הלכה ליום שישי כ"ז אלול תשע"ט 27 בספטמבר 2019              

תאריך ההלכה: כ"ז אלול תשע"ט 27 בספטמבר 2019

קטגוריה: ראש השנה


שאלות ותשובות הלכה יומית - אתרוג בראש השנה – ילד שתוקע בשופר – אשה שאינה יכולה להגיע לבית הכנסת – הוצאת שופר - הרגשה של ריחוק

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון לאכול אתרוג בליל ראש השנה?

תשובה: אצלינו לא נהגו בזה. אולם הטור (בסימן תקפג) כתב שיביאו אתרוג בליל ראש השנה. ואומרים עליו לפני שאוכלים אותו "יהי רצון מלפניך וכו' שנהיה הדורים במצוות". ומרן רבינו זצ"ל (חזו"ע עמוד צט) הביא שבספר "יוסף את אחיו" כתב שכן נוהגים בעיר הקודש ירושלים. וכן כתב הגאון רבי יהודה נבון (בתשובה שבספר "פרי האדמה"), שנוהגים בירושלים לחלק בליל שני של ראש השנה חתיכות אתרוגים כדי לברך בקידוש "שהחיינו" על פרי חדש. לכן, מי שנהג כן, ימשיך במנהגו. וגם מי שלא נהג כן, יכול לנהוג כן אם ירצה.

 

שאלה: האם ילד בן שתים עשרה יכול לתקוע בשופר עבור אדם זקן שאינו מגיע לבית הכנסת?

תשובה: מי שעדיין לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, אינו מחוייב במצוות שופר אלא מצד מצוות חינוך. ולכן, הוא גם אינו יכול להוציא אנשים אחרים ידי חובת מצוות השופר. לכן, יש לדאוג לאדם כזה שלא שמע את התקיעות, שיגיע אדם שכבר מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, כדי שיתקע עבורו ויוציא אותו ידי חובת התקיעות.

 

שאלה: בכל שנה הייתי מגיעה לבית הכנסת לשמוע שופר, והשנה איני מסוגלת להגיע לבית הכנסת, מה עלי לעשות?

תשובה: כל דבר מצוה שאדם נהג בו כמה פעמים, יש בו צד של קבלה ממש כמו "נדר", שיש לעשות "התרת נדרים" כדי שיוכל לבטל את אותה המצוה. לכן יש אומרים שאשה שנהגה בכל שנה לשמוע קול שופר, אינה רשאית להמנע ממצוה זו אלא אם תעשה "התרה" על שלא אמרה שהיא נוהגת כך "בלי נדר".

אולם למעשה, אם מדובר בדבר זמני, כלומר, רק בשנה זו האשה אינה יכולה לשמוע קול שופר, כתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, שמעיקר הדין אין היא צריכה לעשות "התרה". ועוד כתב מרן זצ"ל, שאם בעלה של האשה כיון לפטור אותה בהתרת נדרים שעושים בבית הכנסת בערב ראש השנה, גם כן אין היא צריכה לעשות "התרת נדרים", ותוכל לסמוך על התרה זו. (חזו"ע עמוד קל).

 

שאלה: במושב שלנו אין "עירוב". האם מותר להוציא בראש השנה (שחל ביום חול) את השופר מבית הכנסת כדי לתקוע בבית אחר עבור נשים? האם מותר לתקוע בכלל אחרי התקיעות בבית הכנסת?

תשובה: מותר להוציא שופר מבית הכנסת ולהעבירו לבית אחר כדי לתקוע בשופר עבור נשים. מאחר ויש בזה מצוה עבור הנשים. (וראה בחזו"ע שם). ואסור לתקוע בשופר לאחר שתקעו בבית הכנסת, שהרי אין אלו תקיעות של מצוה. אלא אם כן תוקעים עבור אדם שעדיין לא שמע את התקיעות, כמו זקן או חולה, וכן עבור נשים שלא הגיעו לבית הכנסת.

 

שאלה: למרות שאני משתדל לחזור בתשובה, אני מרגיש מרוחק מה', בגלל העוונות שעשיתי בעבר. מה עלי לעשות?

תשובה: אין זו הסתכלות נכונה. וכבר כתב הרמב"ם, שלא יחשוב בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאים שעשה, שאין הדבר כן, אלא אהוב ונחמד הוא לפני ה' יתברך כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה מאד, שהרי טעם את טעם החטא, ופירש ממנו וכבש את יצרו. ואמרו חז"ל (ברכות לד.), מקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. וזהו מפני שבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהם.

< <ההלכה הקודמת ההלכה הבאה > >

שאל את הרב