הלכה ליום שלישי כ"ו כסלו תשפ"ב 30 בנובמבר 2021              

תאריך ההלכה: כ"ו כסלו תשפ"ב 30 בנובמבר 2021

קטגוריה: חנוכה


מאי חנוכה?

והנה ענין נס חנוכה, ודיני ימי החנוכה, אינם מפורשים במשניות שחיברו התנאים, כי אין לנו "מסכת חנוכה" כפי שיש לכל מועדי ישראל, לכן אין לנו דינים מפורשים בזה במשניות, (מלבד בדרך אגב, שמוזכר חנוכה במסכת ביכורים, לגבי הבאת ביכורים, וכיוצא בזה במסכת ראש השנה. וכן במסכת בבא קמא מוזכר נר חנוכה, לגבי מי שנרות החנוכה שלו גרמו לשריפה), אך עיקר דברי רבותינו חכמי הגמרא בענין זה, הנה הם במסכת שבת (דף כא:), שם מבוארים כמה דינים מדיני החנוכה, ובכללם הסבירו רבותינו את מהות הימים הללו, ונקרא את דברי הגמרא:

מַאי חֲנוּכָּה? (מה משמעות "חנוכה"?),  תָנוּ רַבָּנַן, בְּכ"ה בְּכִסְלֵיו יוֹמֵי דַחֲנוּכָּה (בכ"ה כסליו מתחילים ימי חנוכה), תְּמָנְיָא אִינּוּן (שמונה הם), דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן (שלא להספיד בהם ולא להתענות בהם), שֶׁכְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוונִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כׇּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה.

לכן, אף על פי שאירעו לאבותינו נסים רבים בימים ההם, מכל מקום עיקר מצוות ימי חנוכה בהדלקת הנרות, היא זכר לנס שנעשה, שלא מצאו אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו מספיק שמן אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו מאותו פך את נרות המנורה במשך שמונה ימים, עד שהספיקו להביא שמן טהור נוסף. ולכן אנו מדליקים נרות חנוכה במשך שמונה ימים.

והקשה מרן הבית יוסף (סימן תרע), מדוע קבעו זכר לנס במשך שמונה ימים? והרי היה בפך השמן די שמן עבור יום אחד, נמצא אם כן שלא נעשה הנס אלא בשבעת ההדלקות הנוספות, שעבורן לא היה שמן, ולא עבור ההדלקה הראשונה! אם כן, ראוי לנו לחוג את ימי החנוכה רק שבעה ימים!

ורבותינו האחרונים רבים ועצומים, האריכו בדרושיהם ליישב את קושית מרן הבית יוסף, ומרן הבית יוסף עצמו הביא בענין זה כמה תירוצים:

התירוץ הראשון, שבכל לילה, כבר מהלילה הראשון, לא יצקו מן הפך אלא כמות מועטה של שמן, שמינית מכמות השמן שהיתה בפך, ובכל זאת דלקו הנרות שמונה ימים. אם כן, ראינו שנעשה הנס כבר מהפעם הראשונה שהדליקו!, שכמות קטנה של שמן הספיקה לכל זמן ההדלקה.

תירוץ שני, שכבר בפעם הראשונה, כאשר נתנו בנרות המנורה שמן כשיעור הראוי, ראו שהפך נותר מלא, נמצא אם כן שהנס החל כבר מהפעם הראשונה!

ועל תירוצו הראשון של הבית יוסף, העירו האחרונים, שיש להקשות, איך הרשו לעצמם החשמונאים לשים במנורה כמות שמן מועטה, שלא תספיק אלא לשמינית מזמן ההדלקה? והרי יש לנו כלל גדול ש"אין סומכין על הנס", ואם כן, היה להם לשים במנורה שמן כשיעור ההדלקה המלא!

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל תירץ, שמאחר וראו החשמונאים את כל הנסים שעשה להם ה' יתברך, שנצחו מעטים את הרבים, וממש הראו להם מן השמים שלא הולכים איתם בדרך הטבע, אם כן ידעו שגם בענין הדלקת המנורה ימשכו הנסים, ולכן סמכו על הנס ולא נתנו במנורה אלא כמות שמן מועטה, שמינית ממה שהיה בפך השמן הטהור.

כל הדברים הללו, מראים לנו על חביבותם של ישראל, ולכן בימי החנוכה, שאנו מודים לה' יתברך על הנסים שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, עלינו לזכור, את חביבותם של ישראל לפני ה' יתברך, אשר אין ספק שגם בדורותינו, אנו זוכים להשגחה פלאית מאת ה' מן השמים, שסביב סביב יושבים להם אויבי ישראל כזאבים שוחרים לטרף, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם!

ומכאן למד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בדרשותיו), שאף על פי שאין להתפלל על נס, מכל מקום כאשר מתפללים על כלל עם ישראל, אפשר להתפלל שיעשה עמנו ה' נס, כי כל קיומו של עם ישראל הוא מעל הטבע, ולכן בהחלט אפשר להתפלל לה' שיעשה נס כאשר הבקשה היא לכללות עם ישראל.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב