הלכה ליום חמישי כ"ו אלול תשע"ח 6 בספטמבר 2018              

ההלכה מוקדשת עבור

זיכוי הרבים

הוקדש על ידי

פלוני

תאריך ההלכה: כ"ו אלול תשע"ח 6 בספטמבר 2018

קטגוריה: ראש השנה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה
ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות, שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב. והדין כן הוא גם בשאר ימים טובים, שאם לא הדליקה האשה נרות לפני שקיעת החמה, תוכל להדליק נרות אחר צאת הכוכבים מאש אחרת.

ברכת שהחיינו בשעת ההדלקה
יש נשים שנהגו, שבשעת הדלקת הנרות בערב ראש השנה, וכן בכל ערב יום טוב, הן מברכות גם כן ברכת שהחיינו על הדלקת הנרות. ומכל מקום לא נכון לנהוג כן לכתחילה, כי בדברי הפוסקים מבואר שלא תיקנו רבותינו לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. וכן הגאון שאלת יעב"ץ (סימן קז) כתב, "מה שנהגו לברך שהחיינו עם הדלקת הנרות של יום טוב, אין לו יסוד, כי לא נזכר דבר זה בפוסקים". ורק בשעת הקידוש, כאשר מברכים שהחיינו, גם הנשים יוצאות ידי חובת הברכה, יחד עם כל השומעים. (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד סב). ומי שבירכה שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, עליה להזהר שלא לענות "אמן" על ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.

הדלקת נרות של היום השני של ראש השנה
גם בליל יום טוב שני של ראש השנה יש להדליק נרות "יום טוב", ויש נוהגות להדליק נרות לפני שקיעת החמה של היום הראשון, ויש שנוהגות להמתין ולא להדליק עד זמן צאת הכוכבים, שיצא כבר יום טוב ראשון של ראש השנה. ומן הדין, מותר להדליק נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון לפני שקיעת החמה, כדי שיהיו הנרות דלוקים עבור יום טוב שני, שאין זה בכלל האיסור ש"לא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני", כי הנרות מאירים גם עבור היום הראשון של ראש השנה. (התוספות ביצה כב. חזון עובדיה עמוד קפב).

ולסיכום: יש להדליק נרות בערב ראש השנה, וטוב שלא לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות. ויש להדליק נרות לכבוד היום השני של ראש השנה, ומותר להדליקם לפני שקיעת החמה של יום טוב ראשון.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

ראש השנה

אורך השיעור: 01:00:16         הורד     (12.75 MB)

דיני תקיעת שופר

אורך השיעור: 00:42:23         הורד     (12.13 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לבקש בקשות בראש השנה , או שזה כמו בשבת שאסור? כ"ט אלול תשע"ח / 9 בספטמבר 2018

מותר לבקש בקשת פרטיות בראש השנה, אך יש להזהר שלא להתחנן יותר מדאי רק על ענינים גשמיים, אלא יבקש פרנסה טובה כדי שיוכל לעבוד את ה' בנחת וכדומה. 

האם מברכים שהחיינו בהדלקת נרות ביום השני? כ"ו אלול תשע"ח / 6 בספטמבר 2018

לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, נכון יותר שלא לברך שהחיינו גם בהדלקה של היום הראשון, משום שברכת שהחיינו אינה שייכת להדלקת הנרות, היא על עצם היום, ולכן בקידוש אנו מברכים שהחיינו. ומי שרוצה בכל זאת לברך שהחיינו בהדלקת הנרות, יכולה לעשות כן ביום הראשון, אבל אחר כך בקידוש עליה להזהר שלא לענות אמן על ברכת שהחיינו. וביום השני יש טעם נוסף שלא תברך בהדלקת הנרות, ורק אחר כך בקידוש, שנוהגים להביא פרי חדש, תצא ידי חובת ברכת שהחיינו.

מה הבעיה עם עניית אמן לשהחיינו, מה זה הפסק? כ"ז אלול תשע"ו / 30 בספטמבר 2016

כל פעם שעונים אמן על ברכה, אם הברכה היא בין ברכות אחרות, הרי שעניית האמן אינה נחשבת להפסק, משום שבאמירת אמן, העונה יוצא ידי חובת הברכה, ונחשב הדבר כאילו מברך הוא בעצמו. מה שאין כן כאשר אדם אינו צריך את הברכה. ולכן, אשה שכבר בירכה שהחיינו, הרי היא יצאה כבר ידי חובת הברכה. ולאחר מכן בקידוש כשהיא שומעת שוב את ברכת שהחיינו, אין היא צריכה לאותה הברכה, ונחשב הדבר כאילו היא עונה "אמן" על ברכת בורא פרי העץ שהיא שומעת באמצע הקידוש, שבודאי שאסור לה לענות אמן על הברכה, כי עניית האמן תהיה הפסק בין הברכות בקידוש.

האם חובה להדליק נרות גם ביום טוב שני? ואם אין לי אש מוכנה האם מדליקים ?

כ"ה אלול תשע"ו / 28 בספטמבר 2016

מדליקים נרות בברכה גם ביום השני, וחובה לעשות כן. אבל אסור להדליק אש חדשה ביום טוב גם לצורך הדלקת הנרות.

האם יש לברך גם ביום השני ? כ"ה אלול תשע"ו / 28 בספטמבר 2016

יש לברך על ההדלקה גם ביום טוב שני. אפילו אם מדליקה לפני שקיעת החמה.

שאל את הרב