הלכה ליום חמישי כ"ד ניסן תשע"א 28 באפריל 2011              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן מזל חורש ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

תאריך ההלכה: כ"ד ניסן תשע"א 28 באפריל 2011

קטגוריה: ספירת העומר


האם נשים יכולות לספור ספירת העומר?

ידוע הדין, שכל מצות עשה שהזמן גרמא (דהיינו מצוה שהיא בקום עשה והזמן גורם את המצוה, כגון מצות ציצית ששייכת רק ביום, או מצות לולב ששייכת רק בסוכות וכדומה), נשים פטורות ממנה, חוץ מכמה מצוות שנשים מחויבות בהן מטעמים מיוחדים, כגון מצות הדלקת נר חנוכה ומצות קריאת המגילה שנשים חייבות בהן, משום שאף הן היו באותו הנס. אבל בדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, ולכן הן פטורות ממצות ספירת העומר, שהרי היא מצוה שהיא בקום עשה שהזמן גרמא, שהרי אין אנו סופרים את העומר אלא בזמנים מיוחדים ומסויימים. וכשם שרוב בני ישראל פטורין מהמצוות השייכות לכהנים וללויים, הואיל ורוב ישראל אינם כהנים או לויים, כמו כן הנשים פטורות ממצות אלו, הואיל ולא נצטוו בהן מפי ה' יתברך.

ומכל מקום מבואר בדברי הפוסקים, שיש מצוות, שאף על פי שנשים פטורות מהם, אם רוצות הן, רשאות לקיימן, כגון לספור ספירת העומר וכיוצא בזה, וכן נוהגות הרבה נשים שמקיימות מצות סוכה ועוד מצוות שהזמן גרמן, אף על פי שהן פטורות ממצוות אלה.

ולכאורה יש להעיר על מנהג זה מדברי רבותינו (ירושלמי שבת פרק א', הלכה ב) "כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט", ואם כן לכאורה לא ראוי שנשים יקיימו מצוות שהן פטורות מהן. ובפרט קשה הדבר על דברי רבותינו הראשונים (מהם רבינו תם (ר"ה לג.) והרמב"ן והרא"ה והריטב"א, ועוד.) שכתבו במפורש שנשים יכולות לקיים מצוות שהן פטורות מהן, ומדברי רבותינו משמע שנקראות הדיוטות.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב ליישב את דברי הראשונים, על פי דברי רבינו המאירי בחדושיו על מסכת ראש השנה (לג.), שלא אמרו שכל העושה דבר שהוא פטור ממנו נקרא הדיוט, אלא דוקא במצוה שכל בני האדם פטורין ממנה, מה שאין כן מצות עשה שהזמן גרמא, שהאנשים חייבים בהן, לא שייך לומר בזה נקרא הדיוט. (וכן כתב הרמב"ן, ועוד.) ולכן מובן מדוע נשים יכולות לקיים מצוות שהן פטורות מהן, שכן אינן מקיימות מצוות שאין מי שמחוייב בהן, אלא מצוות שהאנשים חייבים בהן.

מכללן של דברים אנו למדים, שהוא הדין לענין מצות ספירת העומר, שהנשים רשאיות בהחלט לקיים מצוה זו, כדין שאר המצוות. אלא שאינן יכולות לברך על מצות ספירת העומר, לפי שאנו נוקטים להלכה כדעת מרן השלחן ערוך (בסי' יז ובסי' תקפט), שאסור לנשים לברך על מצוה שהן פטורות ממנה, ושכל העושה כן נכנסת בחשש ברכה לבטלה. (מה שאין כן לדעת הרמ"א ולמנהג רבים מן האשכנזים, הפוסקים שנשים יכולות לברך על מצוה שהן פטורות ממנה).

מלבד כל זה, יש להעיר, כי על פי דברי רבותינו המקובלים, טוב שהנשים לא תספורנה כלל ספירת העומר, אף בלי ברכה, וטעמם בזה הוא על פי הקבלה. ועל כן המנהג אצלינו שאין הנשים סופרות ספירת העומר כלל.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאלות ותשובות על ההלכה

שבת גם הזמן גרמא, אז למה נשים שומרות שבת? ד' אייר תש"ע / 18 באפריל 2010

שלום רב!

הנשים מחוייבות בכל מצות "לא תעשה", גם אם הזמן גרמא. שרק ממצות עשה נפטרו. ומעתה מובן מדוע חייבות לשמור שבת, שלא לעשות מלאכות האסורות בשבת וכדומה.

והנה אמת הדבר, שהן מחוייבות בשמירת השבת אף בקום ועשה, כגון במצות קידוש, שהיא מצות עשה, והנשים חייבות בה. וטעם הדבר, שנאמר בלוחות הראשונות (בפרשת יתרו) "זכור" את יום השבת לקדשו, ונאמר בלוחות אחרונות (בפרשת ואתחנן) "שמור" את יום השבת לקדשו. וקבלו חז"ל (בברכות כ:), כי זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו (שהשם יתברך אמר בזמן מתן תורה "זכור" ו"שמור" בבת אחת), בכדי ללמדינו: כל שישנו בשמירת השבת, שמוזהר שלא לעשות מלאכה בשבת, ישנו בזכירה, כלומר שחייב בקידוש. והואיל והנשים מוזהרות אף הן על שמירת שבת כהלכתה, כי על מצוות לא תעשה נשים חייבות אף כשהזמן גרמן, (וכמו איסור אכילה ביום הכפורים), לפיכך ישנן גם בחיוב זכירת שבת, דהיינו קידוש היום. ולכן הנשים יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קידוש, הואיל והן מצוות על קידוש כמותם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אמרתם שלפי מנהגיכם הנשים לא סופרות את העומד.
סליחה..אבל התורה לא ניתנה רק לגברים! היא ניתנה לכל עם ישראל וזה אומר גם לנשים.
ולכן זה לא ניראה הגיוני שרק לגברים יש את הזכות לספור את הזמן לזמן קבלת תורה ולנשים לא.זה ניראה לכם הגיוני? כ"ט ניסן תש"ע / 13 באפריל 2010

שלום רב!

התורה ניתנה לכל ישראל, וכשם שבמעמד הר סיני קידש השם יתברך את קהל אנשי ישראל במצותיו, כמו כן קידש את קהל הנשים שבתוך ישראל במצוות השייכות לנשים ובקדושת ישראל. כמו שנאמר, "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל" (שמות יט). ובית יעקב אלו הנשים. ועל כן אנו אומרים בברכות המצוות, "אשר קדשנו במצוותיו", כי הוא יתברך קידש אותנו והבדילנו לו לעם בתורתינו ובקדושת התורה שממנה נובעת סגולתו של עמינו.

ובאותו מעמד שקדשנו ונעשינו לו לגוי קדוש, הבדיל השם יתברך את קהל הנשים מקהל האנשים, כי יש מצוות השייכות לנשים דוקא, כגון מצות נדה וטבילה. ויש מצות השייכות לאנשים דוקא, והן כל המצוות שהזמן גרמן, שנשים פטורות מהן. כי כך עלה במחשבה לפניו, כי האשה אשר דרך כלל עליה מוטל עול בנין הבית לא תוכל לעמוד בעול המצוות כולן. וכמו כן הבדיל ה' יתברך את עמינו, קהל לויים לחוד, וקהל כהנים לחוד, שלהם שייכות מצוות רבות שאינן שייכות לכל ישראל. וכן צוה כמה מצוות עשה ולא תעשה שאינן שייכות אלא ביוצא למלחמה, או בנזיר, או בגר. וכל דיני המלכות כמעט אינם שייכים אלא בזרע בית דוד לבדו, כי רק להם תהיה המלכות על פי דין התורה. וכן כל כיוצא בזה. ומאחר שכן, הנשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן. ובכלל המצוות שהזמן גרמן, מצות ספירת העומר, שנשים פטורות ממנה לגמרי. אבל אין זה נוגע לקדושת ימי הספירה, ששייכת ודאי אף לנשים, כי כל ישראל נתעלו מעת צאתם ממצרים ועד לקבלת התורה, כעם אחד בלב אחד.

ואין זה שייך חלילה לומר שהתורה שייכת רק לגברים כפי שנזכר בטעות בשאלה, כי אין זה נכון, כשם שלא יעלה על דעת שום אדם לומר שאף הוא רוצה להכנס בקודש הקודשים ביום הכפורים כי התורה לא ניתנה רק לכהן הגדול. כן הדבר הזה, שלא שייך שאשה תבא בטרוניה שאף היא רוצה לברך על מצוה שאינה מצווה בה. כי כך הוא הדבר בהרבה מצוות, ששייכות מצד הקיום שלהן רק על ידי חלק מהעם ולא על ידי כולם. ואיך יאמר אדם בברכתו "אשר קדשנו במצוותיו וצונו" וה' יתברך לא צווהו על אותו דבר?

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב