הלכה ליום חמישי ט"ו תמוז תשע"ט 18 ביולי 2019              

תאריך ההלכה: ט"ו תמוז תשע"ט 18 ביולי 2019

קטגוריה: כללי


מזוזה למרפסת

שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל, דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו התנאים שהובאו בברייתא במסכת מזוזה, ומדברי הברייתא נראה שהעיקר להלכה כדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר. אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה, מפני שרוב המרפסות שלנו, בארץ ישראל, אין להן תקרה, ומבואר בגמרא במסכת מנחות (לג:) שבית שאין לו תקרה פטור ממזוזה. ועוד, שאפילו במרפסת שיש לה תקרה, מכל מקום בדרך כלל אין במרפסת ארבע אמות על ארבע אמות (שהם קרוב לשני מטר על שני מטר), וכל בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מהמזוזה, כמבואר במסכת סוכה (ג.).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת, תבא עליו ברכה.

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ויותר מכך, מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (קרוב לשני מטר על שני מטר) פטורה ממצות מזוזה. והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב