תאריך ההלכה: כ"ח ניסן תשס"ט 22 באפריל 2009
פשט המנהג שלא להסתפר בימי הספירה, עד ליום ל"ד לעומר בבוקר. ולאחר מכן מותר להסתפר בכל עת שירצה. ולמנהג האשכנזים נהגו להקל בתספורת מיום ל"ג לעומר, וכפי שביארנו לענין נשואים.
בכלל איסור תספורת בימי הספירה נכללת גם תספורת הזקן, שנהגו היראים לדבר ה' שלא לגלח זקנם בימי הספירה עד ליום ל"ד לעומר כדין התספורת בראש. ויש אנשים שקשה עליהם מאד הדבר שלא לגלח זקנם, אם מחמת סיבות של פרנסה ואם מטעמים אחרים, ואלו נהגו היתר לגלח זקנם בראש חודש אייר. שכן דעת הרדב"ז להקל בזה לענין גילוח הזקן. ובמקום צער גדול יש להקל בזה אף בכל ערב שבת לענין גילוח הזקן, שהרי הפוסקים שאסרו להסתפר בימי הספירה לא דיברו כלל מענין גילוח הזקן שלא היה נפוץ כל כך בזמנם אצל ישראל. ובשנה זו (תשס"ט) יחול ראש חודש אייר ביום חמישי הקרוב, ואז מותר יהיה לגלח הזקן במקום צורך כאמור.
נשים, אינן בכלל האיסור לענין תספורת בימי הספירה, שהרי אף לענין אבלות ממש על אחד מהקרובים שנפטר, (שלאיש אבל אסור להסתפר כל שלשים יום של אבלותו) פסק מרן השלחן ערוך שנשים אינן בכלל איסור זה ומותרות בתספורת תוך שלשים יום. ואם כן כל שכן לענין מנהג האבלות בימי ספירת העומר, שאשה אינה צריכה להזהר שלא להסתפר. והוא הדין גם כן לענין ימי בין המצרים מאחרי שבעה עשר בתמוז, שאיסור התספורת שייך באנשים בלבד, אבל נשים מותרות להסתפר.
מותר לגזוז את הצפורניים בימי הספירה.