הלכה ליום שלישי י"א אייר תשס"ט 5 במאי 2009              

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

תאריך ההלכה: י"א אייר תשס"ט 5 במאי 2009

קטגוריה: כשרות


איזה עוף הוא טהור ומותר באכילה

כל עוף הדורס, בידוע שהוא טמא, ופירוש "דורס", היינו שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, (אבל אין פירוש דורס, בעל חי שהוא טורף בעלי חיים אחרים, שהרי כמעט כל העופות אוכלים חרקים וכיו"ב, והם כשרים. ויש עופות שאינם טורפים כלל, כגון הנשרים ורוב הדורסים הגדולים, שאינם הורגים כלל, אלא אוכלי נבלות הם, ואף על פי כן הם דורסים את הנבלות שהם אוכלים ברגליהם). ואם יש בעוף שלשה סימני טהרה, קרוב לודאי שאינו דורס והוא טהור, ואלו הן שלושת סימני הטהרה: אצבע יתירה, וזפק, ושקורקבן שלו נקלף ביד. ומכל מקום כדי לצאת מכל ספק, ישנו עוד סימן, שאם הוא קיים, אותו העוף כשר בודאי ואין ספק שאינו דורס, והוא, שיש לו חרטוב (מקור) רחב, וכף רגל רחבה. וכן פסק מרן הבית יוסף, שכל עוף שיש לו סימנים אלו הוא טהור בודאי, ומותר לאכלו.

אולם הרמ"א כתב, שאין לסמוך רק על סימנים אלו, ושאין לאכול שום עוף אפילו אם יש לו כל סימני הטהרה, אלא אם יש עליו מסורת שהוא טהור ומותר באכילה, כגון תרנגולים שהכל יודעים שהם מותרים באכילה, אבל אם נמצא עוף שיש לו את סימני הטהרה, ואין לנו מסורת עליו, אין לאכלו כי יש לחוש שהוא דורס.

נדון זה נגע למעשה לפני למעלה ממאה שנה, כאשר החלו בארצות אשכנז לשחוט תרנגולי הודו, שלא היו ידועים כלל באותם ארצות, והביאום ממדינת מקסיקו לאירופה, וקמו כמה מגדולי הרבנים לאסרם, שהרי אין עליהם מסורת, ולעומתם קמו הרבה רבנים שסברו להתיר אכילת תרנגולי הודו מכמה טעמים. והנה לפי פסק מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו, פשוט שיש להקל להולכים על פי הוראות מרן לאכול מעופות אלו, וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, אבל לשיטת ההולכים אחר הוראות הרמ"א לכאורה יש לאסור את אכילתם שהרי אין עליהם מסורת. והגאון שואל ומשיב שחי באותה תקופה דן בזה בתשובה והעלה להקל באכילת תרנגולים אלו, וקמו נגדו בעלי מחלוקת המחזיקים בדעת האוסרים, עד שהוציאו כנגדו כתבי פלסתר, שהוא מיקל שלא כדין באכילת תרנגולים אלו, ועוד שהוא מיקל באכילת מצות הנעשות על ידי מכונה, וכן הוא מיקל בלבישת ציצית הנעשית על ידי מכונה.

ומכל מקום למעשה, אף רוב האשכנזים היוצאים ביד רמ"א נוהגים לאכול תרנגולי הודו, מכמה טעמים, וכמו שהורה הגאון בעל שו"ת שואל ומשיב, וכן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מהעיר קובנה שבליטא, כתב להקל באכילת תרנגולים אלו, משום שבארץ ישראל נהגו לאכלם, ואם כן נחשב הדבר שיש עליהם מסורת, ואף על פי שבארץ ישראל אותם שנהגו לאכול תרנגולי הודו הם הספרדים ההולכים אחר הוראות מרן השולחן ערוך ואם כן אפשר שהם התחילו באכילת עופות אלו בלא מסורת, מכל מקום יש בזה כמה סברות להקל, שמא הלכה כדעת מרן שאין צריך מסורת כלל, ואף אם נאמר שצריך מסורת, שמא לבני ארץ ישראל היתה מסורת להקל על עופות אלו משנים קדמוניות. וכן עיקר.

אולם יש לדעת, שבמדינות רבות בעיקר בארצות אירופה, נמכר בשר של עופות צייד שונים, ויש להביא לפני גדולי תורה כל שאלה הנוגעת לענין זה (גם כאשר הכל נעשה בכשרות), כי הם היודעים איך לקבוע איזה עוף הוא כשר ואיזה עוף עינו כשר, ומובן ששאלה זו נוגעת גם כן לכשרות הביצים של אותם העופות, שאם העוף אינו כשר, אסור לאכול גם את הביצים שלו, שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

למדתי שהנתח טי בון למעשה לא כשר משום שבזמן ששתי הנתחים פילה והסינטה מחוברות לעצם אין אפשרות להוריד שם גיד מסויים השאלה שלי אם זה אומר שגם הנתח שנקרה סינטה על העצם או בשמו השני ניו יורק קאט גם הוא אינו כשר (אני לא יודע אם גם בנתח הזה יש גיד שצריך להוריד) ד' אלול תשע"ז / 26 באוגוסט 2017

סינטה אפשר לאכול לאחר שמנקרים את הבשר כראוי. וכיום יש סינטה מנוקרת שנמכרת בכשרויות מהודרות.

איזה עופות הידועים לנו כיום הם כשרים למאכל ? ל' אב תשע"ז / 22 באוגוסט 2017

למנהג הספרדים, כל עוף שיש בו אצבע יתירה, וזפק, והקורקבן שלו נקלף ביד, ויש לו מקור רחב וכף רגל רחבה, ואינו דורס (כלומר, אינו דורס את האוכל ברגליו בשעה שאוכל), מותר לאכלו למנהג הספרדים. אבל האשכנזים צריכים שתהיה להם מסורת על כשרות העוף. כלומר, שידוע להם מהדורות הקודמים שהיו אוכלים את העוף הזה אצל הספרדים או אצל האשכנזים.

שאל את הרב