הלכה ליום שני י' אייר תש"פ 4 במאי 2020              

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף דוד בן שרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבי

תאריך ההלכה: י' אייר תש"פ 4 במאי 2020

קטגוריה: ספירת העומר


אין בידינו מיסורי הצדיקים

שנינו בפרקי אבות: "רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים", ופירש רבינו עובדיה מברטנורא, אין בידינו, הכוונה, אין אנו יודעים, מדוע יש רשעים שחיים בשלווה, ויש צדיקים שמתייסרים.

אולם דרש מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (ענף עץ אבות עמוד רצב), שלאחר שהתגלו דברי רבותינו בזוהר הקדוש ובשאר דברי המקובלים, באמונת גלגולי הנשמות, תנוח דעתינו מפלאות תמים דעים.

ודוגמא לדבר, הוא איוב, שעליו נאמר: "וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹקִים וְסָר מֵרָע", ועל אף כל זאת, באו עליו יסורים גדולים, תחילה נהרגו בניו ובנותיו על ידי סופה נוראה, שנפל עליהם הבית ומתו. ואחר כך איבד את כל רכושו על ידי מלכות שבא ובידי הכשדים, ואחרי שהצדיק את דינו ואמר "ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך", קיבל עוד יסורים קשים ומרים, שהכהו השטן בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו. ומדוע כל זה? לא ידענו.

עד שגילו לנו רבותינו, שאיוב היה גלגול של תרח, אביו של אברהם אבינו, ותרח אבי אברהם היה חוטא ומחטיא בעבודה זרה, אלא שבזכות אברהם אבינו חזר בתשובה, כמו שכתוב "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום", מלמד שתרח חזר בתשובה. אך עדיין, הרי חטא תרח והחטיא את הרבים הרבה מאד, וכבר אמרו רבותינו (יומא פז.) כל המחטיא את הרבים כמעט אין מספיקין בידו לעשות תשובה, כדי שלא יהיה הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם. ולכן היה צריך תרח לחזור בגלגול של איוב, וביסורים שסבל כיפר על עוונו.

ובהקדמת הספר "לב אליהו" להרב הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, מופיע מעשה נורא שאירע לפני כמאה שנה בעיירה ראדין:

איש היה בקלם, סוחר ושמו רבי נטע, והיתה לו בת יחידה, והוא השיאה לבחור בן ישיבה ותלמיד חכם מופלג, ונתן לו נדוניא כמה אלפי רובל, וכמה שנים האכילם על שלחנו, והחתן היה יושב ועוסק בתורה. כאשר נשלם הזמן המדובר וירדו הזוג מעל שלחנו, התחילה אשת האברך לטעון בפניו, "וכי תאמרו מה נאכל"?, והבעל ענה לה שאינו יכול להפסיק לעסוק בתורה. עד שהשיאתו האשה עצה ואמרה: אנו נקח את כסף הנדוניא ונפתח בית מסחר, ואני אעמוד שם כל היום. חוץ משתי שעות ביום שאתה תעמוד, ושאר השעות תוכל להמשיך ולעסוק בתורה כמו קודם.

הלה הסכים ועשו כן. והנה בשלושה החודשים הראשונים אמנם נהג כך, אבל אחרי זה נהפכו שתי השעות לארבע, ואחר כך לשמונה, עד שהשתקע כולו במסחר ולא היה לו זמן אפילו לפתוח גמרא.

ויהי היום, במוצאי שבת קודש אחר חצות הלילה, ובחוץ ירד שלג כבד בסופות וסערות, והאשה יצאה לחוץ לשפוך חבית של מים לא נקיים, והנה חזרה כאילו היא נחנקת ואינה יכולה לדבר. בעלה רץ מיד והבהיל רופא לביתו, ולא ידע מה לעשות. וכן למחרת הלך איתה ודרשו ברופאים וגם נסעו לעיר "ויין" ולא הועיל כלום. עד שהתחילו לדבר בעיירה, אולי זה דיבוק?

נסעו לעיר שטוצין, אשר שם היה מקובל ושמו רבי מנחם מנדל ז"ל, שהיו נוסעים אליו בענינים אלו, וכשבאו לפניו שאל את הדיבוק איזה דבר, ושמע קול עונה, והיתה בטן החולה מתרוממת והקול יוצא מבלי ששפתיה היו נעות. ואז נבהלו כל השומעים ואמרו, אהה, הנה הדיבוק! אבל הצדיק רבי מנחם מנדל אמר, שעדיין אינו יודע אם כך הוא, וישאל לו, מי הולך איתך? ויאמר, חמישה מלאכי חבלה. שאל אותו, מה שמם? והשיב לו, כך וכך. אז אמר רבי מנחם מנדל, כי באמת זהו דיבוק אמיתי.

התחיל לשאול אותו מה שמך ומי אתה? השיב לו הדיבוק, כי הוא היה לפני כמה עשרות שנים בחור בישיבת בריסק, ואחר כך נסע לאפריקה, וחבריו קלקלו אותו שם, ועבר כמעט על כל התורה כולה, ואחר כך היה נוסע בעגלה, ונפל ממנה ונהרג. וכך היה מתגלגל והולך בעולם עד עכשיו, בליווי מלאכי חבלה שהיו מלקים אותו בשבטים של אש. אמר לו, למה לא עשית תשובה קודם מיתתך? השיב לו, כי מתוך הבהלה שנבהל בעת נפילתו מן העגלה לא הספיק להרהר בתשובה. אחר כך שאל אותו, מה יש לך ולאשה הזאת שגרמת לה יסורים נוראים כל כך? והתחיל לצחוק בקול ואמר: אמה של האשה הזאת ואמו של בעלה (ששתיהן כבר נפטרו) פנו בבקשה למעלה בשמים, וביקשו שאני אכנס בה ואגרום לה יסורים, כי אם לא זאת, לא היתה לה תקומה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, מפני שביטלה את בעלה מעסק התורה.

כיון ששמעו כך, אמר רבי מנחם מנדל לבעל, שיבטיח לחזור לתורה. וכן עשה. וגם רבי מנחם מנדל הבטיח ללמוד משניות לעילוי נשמתו של הבחור הדיבוק, וגם התנדב סכום של נרות להדליק בבית הכנסת עבורו, ואחר כך קיבץ רבי מנחם מנדל בחדרו מנין של עשרה אנשים (וביניהם היה הגאון רבי אליהו דושניצר זצ"ל) שיאמרו תהלים, והוא עמד מאחריהם, וביקש מהדיבוק לצאת מן האשה, מן האצבע הקטנה שברגלה, והסכים הדיבוק לעשות כן, ואז הושיבו את האשה על כסא באמצע החדר, ופתאום נפלה והתגלגלה מן הכסא לארץ, ויצא קול אדיר ממנה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", עד ששמעו את הקול בכל שטוצין, ואחר כך פקעה צפורן הזרת מרגלה האחת, וגם התנפצה זכוכית החלון, ולאחר מכן נתרפאה, וחזר הבעל לתורתו, כהבטחתו.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב