצ"ל, האם הוא חושש באמת לחלום שהוא אמיתי? אמר לנו, איני יודע אם הוא אמיתי, אך מה בכך שאברך? "הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה". ואמנם לאחר ימים מעטים, התברר שבעלה של אותה נכדה חלה במחלה קשה, ובסופו של דבר התרפא ברוך ה' ממחלתו. ומי יודע אם לא בזכות תפלת מרן זצ"ל נעשה כל זה? לכן, אף שאין לחוש יותר מדאי לחלומות, מכל מקום במקום שנראה שהחלום הוא אמיתי, יש מקום לחוש לו מעט, וה' יברך את עמו בשלום.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב